משל שני הבנים
משל שני הבנים הוא אחד ממשלי ישו, שסופר על ידיו בברית החדשה. המשל מופיע בבשורת מתי כ"א 32-28. המשל מעמיד אלה מול אלה את המוכסים (גובי המס) והזונות שקיבלו והאמינו במסר שהעביר ולימד יוחנן המטביל, לעומת ה"אנשי הדת" לכאורה, שלא קיבלו ולא האמינו לו.
העילה למשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קדם למשל הסיפור במתי כ"א 23–27 בו ישו הגיע למקדש ולימד. ראשי הכוהנים וזקני העם התרעמו עליו ושאלו אותו באיזו רשות הוא עושה זאת, והוא עונה להם בשאלה: "טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הָיְתָה הֲמִּשָׁמַיִם אִם־מִבְּנֵי אָדָם?" על כך מסרבים הם להשיב מפחד העם החושבים את יוחנן המטביל לנביא, "אִם־נֹאמַר מִשָׁמַיִם וְאָמַר אֵלֵינוּ מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בּוֹ וְאִם־נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם כִּי־כֻלָּם חֹשְׁבִים אֶת־יוֹחָנָן לְנָבִיא". לכן עונה להם ישו, שגם הוא לא יענה להם, אך הוא מספר את המשל על שני הבנים.
סיפור המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשל הוא כדלקמן:
28 אֲבָל מַה־דַּעְתְּכֶם אִישׁ הָיָה וְלוֹ שְׁנֵי בָנִים וַיִּגַּשׁ אֶל־הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר בְּנִי לֵךְ הַיּוֹם וַעֲבֹד בְּכַרְמִי׃ 29 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לֹא חָפַצְתִּי וְאַחֲרֵי־כֵן נִחַם וַיֵּלַךְ׃ 30 וַיִּגַּשׁ אֶל־הַשֵׁנִי וַיְדַבֵּר כָּזֹאת גַּם־אֵלָיו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי וְלֹא הָלָךְ׃ 31 מִי מִשְׁנֵיהֶם עָשָׂה אֶת־רְצוֹן אָבִיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר לָהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת יְקַדְּמוּ אֶתְכֶם לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 32 כִּי יוֹחָנָן בָּא אֲלֵיכֶם בְּדֶרֶך צְדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ וְהַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֵם הֶאֱמִינוּ לוֹ וְאַתֶּם רְאִיתֶם וְלֹא נִחַמְתֶּם אַחֲרֵי־כֵן לְהַאֲמִין לוֹ׃
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשל זה, הנמשל לאב הבנים הוא למעשה אלוהים. שני הבנים מייצגים שני טיפוסים של מאמינים, הראשון הוא אותו טיפוס שטוען שהוא דתי ומאמין (כמו הכוהנים וזקני העם), אך כשמגיע הזמן להוכיח את אמונתו במעשים, למעשה לעשות את רצון אביו (אלוהים), לקיים רצונו ומצוותיו, הוא לא עושה כך, על אף הצהרתו כלפי חוץ שכך יעשה. השני הוא אותו טיפוס של אדם שלכאורה אינו מאמין או לפחות אינו מצהיר בגלוי על אמונתו ודתיותו, דוחה את רצון אביו בתחילה (כמו פשוטי העם לרבות החוטאים שביניהם, שהאמינו לדברי יוחנן מטביל) אך בסופו של דבר כן עושה את רצון אביו (אלוהים).
ישו מוכיח במשל זה את אלה שראו את עצמם כמוסריים (הכוהנים, הפרושים וזקני העם, ראשי הדת); ואילו אלה הנחשבים כחוטאים, כגון גובי המס (מוכסים) והזונות, קיבלו והאמינו למסר והלימוד של יוחנן המטביל ושבו בעקבות זאת בתשובה. המשל הזה דומה בנושא למשל המוכס והפרוש.
