פרס נובל לכימיה

יאקובוס ואן 'ט הוף, הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה, על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השבדית למדעים.

בשנים 1901–2012 היו שמונה שנים שבהן הפרס לא חולק, 22 שנים שבהן הוא ניתן, בו זמנית, לשני זוכים ו-13 שנים שבהן הוא ניתן לשלושה זוכים. בסך הכול זכו בו, בשנים אלו, 196 בני אדם, מתוכם רק ארבע נשים (2%).

חתני פרס נובל לכימיה

1901–1910

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1901	יאקובוס ואן 'ט הוף	הולנד	על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות.
1902	הרמן אמיל פישר	גרמניה	על עבודתו בסינתזת סוכר ופורין.
1903	סוונטה אוגוסט ארהניוס	שבדיה	על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה (ראו יון).
1904	ויליאם רמזי	הממלכה המאוחדת	על גילוי היסודות הגזיים האינרטיים באוויר.
1905	אדולף פון באייר	גרמניה	על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות.
1906	אנרי מואסאן	צרפת	על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו.
1907	אדוארד בוכנר	גרמניה	על מחקריו הביוכימיים וגילוי תסיסה חוץ-תאית.
1908	ארנסט רתרפורד	ניו זילנד, הממלכה המאוחדת	על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים.
1909	וילהלם אוסטוולד	גרמניה	על עבודתו בנושא קטליזה, ומחקריו בשיווי משקל כימי ומהירות תגובה.
1910	אוטו וולך	גרמניה	על עבודתו בתחום התרכובות האליציקליות.

1911–1920

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1911	מארי קירי	צרפת	על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום.
1912	ויקטור גריניאר	צרפת	על גילוי תרכובת גריניאר.
	פול סבטייה	צרפת	על שיטת ההידרוגנציה של תרכובות אורגניות שפיתח.
1913	אלפרד ורנר	שווייץ	על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות.
1914	תיאודור ויליאם ריצ'רדס	ארצות הברית	על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים.
1915	ריכרד וילשטאטר	גרמניה	על מחקריו בנושא פיגמנטים צמחיים.
1916	לא הוענק
1917	לא הוענק
1918	פריץ האבר	גרמניה	על הסינתזה של האמוניה.
1919	לא הוענק
1920	ולטר נרנסט	גרמניה	על מחקריו בתרמוכימיה.

1921–1930

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1921	פרדריק סודי	הממלכה המאוחדת	על עבודתו בעניין הכימיה של יסודות רדיואקטיביים ומחקריו בתחום האיזוטופים.
1922	פרנסיס ויליאם אסטון	הממלכה המאוחדת	על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים ועל כלל המספר השלם שלו.
1923	פריץ פרגל	יוגוסלביה	על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים.
1924	לא הוענק
1925	ריכרד אדולף ז'יגמונדי	גרמניה	על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש.
1926	תאודור סוודברג	שבדיה	על עבודתו במערכות מפוזרות.
1927	היינריך אוטו וילנד	גרמניה	על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים.
1928	אדולף וינדאוס	גרמניה	על מחקרו בסטרולים והקשר שלהם לויטמינים.
1929	ארתור הרדן האנס פון אוילר-שלפין	הממלכה המאוחדת גרמניה	על מחקריהם בנושא התססת סוכר ואנזימים מתסיסים.
1930	האנס פישר	גרמניה	על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין.

1931–1940

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1931	קארל בוש פרידריך ברגיוס	גרמניה גרמניה	על תרומתם לשיטות כימיות בלחץ גבוה.
1932	אירווינג לאנגמיור	ארצות הברית	על עבודתו בכימיה של פני שטח.
1933	לא הוענק
1934	הרולד יורי	ארצות הברית	על גילוי המימן הכבד.
1935	פרדריק ז'וליו-קירי אירן ז'וליו-קירי	צרפת צרפת	על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים.
1936	פטר דביי	הולנד	על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים.
1937	וולטר הוורת'	הממלכה המאוחדת	על עבודתו בפחמימנים וויטמין C.
	פאול קארר	שווייץ	על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והויטמינים A ו-B2.
1938	ריכרד קון	גרמניה	על עבודתו בקרוטנואידים וויטמינים.
1939	אדולף בוטנאנדט	גרמניה	על עבודתו על הורמוני מין.
	לבוסלב רוז'יצ'קה	שווייץ	על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים.
1940	לא הוענק

1941–1950

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1941	לא הוענק
1942	לא הוענק
1943	ג'ורג' דה הווסי	הונגריה	על עבודתו בתחום השימוש באיזוטופים כסמנים לחקירת תהליכים כימיים.
1944	אוטו האן	גרמניה	על גילוי הביקוע של גרעינים כבדים.
1945	ארטורי אילמארי וירטאנן	פינלנד	על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו.
1946	ג'יימס בטשלר סאמנר	ארצות הברית	על גילוי האפשרות לגבש אנזימים.
	ג'ון הווארד נורתרופ ונדל מרדית' סטנלי	ארצות הברית ארצות הברית	על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
1947	סר רוברט רובינסון	הממלכה המאוחדת	על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים.
1948	ארנה וילהלם קאורין טיסליוס	שבדיה	על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה.
1949	ויליאם פרנסיס גיאקו	ארצות הברית	על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית.
1950	אוטו פאול הרמן דילס קורט אלדר	גרמניה גרמניה	על גילוי ופיתוח סינתזת דיאן.

