משתמש:Einav273/סקסיזם מופנם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סקסיזם מופנם הוא סקסיזם שפועל ברמה האישית.[1] סקסיזם מופנם מתרחש כאשר אדם מפנים התנהגויות וגישות סקסיסטיות ומתייחס לעצמו ולאחרים מאותו המין באותה דרך מפלה. סקסיזם מופנם נכנס תחת הקטגוריה של דיכוי מופנם.[2]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקסיזם מופנם יכול להוביל לבעיות בדימוי גוף, חוסר ביטחון עצמי, תחרותיות ותחושת נחיתות.[1] סקסיזם מופנם יכול להתבטא גם בלחץ פסיכולוגי שבא לידי ביטוי בחרדות, דיכאון ובמקרים חמורים גם נטייה להתאבדות.[4][5]

נוסף על כך, מחקרים מצאו קשר בין סקסיזם מופנם לתופעות של החפצה מינית, דימוי גוף נמוך ובעיות אכילה.[6] סקסיזם מופנם בא לידי ביטוי גם בבחירת מטרות עבודה ברמה נמוכה יותר והעדפת עבודות נחותות יותר[7][1]. בהסתכלות רחבה יותר, הנוכחות של סקסיזם מופנם בעולם גורמת להתנכרות של בני המין אחד לשני ובכך מקדמת את תופעת הסקסיזם בכלל.[3]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרוסקסיזם מופנם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה הכללית של הטרוסקסיזם מופנם מוגדרת כהפנמה של הנחות, עמדות שליליות וסטיגמות כלפי הומוסקסואליות על ידי אנשים הומוסקסואלים או בעלי נטיות מיניות שאינן הטרוסקסואליות[8]. הטרוסקסיזם מופנם הוא ביטוי של סקסיזם מופנם המשפיע בעיקר על אנשים שאינם הטרוסקסואלים (אנשים שמזהים את עצמם כלסבית, הומו, ביסקסואל, טרנסג'נדר, או אחר), אך הוא יכול להשפיע גם על הצורה בה הטרוסקסואלים מתייחסים לאנשים שאינם הטרוסקסואליים. תופעה זו באה לידי ביטוי כאשר מיעוטים מגדריים מתחילים לאמץ ערכים הטרונורמטיביים נוקשים ומגבילים בתפיסת עולמם. דוגמאות לערכים הטרונורמטיביים האלה הן דוקטרינות דתיות פונדמנטליסטיות המגנות את הנטיות והפעילויות הלא-הטרוסקסואליות, מושגים של גבריות המדגישות רגישות מוגבלת (מכונה בצורה מדעית RE), או התנהגות של חיבה מוגבלת בין גברים (RABBM בצורה המדעית).[5] ההפנמה של ההטרונורמטיביות יוצרת לעתים קרובות בלבול בתפקיד המגדר (GRC – Gender Role Conflicts) עבור אנשים שמעשיהם נופלים מחוץ לפרמטרים של נורמות התרבות המקובלות. אחת ההשלכות הנפוצות ביותר של הטרוסקסיזם מופנם היא דיכאון המונע על ידי תיעוב עצמי ודיכוי מיני.[5]

מיזוגניה מופנמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המילונים מגדירים מיזוגיניה כשנאת הנשים,[9][10][11] וכ"שנאה, אי-שביעות רצון או אי-אמון בנשים".[12] הגדרות אלה יכולות להוביל לפרשנות כי מיזוגיניה מאפיינת גברים בלבד. עם זאת, הסוציולוג מייקל פלאד מאוניברסיטת וולונגונג מציין שלמרות שהתופעה נפוצה יותר בקרב גברים, מיזוגיניה קיימת גם אצל נשים.

