מעלות ניוטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעלת ניוטון היא יחידת מידה לטמפרטורה המשתמשת בסולם ניוטון (Newton). היא קרויה על שמו של אייזק ניוטון אשר פיתח אותה סביב 1700 וככל הנראה זהו הנסיון הראשון להגדיר יחידת מידה לטמפרטורה. יחידה זו לא זכתה מעולם לפופולריות ואינה בשימוש.

ניוטון חקר את נושא החום וניסה להגדיר סולם טמפרטורות שנע מ"אוויר קר בחורף" ועד ל"גחלים לוחשות בתנור המטבח", אך לא היה מרוצה מחוסר הדיוק של הסולם. מהכרותו עם התכווצות והתפשטות של גופים עם שינוי הטמפרטורה הוא מדד את הנפח של כמות מדודה של שמן פשתן בנקודות שונות בסולם שהגדיר, בין השאר בשלג מפשיר ובמים רותחים. לאחר מדידות אלו בחר ניוטון להגדיר את הטמפרטורה על פי נפח השמן, כאשר הטמפרטורה שבה מפשיר השלג נקבעה כנקודת האפס של הסולם וטמפרטורת הרתיחה של מים נקבעה כ-33 מעלות.

המעלה מסומנת ב- והמרה ממעלות צלזיוס למעלות ניוטון מתבצעת לפי:

T[^{\circ} N]= T[^{\circ} C]\times\frac{33}{100}

וההמרה ההפוכה היא:

T[^{\circ} C]= T[^{\circ} N]\times\frac{100}{33}

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות מידה לטמפרטורה

מעלות צלזיוסמעלות פרנהייטקלוויןמעלות ניוטוןמעלות ראומירמעלות רמרמעלות רנקין