שדה תעופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נמל התעופה פרנקפורט, גרמניה
נמל התעופה פרנקפורט, גרמניה
שדה התעופה של העיירה צירומנדידי, מדגסקר
שדה התעופה של העיירה צירומנדידי, מדגסקר
שלט הכוונה לנוסעים יוצאים ליעדים מחוץ ליעדי שנגן בקליארי סרדיניה איטליה
שלט הכוונה לנוסעים יוצאים ליעדים מחוץ ליעדי שנגן בקליארי סרדיניה איטליה

שדה תעופה הוא מתחם המאפשר למטוסים לנחות, להמריא ולחנות. מקובלת ההבחנה בין נמל תעופה, המשמש לטיסות בינלאומיות, ובין שדה תעופה, המשמש לטיסות מקומיות, ומטבע הדברים הוא קטן יותר.

בשדה התעופה ישנם מספר מרכיבים עיקריים: מגדל פיקוח הכולל מכ"ם, מסלול נחיתה והמראה, אזור לטיפול טכני ותחזוקת המטוס, ואזור חניה למטוסים. נמל תעופה כולל גם שירותי מכס וביקורת דרכונים.

ישנם שדות תעופה אזרחיים ושדות תעופה צבאיים. שדות התעופה האזרחיים לרוב מכילים טרמינל (בית נתיבות) גדול המאפשר לממתינים למטוס לחכות בנוחות. לרוב יש שם שירותים מסחריים רבים. המעבר בין הטרמינל למטוס מתבצע לרוב באמצעות אוטובוס או שרוול (צינור גדול המאפשר הליכה בתוכו מהטרמינל אל המטוס).

בשדות תעופה צבאיים יש לרוב דירים תת-קרקעיים שבהם מאוחסן המטוס ומתוחזק. דירים תת-קרקעיים אלו נועדו להגנה על המטוס מנזקי מזג האוויר ולמנוע את חשיפתו למטוסי אויב.

תוכן עניינים

[עריכה] שדות תעופה בישראל

שדות התעופה העיקריים בישראל נבנו בתקופת המנדט הבריטי, והורחבו ופותחו על ידי מדינת ישראל. ניתן לסווג את שדות התעופה בישראל ל־3 קבוצות:

[עריכה] נמלי תעופה בינלאומיים

אלו שדות תעופה שמקיימים באופן סדיר טיסות בינלאומיות

[עריכה] שדות תעופה שמשמשים רק או בעיקר לטיסות פנים

בשדות: מגידו, שדה תימן וקריית שמונה אין מגדלי פיקוח. הפיקוח האווירי בשדות התעופה מנוהל על ידי חיל האוויר הישראלי, פרט לשדה התעופה בן-גוריון ושדה התעופה בהרצליה.

[עריכה] שדות התעופה הצבאיים העיקריים

בעקבות פינוי סיני כחלק מהסכם השלום עם מצרים נבנו בנגב, כתחליף לשדות התעופה שהיו בסיני, שלושה שדות תעופה צבאיים חדשים: עובדה, רמון ונבטים. שדה עובדה משמש לעתים גם לתעופה אזרחית לאילת.

[עריכה] ראו גם


[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדות תעופה

כלים אישיים