נשים אשר חוות מיזוגיניה מופנמת עשויות להביע זאת באמצעות הערכה מופחתת של נשים, חוסר אמון בנשים ואמונה שהמגדר של גברים הוא נעלה יותר ועדיף על שלהן.[4] לאחר התבוננות במוסכמות או תפישות חברתיות שמבזות את הערך של נשים ואת המיומנויות שלהן שוב ושוב, נשים מפנימות בסופו של דבר את אותן תפישות מיזוגיניות ומתנהגות לפיהן כלפי עצמן וכלפי נשים אחרות.[14]

מיזאנדריה מופנמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מִיזְאַנְדְרִיָה היא שנאה, אלימות נגד או אפליה של גברים. מִיזְאַנְדְרִיָה מופנמת היא מעשה של גבר אשר מפלה את עצמו וגברים אחרים בשל מינם. ריין קונול מציינת בספרה משנת 1987 כוח ומגדר: חברה, האדם ופוליטיקות של מגדר, שסוגים שונים של גבריות נקבעים בידי גורמים סמכותיים שונים ויוצרים מצב בו גרסה אחת של גבר מועדפת על פני אחרת.[1]

דרכי הפנמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיוק כמו שמיזוגיניה ומיזאנדריה נרכשות דרך מקורות חיצוניים רבים, הפנמה של השקפות אלה נרכשות דרך אותם כוחות חיצוניים, באופן הפוך. סקסיזם מופנם יכול להיות מקודם באמצעות ההשפלה של גברים ונשים בהתאם לסטנדרטים חברתיים והתנהגותיים. התקשורת והמדיה מציגות סטנדרטיים תרבותיים מסוימים המתאימים לחברה אליה משתייך קהל היעד שלהן.

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקומדיות מצבים למשל, לעיתים מוצגים גברים אשר מעירים על גודלן ומשקלן של נשים, או נשים אשר שופטות גבריות של גברים לפי מראם החיצוני. זה תורם להפנמה של סטריאוטיפים של גודל ומשקל עבור כל מגדר[17].

החשיפה של ילדים למדיה זו היא בעייתית במיוחד מפני שמוחות צעירים מושפעים בקלות רבה יותר. ידוע שלדמויות מסרטים וסדרות יש תפקיד משמעותי בהתפתחות הילדות של הילד [19]. בת הים הקטנה למשל זכתה לביקורת, מפני שהסיפור מתאר אישה צעירה (אריאל, בת הים) אשר מוותרת על הזהות הטבעית שלה כבתולת ים על מנת להתאים להעדפותיו של אהובה, אדם זכר.

פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ידי יצירת פרסומות בהן נשים מוצגות כמשועבדות, מוטרדות מינית או מוחפצות, פרסומאים שולחים מסרים מיזוגניים לציבור ללא הרף[21]. מספר קמפיינים העוסקים בסקסיזם הפרסום הראו שנשים לרוב מיוצגות בצורה נחותה יותר מגברים[22].

נשים הן לא האוכלוסייה היחידה המיוצגת בצורה נחותה בעולם הפרסום. גם מיעוטים מגדריים לעיתים קרובות מוצגים בצורה משפילה במדיית ההמונים. במקרים מסוימים, פרסומות הראו הומופוביה גלויה, [23][24] ובדרכים יותר מעודנות, פרסומות יכולות לחזק הטרוסקסיזם על ידי קידום התנהגות יתר-גברית ועל ידי קביעת נורמות אשר משפיעות על הדרך בה מגדר נתפש בעיני הציבור.[25]

הבדלי מגדר בשפה ובתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת שונה בכל מגדר מושפעת מסקסיזם מופנם המופיע בשיחות יומיומיות. בשיחות היומיום, אנשים ממגדרים שונים יכולים להיות מוחפצים, מבוטלים ומושפלים. דוגמה למונחים משפילים הם "כלבה", "זונה" וכו'. מונחים אלה מבטלים ומנמיכים את האחר ומנציחים את הסקסיזם המופנם.[26]

