בארי (קיבוץ)
| בארי | |||||||||||
 |
|||||||||||
| מחוז | הדרום | ||||||||||
| מועצה אזורית | אשכול | ||||||||||
| גובה ממוצע | 84 מטר | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
| מוצא המייסדים | ארץ ישראל | ||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |||||||||||
| - אוכלוסייה | 898 תושבים | ||||||||||
|
|||||||||||
 בארי
|
|||||||||||
| http://www.beeri.org.il | |||||||||||
קיבוץ בארי נמצא בנגב המערבי, כ-5 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. בארי הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז - 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו הספרותי[1]. הקיבוץ משתייך לתק"ם.
תוכן עניינים |
[עריכה] השנים הראשונות
הקיבוץ עלה על הקרקע באזור ואדי נחאביר מספר קילומטרים דרומית לקיבוץ בארות יצחק, משם יצאו המקימים. מקימי הקיבוץ היו משני גרעינים - הכשרת הנוער העובד והלומד במעוז חיים וגרעין של הצופים ב'. אליהם הצטרפה קבוצה של עולים מעיראק שעברו הכשרה ברמת הכובש[2]. בשנים הראשונות ישב רק חלק מהגרעין בקיבוץ עצמו ושאר הקבוצה ישבה בגדרה, מטעמים ביטחוניים וכלכליים. במהלך מלחמת השחרור הופצץ הקיבוץ על ידי הצבא המצרי. ליד הקיבוץ הוקם משלט והתושבים היו חמושים במספר מצומצם של רובים ומרגמה.
לאחר קום המדינה, הועתק הקיבוץ 3 קילומטר דרום מזרחה, לאזור עם שטחים נוחים יותר לעיבוד, ושם הוא נמצא עד היום.
[עריכה] הקיבוץ כיום
מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל דפוס מודרני "דפוס בארי", המתבסס על דפוס שהוקם בשנים הראשונות של הקיבוץ[3]. קיימת גם חקלאות - גידולי שדה ופרדס.
לקיבוץ קבוצת כדורסל מקצוענית, הפועל בארי המשחקת בליגה הארצית, הליגה השלישית.
[עריכה] אתרים בסביבת הקיבוץ
בסמוך לקיבוץ קיימים מספר אתרי תיירות. מצפון לקיבוץ נמצאת שמורת בתרונות בארי, המהווה מוקד משיכה בחורף, בעונת פריחת הכלניות. בשמורה קיים אתר ההתיישבות הראשון של בארי ("נחאביר"), מכרות גופרית בארי מפעל גופרית נטוש מימי המנדט הבריטי, יד אנזא"ק אנדרטה לחללי אנז"ק ממלחמת העולם הראשונה, ומבנים בריטיים לאחסון תחמושת ממלחמת העולם השנייה. כמו כן, קיים מסלול אופניים מלאכותי ("הבור").
במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים הוקם בית קברות צבאי לשעת חירום באתר מצפון-מזרח לקיבוץ, ובו נקברו חלק מחללי הקרבות בסיני. לאחר שלוש המלחמות הועברו החללים משם לקבורת קבע ובית הקברות פורק.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר אינטרנט של הקיבוץ
- ויקיבוץ בארי - אנציקלופדיה מקוונת של הקיבוץ
- קיבוץ בארי במרכז המידע להתיישבות בנגב
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שמות עבריים ליישובים החדשים בנגב וביהודה, דבר, 9 באוקטובר 1946
- ^ עובר אורח, שנה להתאחזות בארות באדמת נח'אביר, דבר, 17 באוקטובר 1947 ; המשך
- ^ חמש שנים לקיבוץ בארי, דבר, 10 בינואר 1952
|
||||||||||
