פרס נובל לכימיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאקובוס ואן 'ט הוף (1852 - 1911), הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה, על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות
יאקובוס ואן 'ט הוף (1852 - 1911), הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה, על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנה 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה השבדית המלכותית למדעים.

תוכן עניינים

[עריכה] חתני פרס נובל לכימיה

[עריכה] 1901 - 1910

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1901 יאקובוס ואן 'ט הוף הולנד על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות.
1902 הרמן אמיל פישר גרמניה על עבודתו בסינתזת סוכר ופורין.
1903 סוונטה אוגוסט ארניוס שבדיה על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה (ראו יון).
1904 ויליאם רמזי הממלכה המאוחדת על גילוי היסודות הגזיים האינרטיים באוויר.
1905 אדולף פון באייר גרמניה על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות.
1906 אנרי מואסאן צרפת על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו.
1907 אדוארד בוכנר גרמניה על מחקריו הביוכימיים וגילוי תסיסה חוץ תאית.
1908 ארנסט רתרפורד ניו זילנד,
הממלכה המאוחדת
על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים.
1909 וילהלם אוסטוולד גרמניה על עבודתו בנושא קטליזה, ומחקריו בשיווי משקל כימי ומהירות תגובה.
1910 אוטו וולך גרמניה על עבודתו בתחום התרכובות האליציקליות.

[עריכה] 1911 - 1920

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1911 מארי קירי צרפת על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום.
1912 ויקטור גריניאר צרפת על גילוי תרכובת גריניאר.
פול סבטייה צרפת על שיטת ההידרוגנציה של תרכובות אורגניות שפיתח.
1913 אלפרד ורנר שווייץ על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות.
1914 תיאודור ויליאם ריצ'רדס ארצות הברית על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים.
1915 ריכרד וילשטאטר גרמניה על מחקריו בנושא פיגמנטים צמחיים.
1916 לא הוענק
1917 לא הוענק
1918 פריץ האבר גרמניה על הסינתזה של האמוניה.
1919 לא הוענק
1920 ולטר נרנסט גרמניה על מחקריו בתרמוכימיה.

[עריכה] 1921 - 1930

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1921 פרדריק סודי הממלכה המאוחדת על עבודתו בעניין הכימיה של יסודות רדיואקטיביים ומחקריו בתחום האיזוטופים.
1922 פרנסיס ויליאם אסטון הממלכה המאוחדת על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים ועל כלל המספר השלם שלו.
1923 פריץ פרגל יוגוסלביה על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים.
1924 לא הוענק
1925 ריכרד אדולף ז'יגמונדי גרמניה על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש.
1926 תאודור סבדברג שבדיה על עבודתו במערכות מפוזרות.
1927 היינריך אוטו וילנד גרמניה על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים.
1928 אדולף וינדאוס גרמניה על מחקרו בסטרולים והקשר שלהם לויטמינים.
1929 ארתור הרדן
האנס פון אוילר-שלפין
הממלכה המאוחדת
גרמניה
על מחקריהם בנושא התססת סוכר ואנזימים מתסיסים.
1930 האנס פישר גרמניה על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין.

[עריכה] 1931 - 1940

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1931 קארל בוש
פרידריך ברגיוס
גרמניה
גרמניה
על תרומתם לשיטות כימיות בלחץ גבוה.
1932 אירווינג לאנגמיור ארצות הברית על עבודתו בכימיה של פני שטח.
1933 לא הוענק
1934 הרולד יורי ארצות הברית על גילוי המימן הכבד.
1935 פרדריק ז'וליו-קירי
אירן ז'וליו-קירי
צרפת
צרפת
על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים.
1936 פטר דביי הולנד על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים.
1937 וולטר הוורת' הממלכה המאוחדת על עבודתו בפחמימנים וויטמין C.
פאול קארר שווייץ על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והויטמינים A ו-B2.
1938 ריכרד קון גרמניה על עבודתו בקרוטנואידים וויטמינים.
1939 אדולף בוטנאנדט גרמניה על עבודתו על הורמוני מין.
לבוסלב רוז'יצ'קה שווייץ על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים.
1940 לא הוענק

[עריכה] 1941 - 1950

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1941 לא הוענק
1942 לא הוענק
1943 ג'ורג' דה הווסי הונגריה על עבודתו בתחום השימוש באיזוטופים כסמנים לחקירת תהליכים כימיים.
1944 אוטו האן גרמניה על גילוי הביקוע של גרעינים כבדים.
1945 ארטורי אימארי וירטאנן פינלנד על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו.
1946 ג'יימס בטשלר סאמנר ארצות הברית על גילוי האפשרות לגבש אנזימים.
ג'ון הווארד נורתרופ
ונדל מרדית' סטנלי
ארצות הברית
ארצות הברית
על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
1947 רוברט רובינסון הממלכה המאוחדת על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים.
1948 ארנה וילהלם קאורין טיסליוס שבדיה על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה.
1949 ויליאם פרנסיס גיאקו ארצות הברית על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית.
1950 אוטו פול הרמן דיאלס
קורט אלדר
גרמניה
גרמניה
על גילוי ופיתוח סינתזת דיאן.

