משתמשת:IfatE/הרן כסלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרן כסלו הוא צייר, יליד קיבוץ בארי. הציג במספר תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות. עד הטבח בבארי במלחמת חרבות ברזל הוא חי ויצר בקיבוץ, עם אשתו ושני ילדיו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסלו הוא דור שלישי למייסדי הקיבוץ שעלו על הקרקע בשנת 1946.

התנדב לשירות צבאי ושירת ביחידת שלדג, החל לצייר רק לאחר שהשתחרר מצה"ל. הוא למד בבית הספר לציור "התחנה", ולאחר מכן למד ב"כולל", בית לציור עכשווי. בשנים 2012–2016 למד לתואר ראשון באמנות רב תחומית בשנקר. ב-2016 קיבל את "פרס נשיאת שנקר ע"ש איירין קרייטמן" על הצטיינות בלימודים[1] וסיים את הלימודים בהצטיינות יתרה.

ב-2016 נערכה בגלריה בארי תערוכת היחיד הראשונה שלו - "הדרך לאל בורייג'" - אותה אצרה ד"ר זיוה ילין, מנהלת ואוצרת הגלריה.[2]

ב-2018 זכה בפרס "אמן צעיר" שמעניק משרד התרבות והספורט.[3]

כסלו הציג תערוכות יחיד, בין היתר, גם בגלריה "זימאק" המייצגת אותו, בגלריה בארי וב"מקום לאמנות" בתל אביב.

ב-7 בנובמבר 2023, בעת הטבח בקיבוצו, הסתגר כסלו עם משפחתו בממ"ד, והם חולצו רק בשעות אחר הצהריים. עבודותיו פונו בהמשך בעזרת אחים לנשק.

בדצמבר 2023 נפתחה תערוכת יחיד של כסלו במשכן לאמנות בעין חרוד.[4][5] בתערוכה "חרדת קיבוץ", שאצר אבי לובין, מוצגים הציורים ששרדו את מתקפת החמאס. כסלו מציג ציורים מהשנים 2021–2023 של הנוף בבארי, הפסטורלי לכאורה, אך החרדה והסכנה בעבעו מתחתיו. אלה ציורים רגשיים ועתירי חומר, שנוצרו תוך שימוש בשיפודים, פטישים וכלי גינון במקום מכחולים.

הוא גם השתתף במספר תערוכות קבוצתיות, בין היתר במוזיאון הנגב לאמנות, במשכן לאמנות עין חרוד, מוזיאון אשדוד וגלריה בנימין בתל אביב.[6]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסלו פיתח סגנון ייחודי, הכולל ציור שמן דשן עם אימפסטו כבד, שכבות עבות של צבע ותנועות מכחול רחבות, לפעמים צביעה ישירות מהשפופרת.[2] זיוה ילין, אוצרת גלריה בארי, כתבה לקראת תערוכת היחיד שלו כי "בציוריו של הרן ניכרות השפעות מאמני אסכולת לונדון, ובעיקר מפרנק אאורבך אך גם מאסכולת פריז היהודית, מחיים סוטין".

בראיון ל"הארץ" אמר כסלו כי הוא מזדהה עם עבודותיהם עם דובל'ה הלר, שעמו נפגש בסטודיו בקיבוץ נירים, ועם אורי ריזמן.[6]

בעיני סמדר שפי, האוצרת ומבקרת האמנות, "הציור של כסלו הוא אלטרנטיבה של אבסטרקט במקום שבו ציור נרטיבי וסימבולי הפך לברירת מחדל. כסלו נוטה להתעלם מגבולות הקנבס שלו... הצבעים הסמיכים -דשנים-ערומים גולשים מעבר לקצוות, מתייבשים בגלים לא אחידים".[4]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2017 - "הדרך לאל בורייג'" - גלריה בארי, אוצרת ד"ר זיוה ילין
  • 2023 - "חרדת קיבוץ", המשכן לאמנות בעין חרוד, אוצר אבי לובין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרסי הצטיינות הוענקו ל-187 סטודנטים ממחלקות העיצוב, האמנות וההנדסה, באתר שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות, ‏2016-04-13
  2. ^ 1 2 הרן כסלו | הדרך לאל בורייג', באתר גלריה בארי
  3. ^ מרצי ובוגרי שנקר זכו בפרסי משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב, באתר שנקר, ‏2018-12-31
  4. ^ 1 2 סמדר שפי, הרן כסלו - הבעה מזוקקת של רגש בלתי מתווך, באתר ד"ר סמדר שפי, ‏2023-11-27
  5. ^ הרן כסלו | חרדת קיבוץ, באתר המשכן לאמנות בעין חרוד, ‏2023-12-19
  6. ^ 1 2 "האמן הרן כסלו: "אני לא צריך לדמיין כלום יותר. כל הפחדים הכי נוראיים כבר קרו לי"". הארץ. נבדק ב-2023-11-18.