משתמש:קטמנדו-2/נאו-נאציונליזם

נאו-לאומיות (קרי, לאומיות חדשה, לעתים גם לאומנות חדשה; באנגלית: Neo-nationalism) הוא זרם בתנועת הלאומיות שהתפתח בעשור השני של המאה ה-21, בעיקר במדינות אירופה וצפון אמריקה. זרם זה מזוהה עם חלק מרעיונות הימין הפופוליסטי, ההתנגדות לגלובליזציה, הנייטיביזם, הפרוטקציוניזם, הפונדמנטליזם והאירוסקפטיות, אך לא בהכרח עם כולם יחדיו. לדעת החוקרים, ביטויים מובהקים לעלייתהנאו-לאומיות בשנים האחרונות הם אירועי הברקזיט בבריטניה ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ה-45 של ארצות הברית.

רקע ומאפיינים

ההיסטוריון הישראלי יובל נח הררי מחשיב את שנת 2016 לנקודת המפנה בעלייתה של הלאומיות החדשה. לדבריו, תחושת התסכול של האזרח הפשוט מן המציאות הכלכלית באי יכולתו של הממשל לתמוך בו על רקע העידן הגלובלי, בעודו "תומך" לכאורה בגופים אחרים, היא זו שהביאה לצמיחתה של הלאומיות החדשה. הררי טוען כי מדובר ברציונל התנהגותי-פסיכולוגי שתכליתו לחזור ל"נקודת מבטחים בעבר", בה האדם הפשוט חי היטב, וזו למעשה, במרבית מדינות המערב, תקופה שקדמה לגלובליזציה המתקדמת.

בדומה להררי, העיתונאי האמריקאי מייקל הירש מתח קו ישיר במאמרו לאתר פוליטיקו בין תופעת הנאו-לאומיות לבין הימין הפופוליסטי ותיאר אותה כ"דחייה פופוליסטית של הסטטוס קוו שהונהג על ידי האליטות הגלובליות מאז תום המלחמה הקרה", על ידי אנשים שבמרביתם "בעלי הכנסה נמוכה שהבינו כי מציאות זו אינה הוגנת".

אירועים פוליטיים המזוהים עם הנאו-לאומיות

בבריטניה

הדוגמה המובהקת ביותר לעליית הנאו-לאומיות בבריטניה מתיייחסת למשאל העם לפרישה מהאיחוד האירופי בשנת 2016 ("הברקזיט"). ההיסטוריון הבריטי אואן מתיוס הצביע על דימיון בין המניעים לתמיכה הציבורית בתנועת הברקזיט לבין המניעים לתמיכה בדונלד טראמפ. לדבריו התומכים של שניהם מונעים על ידי "כמיהה לשלוט בהגירה, להפוך את הגלובליזציה ולשחזר את הגדולה הלאומית על ידי התנתקות מן העולם הרחב והמאיים".