[עריכה] 1951 - 1960

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1951 אדווין מטיסון מקמילן
גלן תיאודור סיבורג
ארצות הברית
ארצות הברית
על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס אורניים.
1952 ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין
ריצ'רד לורנס
מילינגטון סינג
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.
1953 הרמן סטודינגר גרמניה על תגליותיו בתחום הכימיה המקרומולקולרית.
1954 לינוס פאולינג ארצות הברית על מחקריו בעניין אופי הקשר הכימי.
1955 וינסנט דו ויגנו ארצות הברית על עבודתו על תרכובות גופרית, ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי.
1956 סיריל נורמן הינשלווד
ניקולאי סמיונוב
הממלכה המאוחדת
ברית המועצות
על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
1957 אלכסנדר טוד הממלכה המאוחדת על עבודתו על נוקליאוטידים וקו-אנזימים נוקליאוטידים.
1958 פרדריק סנגר הממלכה המאוחדת על עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין.
1959 ירוסלאב היירובסקי צ'כוסלובקיה על גילוי ופיתוח שיטות אנליזה פולרוגרפיות.
1960 ויליאם פרנק ליבי ארצות הברית על שיטתו לשימוש בפחמן-14 לקביעת גיל.

[עריכה] 1961 - 1970

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1961 מלווין קלווין ארצות הברית על מחקריו בעניין ספיגת פחמן דו-חמצני בצמחים.
1962 מקס פרדיננד פרוץ
ג'ון קוודרי קנדרו
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על מחקריהם בנושא מבנה של חלבונים גלובולריים.
1963 קרל זיגלר
ג'וליו נטה
גרמניה
איטליה
על גילויים הקשורים לפולימרים כבדים.
1964 דורותי קרופוט הודג'קין הממלכה המאוחדת על קביעת מבניהם של חומרים ביוכימיים חשובים בעזרת טכניקות קרני רנטגן.
1965 רוברט בורנס וודוורד ארצות הברית על הישגיו בתחום הסינתזה האורגנית.
1966 רוברט סנדרסון מוליקן ארצות הברית על עבודתו בעניין הקשרים הכימיים והמבנה האלקטרוני של המולקולות.
1967 מנפרד אייגן
רונלד ג'ורג וייפורד נוריש
ג'ורג' פורטר
גרמניה
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על מחקריהם בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד.
1968 לרס אונסנגר ארצות הברית, נורבגיה על הגילוי של מספר גדול של מצבי תהודה המתאפשרים עקב פיתוח טכניקות של שימוש בתא בועות מימן, וניתוח המידע.
1969 דרק הארולד ריצ'רד ברטון
אוד האסל
הממלכה המאוחדת
נורבגיה
על תרומותיהם לפיתוח הקונספט של קונפורמציה.
1970 לואיס ללויר ארגנטינה על גילוי נוקליאוטידים סוכריים ותפקידם בביוסינתזה של פחמימנים.

[עריכה] 1971 - 1980

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1971 גרהרד הרצברג קנדה על תרומותיו בנושא מבנה אלקטרוני וגאומטריה של מולקולות, רדיקלים חופשיים בפרט.
1972 כריסטיאן אנפינסן ארצות הברית על עבודתו על ריבונוקלאז.
סטנפורד מור
ויליאם סטיין
ארצות הברית
ארצות הברית
על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.
1973 ארנסט אוטו פישר
ג'פרי וילקינסון
גרמניה
ארצות הברית
על עבודתם בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות.
1974 פול פלורי ארצות הברית על עבודתו הבסיסית, תאורטית וניסיונית, בעניין הכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות.
1975 ג'ון וורקפ קורנפורת' הממלכה המאוחדת, אוסטרליה על עבודתו בעניין הסטריאוכימיה של תגובות של אנזימים.
ולדימיר פרלוג שווייץ על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות.
1976 ויליאם נון ליפסקומב ארצות הברית על מחקריו בעניין מבנה הבוראנים.
1977 איליה פריגוגין בלגיה על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל.
1978 פיטר מיצ'ל הממלכה המאוחדת על ניסוח התאוריה הכימיאוסומטית.
1979 הרברט בראון
גיאורג ויטיג
ארצות הברית
גרמניה
על הפיתוח והשימוש בתרכובות מבוססות בורון וזרחן, בהתאמה, בתור מגיבים בסינתזה אורגנית.
1980 פול ברג ארצות הברית על מחקריו המהותיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של דנ"א משולב (רקומביננט).
וולטר גילברט
פרדריק סנגר
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.