התמודדות עם סקסיזם מופנם[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שנעשים מחקרים בנושא סקסיזם מופנם, הרבה מאמינים כי צריך לחקור את הנושא הרבה יותר[27]. מחקר מכוון לחשיפה של התנהגויות מקובלות תרבותית וחברתית אשר גורמות להפנמת סקסיזם, על מנת לעזור לאנשים להבין איך לשנות את חייהם בצורה חיובית מהבחינה הזאת. למשל, תצפיות על שיחות נעשו ופורסמו, ובכך העלו את המודעות לסוג התקשורת אשר מקדם הפנמת סקסיזם. למשל, נעשה מחקר על שיחות בין נשים, אשר בעקבותו נעשה קידוד של מקרים של סקסיזם מופנם אשר אופיין באמצעות פרמטרים שהוסכמו קודם לכן על ידי החוקרים.[28]. שיטות אחרות כוללות עידוד אנשים לשים לב יותר לדיבורם ולא לקבל או להשתתף בהנמכה, ביטול או החפצה של אנשים מאותו מגדר. העצמה, תמיכה ושיתוף פעולה, כולן דרכים יעילות להתמודדות עם סקסיזם מופנם. [29] התמודדות עם ההשלכות של סקסיזם מופנם מקדם שיתוף פעולה ותמיכה בין אינדבידואלים מאותו מגדר, ומעצים נשים וגברים ומעודד אותם לקבל את הגוף שלהם.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. David, E.J.R. (2013-12-09). Internalized Oppression: The Psychology of Marginalized Groups. Springer Publishing Company. ISBN 978-0826199256.
  2. Bearman, Steve, Neill Korobov, and Avril Thorne. "The fabric of internalized sexism." Journal of Integrated Social Sciences 1, no. 1 (2009): 10-47.
  3. Paludi, M. A. The Psychology of Teen Violence and Victimization, Volume 1. Santa Barbara: ABC-CLIO, LLC, 2011.
  4. Szymanski, Gupta, and Carr. 2009. "Internalized Misogyny as a Moderator of the Link between Sexist Events and Women’s Psychological Distress." Sex Roles 16, no. 1-2: 101-109.
  5. Szymanski, Dawn M., and Ayse S. Ikizler. 2013. "Internalized heterosexism as a mediator in the relationship between gender role conflict, heterosexist discrimination, and depression among sexual minority men." Psychology of Men and Masculinity 14, no. 2: 211-219.
  6. Moradi, Dirks, and Matteson. 2005. “Roles of Sexual Objectification Experiences and Internalization of Standards of Beauty in Eating Disorder Symptomatology: A Test and Extension of Objectification Theory.” Journal of Counseling Psychology, 52(3): 420-428
  7. Montanes, de Lemus, Bohner, Megias, Moya, and Garcia-Retamero. 2012. “Intergenerational Transmission of Benevolent Sexism from Mothers to Daughter and its Relation to Daughter’ Academic Performance and Goals.” Sex Roles 66 (7-8): 468-478.
  8. Szymanski, Dawn M.; Kashubeck-West, Susan; Meyer, Jill (July 2008). "Internalized Heterosexism". The Counseling Psychologist. 36 (4): 510–524
  9. The New Shorter Oxford English Dictionary on Historical Principles (Oxford: Clarendon Press (Oxford Univ. Press), [4th] ed. 1993 (ISBN 0-19-861271-0)) (SOED) ("[h]atred of women").
  10. The American Heritage Dictionary of the English Language (Boston, Mass.: Houghton Mifflin, 1992 (ISBN 0-395-44895-6)) ("[h]atred of women").
  11. Webster's Third New International Dictionary of the English Language Unabridged (G. & C. Merriam, 1966) ("a hatred of women").
  12. Random House Webster's Unabridged Dictionary(N.Y.: Random House, 2d ed. 2001 (ISBN 0-375-42566-7)).
  13. Flood, Michael (2007-07-18). International encyclopedia of men and masculinities. ISBN 978-0-415-33343-6.
  14. Bearman, Steve; Korobov, Neill; Thorne, Avril. 2009. "The fabric of internalized sexism." Journal of Integrated Social Sciences 1, no. 1: 10-47.
  15. Gwilym Mumford, Anne Hathaway: I regret not trusting female directors, The Guardian, 20 April 2017.

[1] ( David, E.J.R.ISBN978-0826199256.

[2] Bearman, Steve, Neill Korobov, and Avril Thorne. "The fabric of internalized sexism." Journal of Integrated Social Sciences 1, no. 1 (2009): 10-47. עמוד 10