משתמש:דב ט./ארגז חול2
דומיניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הילידים המקוריים של האי דומיניקה, הארוואק, גורשו או נכחדו על-ידי בני קאריב. כריסטופר קולומבוס נחת באי ביום ראשון, ה-3 בנובמבר 1493 (ומכאן שם האי: בלטינית יום ראשון). הוא וצוותו נטשו את האי במהרה לאחר שספגו מפלות מהתושבים המקומיים. אנגליה נכשלה בניסיון להשתלט על האי ב-1627. צרפת תבעה על האי חזקה ב-1653, ושיגרה אליו מיסיונרים, אך הקאריבים הדפו גם את ניסיון ההשתלטות הזה וב-1660 נטשו הצרפתים את דומיניקה. האי נשאר מבודד מהשפעה אירופית, ובני קאריב שנדחקו על ידי האירופים מן האיים האחרים בים הקריבי עברו אליו. התיישבות צרפתית מצומצמת ובלתי מאורגנת החלה באי ב-1727. ב-1761 פלשו לאי הבריטים, שייחסו לו חשיבות אסטרטגית, וכבשו אותו, ובהסכם פאריז מ-1763 מסרו הצרפתים את החזקה הפורמלית לידי בריטניה, שהקימה בו ממשלה וב-1805 הפכה אותו למושבה. ב-1834 שוחררו העבדים בכל רחבי האימפריה, כולל דומיניקה, וכעבור ארבע שנים היתה דומיניקה למושבה הבריטית הראשונה שנשלטת על ידי שלטון עצמי של שחורים. ב-1896 תפסה בריטניה מחדש את השלטון הישיר באי והפכה אותו למושבת כתר. בין 1958 ל-1962 היה האי חלק מן הפדרציה של איי הודו המערבית, ולאחר פירוקה חזר לשליטה בריטית עד לקבלת העצמאות ב-1978.
ניקרגואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקרגואה היא דמוקרטיה נשיאותית, שבה הנשיא הוא ראש המדינה וגם ראש הרשות המבצעת. בשנים האחרונות מתקיימת מערכת פוליטית דמוקרטית רב-מפלגתית, מערכות הבחירות נערכות באופן סדיר, חופשי והוגן והמפסידים מקבלים את התוצאות ללא שימוש באלימות. עם זאת, רמת השקיפות השלטונית נמוכה ורמת השחיתות גבוהה יחסית, אף כי קיים ניסיון להיאבק בה. דוגמה לכך היא הנשיא לשעבר ארנלדו אלמאן תואר כמנהיג התשיעי בהיקף השחיתות שלו בעולם, Transparency International Global Corruption Report 2004. רבים הופתעו מהעמדתו לדין, הרשעתו וגזירת עונש מאסר של 20 כעונש על פשעיו, אך בתואנה של בעיות בריאות נחלץ אלמאן ממאסר והוא מרצה את עונשו באחוזתו הפרטית.
בנוסף לבעיית השחיתות, נפגע תפקוד המערכת הפוליטית כתוצאה ממאבקי כוח בין הנשיא לאספה הלאומית.