משוואת נרנסט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באלקטרוכימיה, משוואת נרנסט מגדירה את פוטנציאל האלקטרודה
ביחס לפוטנציאל האלקטרודה הסטנדרטי
של זוג האלקטרודות או של חצאי התא של תא אלקטרוכימי. בפיזיולוגיה משמשת משוואת נרנסט למציאת הפוטנציאל החשמלי של קרום התא ביחס ליון אחד. המשוואה קרויה על שם הכימאי הגרמני-פולני ולטר נרנסט אשר ניסח אותה לראשונה.
הוא קבוע הגזים וערכו 
היא הטמפרטורה, בקלווין.
היא האקטיביות הכימית בצד המחוזר והמחומצן, בהתאמה.
הוא קבוע פאראדיי וערכו 
הוא מספר מולי האלקטרונים אשר עוברים בחצי התגובה.
מכיוון שבמקרים רבים התגובה מתרחשת בטמפרטורת החדר, ניתן לקצר ולהציב את הערכים של
ו-
בטמפרטורת החדר, להחליף את הלוגריתם הטבעי בלוגריתם לפי בסיס 10, ולקבל:
- [red] הוא ריכוז המחזר.
- [ox] הוא ריכוז המחמצן.
לפוטנציאל בקרום התא ביחס ליון חיובי אחד (עבור יון שלילי יש לשנות את הסימן לפני הלוגריתם ל(-) (שלילי)


היא ה
הוא 
הוא מספר מולי ה![E = E^0 - \frac{0.0592}{n} \log\frac{[\mbox{red}]}{[\mbox{ox}]}](http://upload.wikimedia.org/math/f/a/b/faba12088cedde2a2a66444ede4be6eb.png)
![E = E^0 + \frac{0.0592}{n} \log\frac{[\mbox{ion out of cell}]}{[\mbox{ion inside cell}]}](http://upload.wikimedia.org/math/d/9/2/d92686889f31c03980ddd12c94af08de.png)