יחידת שלדג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחידת שלדג
Shaldag-logo.gif
סיכת לוחם וסמל היחידה
""זן נדיר, ציפור משונה""
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg ישראל
שיוך צבא הגנה לישראל
יחידת אם חיל האוויר
בסיס האם פלמחים
תאריכים וזמנים
מלחמות
פיקוד
מפקדים רשימה בהמשך
סמל נוסף של היחידה

יחידת שלדג (יחידה 5101), היא יחידת קומנדו של צה"ל בחיל האוויר הישראלי.‏[1] היחידה כפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם) בחיל האוויר. היחידה מכונה גם צסק"א (צוות סימון קרקע אוויר)‏[2]. מפקדה הוא קצין בדרגת סא"ל‏[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה בשנת 1974 בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים על מנת לספק לחיל האוויר יכולת עצמאית בנושא קומנדו ומודיעין.‏[3] מייסד היחידה ומפקדה הראשון היה אל"ם מוקי בצר, יוצא סיירת צנחנים ומ"פ מילואים בסיירת מטכ"ל, שנעזר רבות בדודיק רוטנברג, איש הצנחנים ומגיבורי הקרב על גבעת התחמושת, וביפתח ספקטור, ראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר.‏[4] בראשית דרכה, תפקדה היחידה כפלוגת מילואים של סיירת מטכ"ל וכונתה "הגדוד למשימות חיל־האוויר".‏[5]

לאחר מכן, בעקבות תמיכתו של סגן הרמטכ"ל באותם ימים, רפול, הוחלט בינואר 77' להפוך את היחידה לסדירה. בצר היה למפקד היחידה הסדירה והלוחמים הגיעו מסיירת מטכ"ל ומסיירת שקד שפורקה באותה שנה.‏[6] היחידה הייתה כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לצנחנים.‏[7] מדי הא' של שלדג היו מכנסי א' צנחנים, חולצה רגילה, כומתה אדומה ונעליים אדומות, ללא תגים, ללא סמלים למעט כנפי צניחה וכנפי סיירת וללא דרגות (למעט קצינים). עוד פריט שאפיין את לוחמי היחידה היה נשקם האישי אשר היה גלילון מיוחד עם מתפסי עץ ואפשרות הוספת אמצעים, בזמן שלגלילון הרגיל היו מתפסים שחורים. הגיוס ליחידה היה תחת הגיוס לצנחנים, טירונות בסנור כפלוגה מיוחדת, ולאחריה התפצלות למסלול המיוחד שלהם. רק בהמשך דרכה הפכה היחידה ליחידה מיוחדת ייעודית של חיל האוויר, לוחמי היחידה מבצעים משימות מיוחדות.

הסמל של היחידה בטרם המעבר לחיל האוויר. הסמל נותר סמלה של היחידה האחות, סיירת מטכ"ל

את אחד השינויים המשמעותיים ביחידה הוביל אליק רון, אשר הצליח לשכנע את צה"ל להעביר את היחידה לפיקודו של חיל האוויר,‏[8] למרות התנגדותו של קצין צנחנים וחי"ר ראשי דאז, תא"ל איציק מרדכי. עם זאת, גם לאחר המעבר המשיכו לוחמי היחידה ללבוש מדי א' ירוקים ולנעול נעליים אדומות (בדומה ליחידות המובחרות של הצנחנים וסיירת מטכ"ל).‏[9] כאשר אביהו בן נון קיבל את הפיקוד על חיל האוויר, הוא הורה על מעבר למדי חיל האוויר ועל שינוי סיכת הלוחם וסמל היחידה, ובזאת הושלמה הפיכתה של היחידה ליחידה אורגנית בחיל האוויר.

