משתמש:אלון פלצור/"מעגן מיכאל II"

"מעגן מיכאל II" הוא שמה של ספינת מפרש שנבנתה כהעתק משוער ('רפליקה') לספינת סוחר עתיקה מסוף המאה החמישית לפנה"ס, על בסיס שרידים שנמצאו בחופי הקיבוץ מעגן מיכאל. פרוייקט בניית הספינה החל בשנת 2014 בשטח בית הספר לקציני ים עכו, בהובלתם של פרופ' יעקב כהנוב ז"ל וד"ר דבי צויקל, מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה ואבנר הילמן מרשות העתיקות. טקס השקת הספינה התקיים ב-17 במרץ 2017 בנמל הקישון בחיפה.

על "הספינה ממעגן מיכאל"

ערך מורחב – הספינה העתיקה ממעגן מיכאל

שרידי הספינה העתיקה בתצוגה במוזיאון הכט חיפה

שרידי הספינה התגלו ב-1985 במרחק של כ-70 מטר מחוף קיבוץ מעגן מיכאל בעומק של 1.5 מטר על ידי חבר הקיבוץ אמי אשל. אשל יצא לצלילה והבחין בערימה של כלי חרס אבנים ולוחות עץ קבורים בשכבה עבה של חול, תחתיהם נמצאו שרידי גוף הספינה, כשחרטומה פונה מזרחה לכיוון החוף. האזור בו נמצאה הספינה מוקף בשוניות כורכר בסביבת אי היונים, בסביבה אנוקסית (חסרת חמצן) דבר העשוי להסביר את השתמרותה הטובה לאורך השנים. ממצאי הספינה כללו בין היתר את שדרית הספינה, לוחות, צלעות, בסיס התורן, עוגן, כלי חרס ועוד. מקורה של הספינה לא ידוע עד היום, אך ההשערות סוברות כי מוצאה הוא מאזור מערב טורקיה, או מזרח יוון מסוף המאה ה-5 לפנה"ס. החפירות באתר נערכו בשלוש עונות חפירה בין השנים 1989-1988 על ידי צוות של ארכיאולוגים ימיים מהארץ ומחו"ל, ובסיוע צוות המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי באוניברסיטת חיפה, בראשות הארכאולוג הימי ד"ר אלישע לינדר. עקב מצב השימור הטוב וחשיבות הממצא הוחלט בסיום החפירה להוציא את הספינה בשלמותה ולשמרה במוזיאון לדורות הבאים. לצורך כך הספינה פורקה לחלקים, הוצאה מהמים וחלקיה הוכנסו לתהליך שימור קפדני שנערך כשבע שנים. משנת 1999 מוצגת הספינה במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה.

רקע לבניית הספינה "מעגן מיכאל II"

דוגמא לפריט איקונוגרפיה אחד מרבים ששימשו לשיחזור מבנה הספינה

כבר מיום גילוי הספינה עורר הממצא עניין רב בקרב חוקרי ארכיאולוגיה תת-ימית, אשר ראו בה הזדמנות להבין לעומק את שיטות הבנייה ויכולות השייט בעולם העתיק. פרופסור כהנוב ליווה את הפרוייקט כבר משלביו הראשונים כסטודנט צעיר ובעל חזון, וביקש למצות את הפוטנציאל המחקרי הרב הטמון בממצא ייחודי זה. במקביל לתהליך הוצאת הספינה מהמים תוארו ונחקרו פרטי מבנה גופה, מטענה וממדיה. מחקר רחב התמקד גם בטכנולוגיית הבנייה, במרכיבי החומרים ששימשו לבנייתה, בתפירת קורות העץ, כלי העבודה שחלקם נמצאו בין השרידים ובניסיון להתחקות אחר נתיבי ההפלגה האפשריים. האדריכלית עדינה בן זאב הציעה בעבודת התזה שלה לשחזר את חלקה העליון של הספינה על סמך מקורות איקונוגרפיים כמטבעות, לוחות פסיפס, ציורים וכד'. על סמך בסיס הידע הנרחב שהצטבר ביקש פרופ' כהנוב להעלות את המחקר מדרגה על ידי בניית רפליקה, זהה בגודלה לספינה המקורית, ובכך להגשים את חזונו של ד"ר אלישע לינדר שהיה ראש הפרוייקט הארכיאולוגי.

מהלך העבודה על הפרוייקט

כפרוייקט ייחודי באופיו, הונחו מספר עקרונות עבודה מרכזיים על ידי פרופ' כהנוב.

גוף הספינה של הספינה המקורית נבנה ברובו

מפרש וחבלים

בניית הספינה

תלמידי בית הספר לקציני ים עכו ממגמת מדעי הים, מתנסים בשיטות בנייה עתיקות בחדר המלאכה של בית הספר

פרוייקט בניית הספינה, הראשון מסוגו בישראל, החל בשנת 2014 במטרה להבין לעומק את שיטות הבנייה, ההפלגה והאחזקה של כלי שייט מהעת העתיקה. אחד המאפיינים הייחודיים של פרוייקט זה הוא בהקפדה על שימוש בשיטות בנייה, כלי עבודה וחומרי גלם קדומים, כחלק מהניסיון להישאר נאמנים למקור ובכך להבין טוב יותר את התקופה. הספינה נבנתה בצריף בשטח ביה"ס לקציני-ים עכו שנתרם לצורך הפרוייקט ובחדר המלאכה של בית הספר, בחלקים מתהליך התיכנון והבנייה לקחו חלק תלמידי בית הספר הלומדים במגמת מדעי הים. גוף הספינה בנוי ברובו מעצי אורן קפריסאי אשר נכרתו ביערות בצפון הגליל, ביער דלתון וביער ביריה, בתיאום עם קק"ל, כיפוף קורות העץ נעשה בהשרייה בתוך תנורי פחמים שנבנו במיוחד לצורך הפרוייקט מטרת הבנייה, שאלת המחקר מתנדבים, תורמים, שותפים ותקציב.

תאריכים תחילת הבנייה, סוף בנייה, השקה

שיטת הבנייה

חומרי הגלם עץ, מפרש, חבלים חלקי הספינה גוף, תורן, מפרש, הגה, עוגן שירטוטים תוספות מודרניות צבע, משאבות, פנדרים

נתוני הספינה

אורך רוחב, גובה הסיפון, גובה התורן, שטח המפרש

התנסות מעשית בשייט

אימוני הפלגה המסע לקפריסין

תחזוקה שוטפת

הספנה

צוות הספינה

פרופ’ יעקב כהנוב (יק) ז”ל ד”ר דבי צביקל יוחאי פלצור אבנר הילמן שרה ארנסון אלישע לינדר עומרי לינדר

לקריאה נוספת

• Elisha Linder & Yaakov Kahanov, The Ma'agan Mikhael Ship: The recovery of a 2400 years of merchantman final report, Israel Exploration Soceity, Haifa University, 2003, Vol. I-II

אבנר הילמן, שחזור טכנולוגיות בניית ספינות עתיקות ויישומן בבניית הרפליקה (תעתיק) של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, 2018.

עדינה בן זאב, הספינה המקורית ממעגן מיכאל, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2004.