מערכת נחיתת מכשירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מערכת נחיתת מכשיריםאנגלית: Instrument Landing System, ובראשי תיבות: ILS) היא השיטה הנפוצה בשדות תעופה למתן הנחייה לקראת נחיתה ובזמן נחיתה. המערכת קיימת במטוסים קלים וגם במטוסי נוסעים גדולים. במטוסי הסילון החדשים, תצוגת ה-ILS היא על גבי צגים אלקטרוניים ובמטוסי הסילון הישנים ובמטוסים קלים, מערכת ה-ILS מוצגת בשעונים וצגים מכניים. מדובר במערכת דו-כיוונית, ורכיבים שלה חייבים להיות מותקנים במסלול הנחיתה וגם על המטוס המבקש לבצע בה שימוש. ניתן למצוא מידע ספציפי על כל גישת ILS בדפיות השדה כולל: תהליך ההנמכה, תהליך MISS APP, מרחקים, כיוונים ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות של מערכת ה-ILS החלו בשנת 1929 הנחיתה הראשונה שהשתמשה במערכת התקיימה ב-26 בינואר 1938 כאשר מטוס בואינג 247 נחת בפנסילבניה במהלך סופת שלגים כאשר הוא משתמש במערכת ה-ILS בלבד.

מרכיבי מערכת ה ILS[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטנת רכיב ה localizer במסלול 27R בשדה התעופה של האנובר בגרמניה
אנטנת רכיב ה glide slope במסלול 09R בשדה התעופה של האנובר בגרמניה
דפית נחיתת מכשירים בנמל התעופה בן-גוריון (מסלול 12)‏‏‏[1]

מערכת ה- ILS מורכבת משני רכיבים עיקריים (1,2)ועוד רכיב אחד משני:

  • 1. Localizer או LOC - הLOC משודר מסוף המסלול ומטרתו לאפשר לטייס לדעת האם הוא מיושר עם מרכז המסלול. אנטנת ה LOC ממוקמת לרוחב קצה המסלול הנגדי (לדוגמה, אנטנת ה LOC של מסלול 12 בנתב"ג ממוקמת לרוחב המסלול ליד תחילת מסלול 30).
  • 2. Glide Slope או GS - הGS משודר בדרך כלל בזווית של 3 מעלות מהנקודה בה המטוס אמור לגעת בקרקע (TDZ). מטרת הGS היא להכווין את הטייס אל קו הגלישה הנכון ביחס למסלול. אנטנת ה GS מותקנת לצד המסלול סמוך לנקודת הנגיעה.
  • 3. DME או Distance Measuring Equipment - מותקן על סוף המסלול ומשדר למטוס את המרחק מן המסלול במיילים. לא מותקן בכל מערכת.

חשוב לציין שכל רכיב במערכת הינו עצמאי, וניתן לבצע במערכת שימוש גם במקרה בו השניים האחרים לא בשימוש. במקרה בו אחד מרכיבי המערכת לא מתפקד מחמירים את תנאי מזג-האוויר המינימליים הדרושים לצורך ביצוע הנחיתה.

דרך הפעלת המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת נחיתת מכשירים מופעלת על ידי הטייס בכך שהוא מזין לתוך רדיו הניווט את התדר ה-ILS של המסלול שעליו הוא מתכוון לנחות. 15-20 מייל משדה התעופה, המערכת מתחילה לפעול. כמו למכשירי ניווט אחרים במטוס גם לILS ישנו קוד מורס ועל ידי לחיצת כפתור, הטייס יכול לשמוע את קוד המורס של אותו ILS ולוודא שזהו המסלול שבו הוא מתכוון לנחות. ברוב המקרים אין צורך בבדיקה זו וכיום טייסים לא נדרשים לדעת כיצד שיטת מורס במטוסים עובדת כדי לקבל רישיון טייס.

סוגי ILS[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר סוגים שונים של ILS, ששונים זה מזה במזג האוויר בו ניתן לבצע נחיתה בטוחה. על מנת לבצע גישות ונחיתות בסוג מסוים, המערכת על מסלול הנחיתה, הציוד במטוס והכשרת הטייסים חייבים להתאים.

Category I CAT I - גובה החלטה(*) מינימאלי של 200 רגל (61 מטר) ו- Runway Visual Range (המרחק אותו ניתן לראות מתא הטייס כאשר המטוס עומד על המסלול) מינימאלי של 550 מטר (1,804 רגל).

Category II CAT II - גובה החלטה(*) בין 200 רגל (61 מטר) ל- 100 רגל (30) מטר ו- RVR מנימאלי של 300 מטר (984 רגל) למטוסים בקטגוריה A,B ו- C, ו- 350 מטר (1,149 רגל) למטוסים בקטגוריה D. (**)

Category III CAT III - מחולקת לשלוש קטגוריות:

  • Category III A - גובה החלטה(*) מינימאלי של 100 רגל (30 מטר), או ללא גובה החלטה(*) ו- RVR לא פחות מ 200 מטר (656 רגל).
  • Category III B - גובה החלטה(*) מינימאלי של 50 רגל (15 מטר), או ללא גובה החלטה (*) ו- RVR בין 200 מטר (656 רגל) ל- 75 מטר (246 רגל).
  • Category III C - אין הגבלות על גובה החלטה (*) ו- RVR .

(*) - גובה החלטה (Decision Height), הגובה המינימאלי בו ניתן להמשיך את הגישה בלי לראות את המסלול. במידה ומגיעים לגובה זה ולא רואים את המסלול חובה על הטייסים לגשת לנחיתה פעם נוספת (go around).

(**) - מטוסים מחולקים לקטגוריות לפי Vref, מהירות הגישה:

Vref בקשר קטגוריה
91< A
91 - 121 B
121 - 141 C
141 - 166 D
<166 E

גישת LDA[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר לא בטוח להשתמש ב GS סטנדרטי של 3 מעלות וגם לא בזווית חדה יותר מסיבות שונות (כגון מכשולים גאוגרפיים או מעשה ידי-אדם לדוגמת הרים ובניינים) מבצעים שימוש בגישת LDA, או Localizer type Directional Aid. בגישת LDA רכיבי ה LOC ו GS מורכבים בזווית מציר המסלול (בניגוד לגישת ILS רגילה בה הרכיבים מותקנים על ציר המסלול).

כאשר המטוס מנמיך לגובה מסוים (בדר"כ זהו יהיה גובה ההחלטה) הטייסים מנתקים את הטייס האוטומאטי, מבצעים פנייה לכיוון המסלול ומנחיתים את המטוס באופן ידני.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981. ‏

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]