המוטו של היחידה הוא "זן נדיר, ציפור משונה"‏[10]. לעתים מכונה היחידה כ-'אחות הצעירה' של סיירת מטכ"ל.‏[11]

מוטיב היחידה "המעז מנצח", הושאל מסיירת מטכ"ל, ממנה הגיע בצר, ששאלה אותו בתורה מהיחידה המקבילה בצבא הבריטי, ה- SAS. בשל ייעוד היחידה הדומה, הספר, "מפקד הרפאים", של מפקד ה- SAS דייוויד סטירלינג ויחידתו במלחמת העולם השנייה, מחולק במשך שנים ללוחמי הסיירת עם סיום מסלול הלוחם ופרק ההכשרה.‏[6]

היחידה נקראת על שם ציפור השלדג עקב הדמיון בין האופי בו ציפור זו תופסת את הטרף שלה לבין סוג המבצעים שמבצעת היחידה.‏[12]

העלאת יהודי אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה, תחת פיקודו של דורון אלמוג, נטלה חלק מרכזי בהעלאתם של יהודי אתיופיה ארצה, ופעלה רבות בתחום עד לחשיפת המבצע בעיתונות הישראלית, חשיפה שהובילה לפיצוצו של ההסכם בין ישראל לסודאן.

בספרו של ויקטור אוסטרובסקי מופיע תיאור של לילה דרמטי, בו חילצו לוחמי היחידה את אנשי המוסד מסודאן בעקבות המהפך הפוליטי שעבר על המדינה ועליית שלטון מוסלמי קיצוני. על המבצע כולו פיקד אליק רון (הרמטכ"ל משה לוי וראש המוסד נחום אדמוני ישבו במטוס החפ"ק שחג מעל לים סוף). לאחר שהתחדשה העלייה מאתיופיה, הוסיפו אנשי היחידה ואנשי חיל האוויר לתרום רבות למערך העלייה.

בראשית 1991 עמד שלטונו של מנגיסטו היילה מריאם בפני התרסקות נוכח כוחות המורדים שהתקרבו לבירת אתיופיה, אדיס אבבה. הדחתו הקרובה של מנגיסטו עוררה את החשש כי גורלם של אלפי היהודים שהמתינו בעיר לעלייה ארצה נתון בסכנה. בהתאם לכך החלה ממשלת ישראל (בראשות יצחק שמיר) בניהול משא ומתן, בתיווך ארצות הברית, עם השליט האתיופי, במטרה לסכם על הוצאתם המהירה של היהודים מאתיופיה לישראל.

וכך, בתוך 34 שעות (ב-24 וב-25 במאי 1991) הועלו ארצה כ-14,400 יהודים במבצע אשר נשא את השם "מבצע שלמה". על היחידה, תחת פיקודו של בני גנץ,‏[13] הוטל לאבטח את שדה התעופה. אחד מקציני יחידת שלדג לשעבר סיפר בשנת 2010 על ההכנות להשתתפות היחידה במבצע:

אני זוכר שכל היחידה הייתה בעניין. כולם שמעו על המבצע וכולם רצו להשתתף. מילואימניקים רבים התקשרו ואמרו: "אני רוצה גם". המצאנו תפקידים ומשימות כדי שכמה שיותר יוכלו להשתתף. הייתה לכולם תחושה שאנחנו הולכים לקראת יציאת מצרים.

– נעם ברקן, עולה על עקבותיו, "ידיעות אחרונות", 13.6.2010

מלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון מפקד שלדג היה סא"ל גיורא ענבר. באותם ימים הייתה היחידה כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לחטיבת הצנחנים.‏[7] לוחמי היחידה, שלמרות הקשרים ההדוקים עם חיל האוויר, היו אז למעשה "ירוקים" ולבשו אז מדי א' ירוקים ונעלו נעליים אדומות (בדומה ליחידות המובחרות של הצנחנים וסיירת מטכ"ל).‏[9]

