דימוי גוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דימוי גוף הוא האופן בו האדם תופס וחווה את האסתטיקה ומידת המשיכה של גופו. דימוי גוף כולל את המחשבות, הרגשות והמשאלות שמתעוררות אצל אדם לגבי גופו. נושא דימוי הגוף נחקר במסגרת תחומי עיסוק שונים, בהם פסיכולוגיה, רפואה, פסיכיאטריה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, תקשורת ופמיניזם.

דימוי הגוף של הפרט עשוי להשתנות לאורך החיים. הוא עשוי להיות שונה מהאופן בו אחרים תופסים את גופו של אותו פרט. דימוי גוף עשוי להיות תוצר של חוויותיו של האדם ואישיותו וכן של גורמים חברתיים ותרבותיים מגוונים. לעתים הוא קשור לסטנדרטים של החברה ולאופן בו מוקנית בה חשיבות למאפיינים שונים בגוף האדם (לרוב בהתאם לאופנות משתנות), ולעתים לא.

לדימוי הגוף יכולות להיות מגוון השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות על הפרט. אנשים עם דימוי גוף נמוך עשויים לנסות ולשנות מאפיינים של גופם, למשל באמצעות דיאטה ואף ניתוח פלסטי. על פי דוח של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מ-2007, קיימת סקסואליזציה של נערות ונשים בתרבויות רבות, התורמת לחרדה גוברת של נשים המקושרת לדימוי הגוף שלהן‏[1]; ממצאים דומים עלו גם לגבי סקסואליזציה של ילדים באמצעי התקשורת, בוועדה של הסנאט האוסטרלי[2]. עם זאת, לדברי חוקרים אחרים, טענות אלו אינן מבוססות על נתונים מוצקים דיים‏[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח הוטבע לראשונה על ידי הנוירולוג והפסיכואנליטיקאי האוסטרי פול שילדר, תלמידו של אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. הוא כתב על נושא זה בספרו "The Image and Appearance of the Human Body"‏ (1935). בכתביו שילב רעיונות של פרויד אודות האגו, שלדבריו הוא כולל בראש ובראשונה את האגו הגופני; רעיונות של קרל ורניקה לגבי סומטיזציה; ושל הנרי הד לגבי מודל סכמת הגוף. הוא טען כי דימוי הגוף הוא ייצוג מנטלי המשתנה לאורך שלבים שונים בילדות, הכולל עמדות ומשאלות לגבי הגוף, וכי הוא מושפע מההתפתחות הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית של האדם, וכן מיחס הסביבה כלפיו.

באשר להתפתחות דימוי הגוף והשתנותו לאחר גיבושו הראשוני בשלב מסוים בחיים, התפתחו שתי גישות: האחת טענה כי דימוי הגוף הוא דינמי ומשתנה באופן מתמיד לאורך השנים, מכיוון שהוא מתפתח בין השאר גם בעקבות אינטראקציה עם הסביבה, שמשתנה עם השנים‏[4]; והשנייה טענה כי דימוי הגוף נשאר קבוע לאחר שהתגבש בשלב מסוים בהתפתחות, והוא לא משתנה אלא רק בתנאים קיצוניים‏[5]. גישה נוספת ניסתה לשלב בין שתי גישות אלו, וטענה כי קיימות סכמות של הגוף המשתנות באופן תדיר, בהתאם לשינויים בסביבה וללמידה שמתרחשת אצל הפרט, וקיימות אחרות שנשארות יציבות יותר‏[6].

לאורך השנים התפתחו רעיונות ותאוריות נוספים לגבי דימוי גוף. ריצ'רד לרנר כתב אודות התעצבות העצמי הגופני האידאלי של ילדים על פי תשומת הלב שהם מפתחים לאורך התפתחותם אל מאפיינים מסוימים של גופם, וכן בהתאם לחשיבות שאחרים מייחסים למאפיינים אלו‏[7]. הפסיכואנליטיקאית הצרפתיה פרנסואז דולטו פיתחה תאוריה לגבי דימוי גוף לא מודע[8]. חוקרים נוספים כתבו על סוגים שונים של דימוי גוף, כגון תפיסות הפרט לגבי ההופעה החיצונית שלו, גודל הגוף, גבולות הגוף ועוד‏[9]. כן קיימת הבחנה בין המרכיב התפיסתי של דימוי הגוף (שמושפע מתפיסה חושית בעיקרה), לבין המרכיב העמדתי (הכולל עמדות רגשיות וקוגניטיביות כלפי הגוף).

בדיקת דימוי גוף במחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימוי גוף נמדד לרוב במחקרים באמצעות שאלונים בהם נשאלים המשתתפים לגבי האופן בו הם מדרגים ומעריכים את צורת גופם כיום וכן את גופם האידאלי, תוך שימוש בסדרה של תיאורי גוף נתונים. ההבדל בין דירוג הגוף העכשווי והאידאלי מבטא את מידת שביעות הרצון מהגוף.