1951–1960

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1951	אדווין מטיסון מקמילן גלן תיאודור סיבורג	ארצות הברית ארצות הברית	על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס אורניים.
1952	ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.
1953	הרמן שטאודינגר	גרמניה	על תגליותיו בתחום הכימיה המקרומולקולרית.
1954	לינוס פאולינג	ארצות הברית	על מחקריו בעניין אופי הקשר הכימי.
1955	וינסנט דו ויגנו	ארצות הברית	על עבודתו על תרכובות גופרית, ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי.
1956	סר סיריל נורמן הינשלווד ניקולאי סמיונוב	הממלכה המאוחדת ברית המועצות	על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
1957	אלכסנדר טוד	הממלכה המאוחדת	על עבודתו על נוקליאוטידים וקו-אנזימים נוקליאוטידים.
1958	פרדריק סנגר	הממלכה המאוחדת	על עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין.
1959	ירוסלאב היירובסקי	צ'כוסלובקיה	על גילוי ופיתוח שיטות אנליזה פולרוגרפיות.
1960	וילארד ליבי	ארצות הברית	על שיטתו לשימוש בפחמן-14 לקביעת גיל.

1961–1970

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1961	מלווין קלווין	ארצות הברית	על מחקריו בעניין קליטת פחמן דו-חמצני בצמחים.
1962	מקס פרדיננד פרוץ ג'ון קנדרו	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	על מחקריהם בנושא מבנה של חלבונים גלובולריים.
1963	קרל ציגלר ג'וליו נטה	גרמניה איטליה	על גילויים הקשורים לפולימרים כבדים.
1964	דורותי קרופוט הודג'קין	הממלכה המאוחדת	על קביעת מבניהם של חומרים ביוכימיים חשובים בעזרת טכניקות קרני רנטגן.
1965	רוברט בורנס וודוורד	ארצות הברית	על הישגיו בתחום הסינתזה האורגנית.
1966	רוברט סנדרסון מוליקן	ארצות הברית	על עבודתו בעניין הקשרים הכימיים והמבנה האלקטרוני של המולקולות.
1967	מנפרד אייגן רונלד ג'ורג וייפורד נוריש ג'ורג' פורטר	גרמניה הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	על מחקריהם בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד.
1968	לארס אונסאגר	ארצות הברית, נורבגיה	על פיתוח היחסים הקרויים על שמו (יחסי אונסגר Onsager reciprocal relations) להם חשיבהות בסיסית בתחום התרמודינמיקה של תהליכים לא הפיכים
1969	דרק הארולד ריצ'רד ברטון אוד האסל	הממלכה המאוחדת נורבגיה	על תרומותיהם לפיתוח הקונספט של קונפורמציה.
1970	לואיס ללויר	ארגנטינה	על גילוי נוקליאוטידים סוכריים ותפקידם בביוסינתזה של פחמימנים.

1971–1980

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1971	גרהרד הרצברג	קנדה	על תרומותיו בנושא מבנה אלקטרוני וגאומטריה של מולקולות, רדיקלים חופשיים בפרט.
1972	כריסטיאן אנפינסן	ארצות הברית	על עבודתו על ריבונוקלאז.
	סטנפורד מור ויליאם סטיין	ארצות הברית ארצות הברית	על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.
1973	ארנסט אוטו פישר ג'פרי וילקינסון	גרמניה ארצות הברית	על עבודתם בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות.
1974	פול פלורי	ארצות הברית	על עבודתו הבסיסית, תאורטית וניסיונית, בעניין הכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות.
1975	ג'ון וורקפ קורנפורת'	הממלכה המאוחדת, אוסטרליה	על עבודתו בעניין הסטריאוכימיה של תגובות של אנזימים.
	ולדימיר פרלוג	שווייץ	על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות.
1976	ויליאם נון ליפסקומב	ארצות הברית	על מחקריו בעניין מבנה הבוראנים.
1977	איליה פריגוגין	בלגיה	על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל.
1978	פיטר מיצ'ל	הממלכה המאוחדת	על ניסוח התאוריה הכימיאוסומטית.
1979	הרברט בראון גיאורג ויטיג	ארצות הברית גרמניה	על הפיתוח והשימוש בתרכובות מבוססות בורון וזרחן, בהתאמה, בתור מגיבים בסינתזה אורגנית.
1980	פול ברג	ארצות הברית	על מחקריו המהותיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA משולב (רקומביננט).
	וולטר גילברט פרדריק סנגר	ארצות הברית הממלכה המאוחדת	על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.