ליחידה היו תוכניות מגירה לפעולה בלבנון. עם פרוץ הקרבות ב-6 ביוני 1982 פעלה "שלדג" בשני כוחות עיקריים. כוח אחד הגיע לאזור בקעת הלבנון, שהיה אז בשליטת הצבא הסורי, וסייע לחיל האוויר הישראלי בהשמדת סוללות טילי קרקע-אוויר ותותחי נ"מ, כחלק ממבצע ערצב 19[6] הכוח השני, בפיקודו של טל רוסו,.‏[14] פעל בציר החוף וכבש את מתחם המוזיאון בביירות,‏[15] בו התבצרו לוחמים רבים של הקומנדו הסורי,‏[16] ובקרבות אחרים בעיר כנגד מפקדות מבוצרות היטב של אש"ף[6] מאוחר יותר סיפר רוסו בראיון שזו הייתה "מלחמה מעניינת".‏[14] בטרם הקרב על המוזיאון, מצא קצין המודיעין של היחידה תרשים מדויק של המבנה בארכיון הלאומי של ביירות. הלוחמים פשטו בו זמנית דרך כל הפתחים, והסתערו באש וברימונים על המחבלים המבוצרים. טל רוסו, שהיה אז מפקד פלגה בשלדג, תיאר בראיון את הפריצה למתחם המוזיאון – "הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה. חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות וגשם של דפים ירד עלינו. תחת אש של אר.פי.ג'י פרצנו למוזיאון." את הקרב מול אנשי הפת"ח, ניהלו לוחמי שלדג כשהם מתרוצצים בין חפצי אומנות ואוסף של מטבעות עתיקים המוטלים על הרצפה.‏[6]

שישה ימים לאחר תחילת המלחמה סייר סגן הרמטכ"ל האלוף יקותיאל אדם, בכפר דוחא, בפאתי העיירה דאמור. בעת הסיור בכפר נפתחה לעברו אש מחבלים, והוא פנה למצוא מסתור בבית שטרם טוהר. באותו בית הסתתרה חוליית מחבלים והם ירו בו למוות. גיורא ענבר, שהיה בקרבת מקום והוביל כוח של היחידה, הוביל את הלוחמים, ובהם צוות בפיקוד טל ורדי‏[17] ואת לוחמי חטיבת גולני להסתערות והמחבלים חוסלו.‏[7] היחידה הואשמה בכישלון האבטחתי באירוע.‏[6]

למחרת, בפעולה מיוחדת בעומק של שישה ק"מ מעבר לקווי הכוחות הישראלים, אליה יצאו ארבעה לוחמי שלדג, בפיקוד המ"פ, סרן אייל גור, זוהה הכוח על ידי חיילים סורים ושלושה מתוך ארבעת הלוחמים נפצעו.‏[7]

בהמשך הלחימה בלבנון היחידה לקחה חלק במבצעי צה"ל, ביניהם דין וחשבון, ופעלה במספר רב של מבצעים חשאיים כנגד החזבאללה. במהלך תקופת פיקודו של גל הירש על היחידה, הוביל הירש כוח של לוחמי שלדג במבצע עומק בלבנון, מבצע שכמעט והסתיים בהדחתו מצה"ל.‏[18] הוא פעל עם כוח קטן שחדר לבסיס חזבאללה, ומשהתגלה איחור בלוח הזמנים סירב לסגת מבלי לבצע את המשימה כפי שדרשו ממנו מפקדיו. הירש אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי להשלים את המשימה מבלי שיוכלו לתת לו פקודה מפורשת לסגת. הכוח הצליח לבצע את המשימה וחולץ בעור שיניו מלבנון מבלי שהתגלה. על הירש נמתחה ביקורת קשה מצד הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, אך הלה גם חלק לו שבחים על אומץ הלב שגילה‏.‏[19] במהלך פיקודו על היחידה קיבלה שלדג שני פרסי רמטכ"ל, וכן צל"ש הרמטכ"ל יחידתי על תעוזה במבצעים עלומים, בין היתר במבצע ענבי זעם.‏[9]

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה נדרשה היחידה, תחת פיקוד רוני נומה, להתמודד עם אתגרי הלחימה בעימות המוגבל.‏[20] היחידה נטלה חלק במספר מבצעים וסיכולים ממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בנובמבר 2000 השתתפה היחידה במבצע סיכול ממוקד של השב"כ והרגה את ג'מאל עבד א-ראזק, מפקד גדודי חללי אל אקצה ברפיח. היה זה ראשון מבצעי הסיכול הממוקד באינתיפאדה החדשה. משאית חסמה את הרכב שבו נסע, בסמוך לצומת מורג, לוחמי היחידה שהתחבאו בתוך המשאית ירו בו למוות מטווח קרוב ובסייענו שישב לידו ברכב. אדם נוסף שישב ברכב סמוך נפגע בטעות ונהרג.‏[21]