[עריכה] 1981 - 1990

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1981 קניצ'י פוקוי
רואלד הופמן
יפן
ארצות הברית
על התאוריות שפיתחו בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
1982 אהרון קלוג הממלכה המאוחדת, דרום אפריקה על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי.
1983 הנרי טאוב ארצות הברית על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים.
1984 רוברט ברוס מריפילד ארצות הברית על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק.
1985 הרברט האופטמן
ג'רום קרל
ארצות הברית
ארצות הברית
על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.
1986 דאדלי הרשבאך
יואן לי
ג'ון פולניי
ארצות הברית
הרפובליקה הסינית
קנדה
על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
1987 דונלד קראם
ז'ן-מארי להן
צ'ארלס פדרסן
ארצות הברית
צרפת
ארצות הברית
על הפיתוח והשימוש במולקולות תגובות מותאמות מבנה בעלות סלקטיביות גבוהה.
1988 יוהן דייזנהופר
רוברט האבר
הארטמוט מישל
גרמניה
גרמניה
גרמניה
על קביעת המבנה התלת-ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטי.
1989 סידני אלטמן
תומאס סץ'
קנדה
ארצות הברית
על גילוי התכונות הקטליטיות של רנ"א.
1990 אליאס ג'יימס קורי ארצות הברית על פיתוח התאוריה והמתודולוגיה של סינתזה אורגנית.

[עריכה] 1991 - 2000

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1991 ריכרד ארנסט שווייץ על תרומותיו לפיתוח ספקטרוסקופיית NMR ברזולוציה גבוהה.
1992 רודולף מרקוס ארצות הברית על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות.
1993 קארי מוליס
מייקל סמית'
ארצות הברית
קנדה
על תרומותיהם לפיתוח שיטות בתחום הכימיה מבוססת ה-DNA.
1994 ג'ורג' אולה ארצות הברית על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
1995 פול קרוצן
מריו מולינה
שרווד רוולנד
הולנד
מקסיקו
ארצות הברית
על עבודתם על כימיה אטמוספירית, ובפרט הדלדלות שכבת האוזון.
1996 ריצ'רד סמליי
רוברט קורל
הרולג קרוטו
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על גילוי הפולרן.
1997 פול בויר
ג'ון ווקר
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על הארת המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט.
ג'נס סקאו דנמרק על גילוי האנזים מעביר היונים, Na+K+-ATPase.
1998 וולטר קון ארצות הברית על פיתוח תאוריית הצפיפות הפונקציונלית.
ג'ון פופל הממלכה המאוחדת על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית.
1999 אחמד זוויל מצרים, ארצות הברית על מחקריו בתחום מצבי המעבר בתגובות כימיות תוך שימוש בספקטרוסקופיות פמטו-שנייה.
2000 אלן היגר
אלן מקדיארמיד
הידקי שירקווה
ארצות הברית
ניו זילנד
יפן
על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים.

[עריכה] 2001 - 2010

שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
2001 ויליאם נולס
ריוג'י נויורי
ארצות הברית
יפן
על עבודתם על תגובות הידרוגנציה מקוטלזות כיראלית.
קארל בארי שארפלס ארצות הברית על עבודתו על תגובות חימצון מקוטלזות כיראלית.
2002 קורט וורטריך
ג'ון פן
קויצ'י טנקה
שווייץ
ארצות הברית
יפן
על פיתוח שיטות לזיהוי וניתוח מבנה של מקרומולקולות ביולוגיות.
2003 פיטר אגרה ארצות הברית על גילוי תעלות מים בקרום התא.
רודריק מק'קינון ארצות הברית על פיענוח מבנה תעלות האשלגן בקרום התא ואופן תפקודן.
2004 אהרון צ'חנובר
אברהם הרשקו
אירווין רוז
ישראל
ישראל
ארצות הברית
על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים.
2005 איב שאובין
רוברט גרבס
ריצ'רד שרוק
ארצות הברית
ארצות הברית
צרפת
על שיפור התהליכים המשמשים בייצור תרופות ובייצור פלסטיק.
2006 רוג'ר דויד קורנברג ארצות הברית על מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק אאוקריוטי.
2007 גרהרד ארטל גרמניה על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חתני פרס נובל לכימיה
כלים אישיים