1981–1990

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1981	קניצ'י פוקוי רואלד הופמן	יפן ארצות הברית	על התאוריות שפיתחו בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
1982	אהרון קלוג	הממלכה המאוחדת, דרום אפריקה	על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי.
1983	הנרי טאובה	ארצות הברית	על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים.
1984	רוברט ברוס מריפילד	ארצות הברית	על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק.
1985	הרברט האופטמן ג'רום קרל	ארצות הברית ארצות הברית	על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.
1986	דאדלי הרשבאך יואן לי ג'ון פולניי	ארצות הברית הרפובליקה הסינית קנדה	על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
1987	דונלד קראם ז'ן-מארי להן צ'ארלס פדרסן	ארצות הברית צרפת ארצות הברית	על הפיתוח והשימוש במולקולות תגובות מותאמות מבנה בעלות סלקטיביות גבוהה.
1988	יוהאן דייזנהופר רוברט הובר הארטמוט מישל	גרמניה גרמניה גרמניה	על קביעת המבנה התלת-ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטי.
1989	סידני אלטמן תומאס סץ'	קנדה ארצות הברית	על גילוי התכונות הקטליטיות של RNA‏.
1990	אליאס ג'יימס קורי	ארצות הברית	על פיתוח התאוריה והמתודולוגיה של סינתזה אורגנית.

1991–2000

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1991	ריכרד ארנסט	שווייץ	על תרומותיו לפיתוח ספקטרוסקופיית NMR ברזולוציה גבוהה.
1992	רודולף מרקוס	ארצות הברית	על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות.
1993	קארי מוליס מייקל סמית'	ארצות הברית קנדה	על תרומותיהם לפיתוח שיטות בתחום הכימיה מבוססת ה-DNA.
1994	ג'ורג' אולה	ארצות הברית	על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
1995	פול קרוצן מריו מולינה שרווד רוולנד	הולנד מקסיקו ארצות הברית	על עבודתם על כימיה אטמוספירית, ובפרט הדלדלות שכבת האוזון.
1996	ריצ'רד סמליי רוברט קורל הרולד קרוטו	ארצות הברית ארצות הברית הממלכה המאוחדת	על גילוי הפולרן.
1997	פול בויר ג'ון ווקר	ארצות הברית הממלכה המאוחדת	על הארת המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט.
	ג'נס סקאו	דנמרק	על גילוי האנזים מעביר היונים, משאבת נתרן-אשלגן (Na+K+-ATPase).
1998	וולטר קון	ארצות הברית	על פיתוח תאוריית הצפיפות הפונקציונלית.
	ג'ון פופל	הממלכה המאוחדת	על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית.
1999	אחמד זוויל	מצרים, ארצות הברית	על מחקריו בתחום מצבי המעבר בתגובות כימיות תוך שימוש בספקטרוסקופיות פמטו-שנייה.
2000	אלן היגר אלן מקדיארמיד הידקי שירקאווה	ארצות הברית ניו זילנד יפן	על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים.

2001–2010

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
2001	ויליאם נולס ריוג'י נויורי	ארצות הברית יפן	על עבודתם על תגובות הידרוגנציה מקוטלזות כיראלית.
	קארל בארי שארפלס	ארצות הברית	על עבודתו על תגובות חימצון מקוטלזות כיראלית.
2002	קורט וורטריך ג'ון פן קויצ'י טנקה	שווייץ ארצות הברית יפן	על פיתוח שיטות לזיהוי וניתוח מבנה של מקרומולקולות ביולוגיות.
2003	פיטר אגרה	ארצות הברית	על גילוי תעלות מים בקרום התא.
	רודריק מק'קינון	ארצות הברית	על פיענוח מבנה תעלות האשלגן בקרום התא ואופן תפקודן.
2004	אהרון צ'חנובר אברהם הרשקו אירווין רוז	ישראל ישראל ארצות הברית	על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים.
2005	איב שאובין רוברט גרבס ריצ'רד שרוק	ארצות הברית ארצות הברית צרפת	על שיפור התהליכים המשמשים בייצור תרופות ובייצור פלסטיק.
2006	רוג'ר דויד קורנברג	ארצות הברית	על מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק אאוקריוטי.
2007	גרהרד ארטל	גרמניה	על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.
2008	אוסאמו שימומורה מרטין צ'לפי רוג'ר טסיין	יפן ארצות הברית ארצות הברית	על גילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי GFP
2009	עדה יונת ונקטרמן רמאקרישנן תומאס סטייץ	ישראל בריטניה ארצות הברית	על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום
2010	ריצ'רד הק אי איצ'י נגישי אקירה סוזוקי	ארצות הברית יפן יפן	על ריאקציות מצומדות בעזרת קטליזטור פלדיום בסינתזה אורגנית

2011 ואילך

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
2011	דן שכטמן	ישראל	על גילוי גבישים קווזי-מחזוריים
2012	רוברט לפקוביץ' בריאן קובילקה	ארצות הברית ארצות הברית	על מחקר קולטנים המצומדים לחלבון G

קישורים חיצוניים

• פרס נובל, האתר הרשמי
• פרס נובל לכימיה, האתר הרשמי
• חתני פרס נובל לכימיה, באתר פרס נובל

פרס נובל
פרס נובל לפיזיקה · פרס נובל לכימיה · פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה · פרס נובל לספרות · פרס נובל לשלום · פרס נובל לכלכלה