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי שלדג נטלו חלק במספר פעולות במהלך מלחמת לבנון השנייה, בהם מבצע "חד וחלק", בשיתוף עם סיירת מטכ"ל. המבצע התבצע בעומק לבנון וכלל חדירה למפקדת חזבאללה בבית החולים בבעל-בק. במהלך המבצע אספו לוחמי היחידה מודיעין ואמצעי לחימה מהמפקדה, וכן הרגו 19 מחבלים ולקחו שבויים.‏[22] בנוסף, במסגרת מבצע "ושבו בנים"‏[23] חילץ צוות של היחידה, בשיתוף פעולה עם יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669), את גופתה של קרן טנדלר, מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון ב-12 באוגוסט.‏[24]

הלחימה ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה לקחה חלק בלחימה גם במבצע עופרת יצוקה, בין היתר בפשיטה סמוך לחופה הרצועת שמטרתה סימון מטרות להפצצה אווירית במהלכה נתקל בפעילי חמאס חמושים וספג מספר פצועים. הכוח פונה לסטי"ל של חיל הים וזכה לטיפול רפואי.‏[25] כן לקחה היחידה חלק במבצע צוק איתן, במהלכו פגעה במחבלים רבים, איתרה מנהרות לחימה, סייעה לכוחות המתמרנים והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה אשר שימשו את ארגון החמאס.‏[26]

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת המפקדים של היחידה לדורותיה:

שם תקופת כהונה הערות
מוקי בצר 1974 - 1979
אודי שלוי 1979 - 1981 לימים מפקד עוצבת אדום
גיורא ענבר 1981 - 1982 לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון
דורון אלמוג 1982 - 1984 לימים מפקד פיקוד הדרום
אליק רון 1984 - 1987 לימים ניצב במשטרת ישראל
שמאי רן 1987 - 1989 לימים מפקד חטיבת הנח"ל
בני גנץ 1989 - 1992 הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל
אייל שליין 1992 - 1994 לימים מפקד עוצבת עידן
גל הירש 1994 - 1996 לימים מפקד עוצבת הגליל
אייל אייזנברג 1996 - 1999 לימים מפקד פיקוד העורף
רוני נומה 1999 - 2001 לימים מפקד פיקוד העומק
מוני כץ 2001 - 2003 לימים מפקד עוצבת הגליל
איתי יהודאי 2003 - 2006 לימים מפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים
בועז הרשקוביץ[27] 2006 - 2008
א' 2008 - 2012
א' 2012-

