משתמשת:יוצמח/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוֹסְפִּיסלטינית Hospitium, תרגום מילולי: "מלון") הוא סוג של טיפול המוענק לחולים סופניים. השם הוספיס מתייחס לטיפול, לפילוסופיה הטיפולית ולמוסד בו מוענק הטיפול. הטיפול בהוספיס מתמקד בהרגעה של תסמינים של חולים סופניים או חשוכי מרפא: תסמינים אלו יכולים להיות פיזיים, רגשיים, רוחניים או חברתיים.

הרעיון של ההוספיס קיים כבר מאז המאה ה-11. בראשיתו, ובמהלך מאות השנים הבאות, היו ההוספיס מתקני אירוח לחולים, פצועים או גוססים, אולם גם לנוסעים וצליינים. התפיסה המודרנית של ההוספיס כוללת טיפול מקל, הניתן במוסדות רפואיים, סיעודיים ואף ישירות בבית החולה. תפיסה זו נוצרה כבר במאה ה-17, אך רוב העקרונות על פיהם עובדים ההוספיס כיום פותחו בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי סיסלי סנדרס. בשנות ה-60 החלה הפילוסופיה של ההוספיס להשפיע גם בארה"ב, בעיקר בזכות כתיבתה ופעילותה של הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס.

כיום נפוצים מוסדות וטיפולי ההוספיס במדינות נוספות רבות בעולם, ולתנועת ההוספיס יש מספר רב של כתבי עת רפואיים ולא-רפואיים. לפי הערכות רשמיות, למעלה מ-40% ממקרי המוות בארה"ב בשנת 2011 היו תחת טיפול בהוספיס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונות פילוסופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדחקת המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול פליאטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוספיס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


[[קטגוריה:בתי חולים]] [[קטגוריה:סרטן]]