משתמשת:נטע/אדווין קרבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדווין קרבס (6 ביוני 1918 - 21 בדצמבר 2009) היה ביוכימאי אמריקאי זוכה פרס נובל לרפואה או לפיזיולוגיה לשנת 1992 יחד עם אדמונד ה. פישר. את הפרס זכה על מציאת זירחון כמתג שגורם להפעלה ולהפסקת הפעילות של חלבונים ומבקר תהליכים תאיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד באיווה‎ שבארצות הברית. הוא עבר ב-1933 לאילנוי, בעקבות אחיו הגדולים שהתחילו ללמוד ב- University of Illinois at Urbana-Champaign, שם התחיל גם הוא ללמוד ב-1936. אחרי סיום לימודי התואר הראשון, הוא קיבל מלגה מלאה מ- Washington University School of Medicine in St. Louis והחל ללמוד שם רפואה, אותם סיים ב-1943. הוא התמחה ב-Barnes Hospital במשך שנה וחצי, ואחר כך שירת כקצין רפואה בצי האמריקאי עד שחרורו ב-1946. אחרי שחרורו, החל לעסוק במחקר בסיסי. הוא בחר ללמוד ביוכימיה ועבד במעבדה של קארל וגרטי קורי. ב-1948 קיבל משרה באוניברסיטת וושינגטון, וחמש שנים מאוחר יותר הצטרף אליו אדמונד פישר והשניים החליטו לעבוד על האנזימולוגיה של פוספורילאז (Phosphorylase).

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מחקריהם של קרבס ופישר, הם הראו שקיימות שתי צורות של הפוספורילאז, צורה פעילה ולא פעילה וכי המעבר ביניהם הוא הפיך. כמו כן, הם גילו את תהליך הזרחון וכי מדובר בתהליך הפיך. במהלך זרחון, קינאז מעביר קבוצת זרחה מ-ATP לחלבון. כתוצאה מהוספת הקבוצה הטעונה יש שינוי של קונפורמציה וכך שינוי של תפקוד החלבון. בהמשך, פוספטאז מוריד את קבוצת הזרחה מהחלבון וכך מפסיק את פעילותו. למעגל זה יש חשיבות רבה בתהליכים רבים בביולוגיה, בין היתר במעבר אותות ובמטבוליזם. על הגילוי של תהליך מפתח זה בביולוגיה פישר וקרבס זכו בנובל.

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]