מיון והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרישה מוקדמת של פרופיל 82-97
  • גיבוש - גיבוש סיירת מטכ"ל/שלדג/669 (חמישה ימים) אחרי מעבר יום סיירות, מחזור הגיוס ליחידה הוא בנובמבר, כאשר חובשים מתגייסים באוגוסט.
  • מסלול לוחם - כ-22 חודשים. כולל טירונות חיל רגלים בבסיס בא"ח נח"ל בתל ערד, טירונות יחידה ומסלול הכשרה ייעודי.
  • הכשרה ייעודית שלב ב - 3 - 8 חודשים הכשרה. נערכת לאחר סוף מסלול הלוחם.
  • שירות קבע - 18 חודשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף מידע על הגיוס ליחידה מתוך אתר אגף כוח אדם של צה"ל.
  2. ^ 2.0 2.1 פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב: יחידת שלדג - באתר mako.co.il.‏
  3. ^ אמיר אורןהיחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011.
  4. ^ ‏‏יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 290, "יום אחד הכניס אלי עידו שני אנשים במדים ירוקים. שניהם נשאו שמות מכובדים: דודיק רותנברג היה מגיבורי הקרב האגדי על גבעת התחמושת, קרב עקוב מדם במלחמת ששת הימים; ומוקי בצר, גבוה ומקריח, היה מלוחמיה הבכירים של סיירת מטכ"ל, והשתתף במבצעים רבים מעבר לגבול ובהם מבצע החילוץ באנטבה. שניהם היו גיבורי מלחמה נערצים, ושניהם אנשים חושבים. מוקי אמר לי, 'במקום להתכתש עם כל צה״ל, בוא ונקים יחידת מילואים של יוצאי סיירת מטכ״ל, ונאמן אותה ספציפית למשימות חיל־האוויר'".‏
  5. ^ ‏‏יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 291.‏
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, ‏ 24 באפריל 1999.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 אתי אברמוב, על רגל אחת, עיתון "הלוחם" 192, אפריל 2005.
  8. ^ אביחי בקר, פצצת טסטוסטרון, הארץ, ‏ 13.08.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 יואב לימור ואלון בן-דוד, מקום שלישי: שלדג, באתר ynet‏, 14 בפברואר 2008.
  10. ^ אתר עמותת יוצאי שלדג.
  11. ^ יואב לימור ואלון בן–דוד, "יחידת שלדג", באתר "יחידה".
  12. ^ שלדג חוגגת: 35 שנות פעילות קומנדו, באתר חיל האוויר הישראלי
  13. ^ "האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר" באתר צה"ל.
  14. ^ 14.0 14.1 חן קוטס-בר, הרמבו של צה"ל: טל רוסו עושה חשבון נפש, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2009.
  15. ^ לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, ‏לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011.
  16. ^ איתי רום, ‏זה כאילו קרה רק אתמול, באתר גלובס, 27 ביולי 2006, גיורא ענבר: "אני במלחמת לבנון הייתי מפקד שלדג. הובלתי את היחידה להשתלטות רגלית על המוזיאון, 'ההיפודרום' קראו לזה, בביירות. זה היה היעד שכולם ידעו עליו, שישב בו קומנדו סורי כל הזמן. כשניתנה פקודה לכבוש את מערב ביירות, על היחידה שלי הוטלה המשימה, ככוח חי"ר במסגרת אוגדת שריון 162, לכבוש את המוזיאון- וכך עשינו. גם שם לא היו נפגעים".
  17. ^ ראובן וייס, "דו"ח סבא" ידיעות אחרונות, 25 באפריל 2012, "טלי, אבא של תומר, השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן', מספר אלוף ורדי. בתור בעל הדרגה הבכירה משמעותית בחבורה, הוא זה שמנווט את השיחה. 'הוא היה סגן מפקד סיירת צנחנים, ממייסדי שלדג וסגן מפקד שלדג במיל'. הוא והצוות שלו חיסלו את המחבלים שהרגו את אלוף יקותיאל אדם במלחמת לבנון הראשונה'".
  18. ^ עמוס הראלסופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2006.
  19. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 84-106.‏
  20. ^ עפר שלח, מדבר מהשטח: הכל אישי על אל"ם רוני נומה, ידיעות אחרונות "המוסף לשבת", ‏ 05.05.2006, עמודים 26-27, כפי שהועלה באתר פרש.
  21. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", הוצאת ידיעות ספרים, 2004. עמודים: 98, 203, 204.
  22. ^ אפרת וייס ורועי נחמיאס, לוחמי הקומנדו פשטו על בעלבק - ושבו בשלום, באתר ynet‏, 2 באוגוסט 2006.
  23. ^ שנה למלחמת לבנון השנייה, מתוך אתר חיל האוויר, 12 באוגוסט 2007.
  24. ^ nrg מעריב, הצילום האחרון של קרן טנדלר, באתר nrg‏, 9 בינואר 2007.
  25. ^ פצועי חי"ר יפונו לניתוח על סטי"לים, אתר צה"ל, ‏ 25.11.2010, כפיש הועלה באתר "יחידה".
  26. ^ נדב ברגר, ‏תעודות הערכה ליחידת שלדג על פעילות מיוחדת במבצע "צוק איתן", באתר צה"ל, 15 בספטמבר 2014.
  27. ^ אמיר בוחבוט, מפקד שלדג לשעבר מונה לפקד על הימ"מ, באתר nrg‏, 22 בינואר 2009.