במחקר שנערך בשנות ה-90 נמצא כי 44% מהנשים הביעו רגשות שליליים כלפי גופן וכן כלפי חלקים בגופן‏[10]. בסקר של המגזין "Psychology Today" בקרב ארבעת אלפים משתתפים, נמצא כי 40% מהגברים ו-56% מהנשים שנסקרו הביעו שביעות רצון נמוכה ממראה גופם‏[11].

בעקבות התפתחות הטכנולוגיה המחקרית, נערכים בנושא דימוי גוף גם מחקרים המערבים מדידות ישירות יותר על מוח האדם. במספר מחקרים נמצא כי חלק מהנבדקות שצפו בתמונות של נשים בעלות משקל גוף נמוך, או אף במילים כגון "השמנת יתר" או "כבד", ביטאו שינויים כימיים מיידיים באזורים כמו האמיגדלה, המקושרת לחרדה, והקורטקס הפרה-פרונטלי, המקושר לירידה בערך העצמי[12].

הבדלי מגדר וגיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים נמצא כי שביעות רצונן של נשים מגופן נמוכה יותר מזו של גברים, אך הנושא משפיע גם על גברים.‏[13] גברים מבטאים במחקרים חשיבות גבוהה למראה גופם, גם אם שביעות רצונם מגופם גבוהה יותר מנשים.‏[14]

במחקר בקרב סטודנטים, נמצא כי דימוי הגוף של הגברים נותר ללא שינוי עם הזמן, בעוד אצל נשים חלה התפתחות והתייצבות בדימוי הגוף כך שהן הביעו יותר שביעות רצון מהמראה שלהן בסיום לימודיהן יחסית לתקופת תחילת הלימודים.‏[15] באופן כללי, ככל שעולה הגיל, מעניקים גברים ונשים פחות חשיבות למראה שלהם יחסית לגילאים צעירים,‏[15] ומדגישים יותר אספקטים של תפקוד הגוף מאשר המראה שלו.‏[14] בגיל הזקנה, נשים יותר מרוצות ממראה גופן, וייתכן שהדבר קשור להפחתה בלחץ החברתי ובעמדות שמפגינה הסביבה כלפי המראה של נשים בגיל זה יחסית לגילאים צעירים יותר.‏[16] לעומתן, גברים פחות מרוצים מהירידה בתפקוד של הגוף ומבטאים בשל כך דימוי עצמי ומסוגלות עצמית נמוכים יותר.‏[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Report of the APA Task Force on the Sexualization of Girls. American Psychological Association. 2007.
  2. ^ Sexualisation of children in the contemporary media, Standing Committee on Environment, Communications and the Arts, Australian Parliament, 2008
  3. ^ Ferguson, C.; Winegard, B., Winegard, B.M. (2011). Who is the fairest one of all: How evolution guides peer and media influences on female body dissatisfaction. Review of General Psychology 15 (1): 11–28
  4. ^ Fisher, S., and Cleveland, S.E. (1968). Body Image and Personality, N.Y.: Van Nowstat Inc
  5. ^ Witkin, H. A. (1965), Development of the body concept and psychologicl diffrentiation
  6. ^ Wapner, A. and Warner, L. (1965), The Body Percept, N.Y.: Random House
  7. ^ Lerner, R.M., and Brackney, B.E. (1978), "The Importance of Inner and Outer Body Parts: Attitudes in the Self-Concept of Late Adolescents", Sex Roles, 4(2), 225-238
  8. ^ Francoise Dolto, L'image inconscient du corps. Paris: Seuil, 1984
  9. ^ Fisher, S. (1990). "The Evolution of Psychological Concept about the Body. In T.F. Cash and T.Pruzinsky (Eds.). Body Images, N.Y.: The Guilford Press
  10. ^ Monteath SA, McCabe MP (December 1997). "The influence of societal factors on female body image". J Soc Psychol 137 (6): 708–27
  11. ^ Survey Says: Body Image Poll Results, 1997, Psychology Today
  12. ^ A. Sigman (2010), A source of thinspiration? The biological landscape of media, body image and dieting
  13. ^ Brennan, Maggie A.; Christopher E. Lalonde, Jody L. Bain (2010). "Body image perceptions: Do gender differences exist?" (PDF). Psi Chi Journal of Undergraduate Research 15 (3): 130–8.
  14. ^ 14.0 14.1 Mellor, David; Matthew Fuller-Tyszkiewicz, Marita P. McCabe, Lina A. Ricciardelli (15 July 2010). "Body image and self-esteem across age and gender: A short-term longitudinal study". Sex Roles 63: 672–81.
  15. ^ 15.0 15.1 Gillen, Meghan M.; Eva S. Lefkowitz (Jan 2012). "Gender and racial/ethnic differences in body image development among college students". Body Image 9 (1): 126–30.
  16. ^ 16.0 16.1 Baker, Lucie; Eyal Gringart (Aug 2009). "Body image and self-esteem in older adulthood". Ageing & Society 29 (6): 977–95.