סטריאוטיפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סטריאוטיפיוונית: στερεός (מוצק) + τύπος (חריתה) - "רושם מוצק") או הֶטְפֵּס[1] הוא דעה קדומה ופשטנית, בעלת נימוקים לא מספקים, שקשה מאוד לשנותה.

על פי רוב, סטריאוטיפ הוא דימוי סטטוס המורכב מסטטוסים ומתכונות אופי, ומופנה כלפי קבוצה חברתית, בדרך כלל על בסיס אתני או מגדרי. דימויים אלה נושאים אופי מכליל, מוגזם ושקרי. במילים אחרות, סטריאוטיפ הוא הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והחלת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטריאוטיפ הוא סכמה קוגניטיבית או אמונה מאורגנת, ומשמש כידע על קבוצות וקטגוריות חברתיות. היינו, מעין אוסף הנחות בסיסיות, גם אם לא מבוססות, על המאפיינים המיוחדים המתאימים לאותן קבוצות וקטגוריות. הסטריאוטיפ יכול להיות מופעל בצורה אוטומטית, ומחוץ למודע. ככזה, כמו שאר הסכמות הקוגניטיביות, הוא מאפשר לנו עיבוד מידע מהיר, ויכולת להתמודד עם עומס המידע הניצב בפנינו. בשל כך, הסטריאוטיפ הוא אמצעי יעיל, ולעתים בלעדי, ביצירת קשרים חברתיים ובדרך בה אנו מבינים את המציאות.

סטריאוטיפים מהווים תוצר של סיווג אנשים לקטגוריות על פי מין, מוצא, גיל ותכונות אחרות, בתהליך הנקרא קטגוריזציה חברתית (Social Categorization). סיווג המאפשר להשתמש בניסיון שנצבר בעבר על מנת לגבש רושם ראשוני על אדם במהירות גדולה יותר. Macrea, Milnne & Bodenhausen הראו בסדרת ניסויים שערכו, שבהם התבקשו הנבדקים לבצע שתי פעולות בו-זמנית, כיצד סטראוטיפים פועלים כאמצעי חיסכון למשאבים מנטליים, אמצעים שנועדו לעזור בתפקוד הקוגניטיבי היומיומי הדורש עיבוד מהיר של כמויות מידע גדולות.

קטגוריזציה חברתית היא תנאי בסיסי אם כי לא מספיק להיווצרות סטראוטיפים. אחד המנגנונים המשלימים את התהליך הוא העובדה כי סיווג לקטגוריות חברתיות גורם לתפיסת ההבדלים בין הקבוצות כגדולים יותר מכפי שהם במציאות, ולהפחתה בהערכת ההבדלים בין אנשים המשתייכים לאותה הקבוצה. ממצאים מראים כי קבוצות רוב נוטות לתפוס קבוצות חיצוניות להן כהומוגניות יותר מאשר קבוצת הפנים (הקבוצה אליהם האנשים משתייכים), תופעה הנקראת "אשליית ההומוגניות של קבוצת החוץ". תפיסה זו גורמת לכך שהפרטים השונים בקבוצת החוץ ייתפסו כדומים זה לזה במאפייניהם העיקריים, גם אם הם נבדלים זה מזה בתחומים רבים.

קבוצות הפנים והחוץ נבדלות לא רק במידת ההומוגניות המיוחסת להן אלא גם בעמדות כלפיהן, עמדות המשפיעות על סוג הסטריאוטיפים והדעות הקדומות. מחקרים[דרוש מקור] מראים כי אנשים מבטאים נטייה ברורה להעדפת קבוצת הפנים על פני קבוצת החוץ, המתבטאת בהתנהגויות ובשיפוטים מוטים הנותנים יתרון לקבוצת הפנים. תאוריית הזהות החברתית של טג'פל וטרנר מסבירה את המנגנונים שבהם מתגבשת ההעדפה לקבוצת הפנים של אנשים. לטענתם, היות שהזהות החברתית מהווה מרכיב משמעותי בזהות האישית, זהות המתגבשת מתוך השוואה בין קבוצת הפנים לקבוצות האחרות, אנשים ייטו לראותה ולהציגה באור חיובי. על מנת לעשות כן, ייעשה ניסיון לבדל את הקבוצה ככול שניתן מקבוצות אחרות ולהציגה כטובה יותר.

סטריאוטיפים כלפי האחר מהווים לא רק חלק ממנגנוני גיבוש הזהות העצמית, אלא גם חלק ממנגנון השימור והשיקום של ההערכה העצמית. בהערכה שלילית של האחר יש את הפוטנציאל לשמר הערכה עצמית גבוהה, בייחוד כאשר ההערכה העצמית נמצאת תחת איום. לכן גם כאשר ההערכה העצמית אינה תחת איום יש סיכוי כי הנטייה לסטריאוטיפיזציה שלילית של האחר תפחת.

סטריאוטיפים ודעות קדומות מהווים שני פנים לתופעה אחת שעיקרה הגדרה, סיווג ושפיטה של אנשים על בסיס קטגוריזציה חברתית. Baron & Byrne מגדירים שני מושגים אלו באופן הבא: סטריאוטיפים מהווים מבנים קוגניטיביים המכילים ידע ואמונות אודות קבוצות חברתיות מסוימות ואפיונים הטיפוסיים להם. כלומר, האמונה כי לכל אלה המשתייכים לקבוצות חברתיות יש מאפיינים דומים, לפחות ברמה מסוימת. דעות קדומות נוצרות על בסיס אמונות אלו אך עם זאת מכילות ערכיות. אלו הן עמדות (לרוב שליליות) כלפי חברי קבוצה מסוימת המתבססות רק על השתייכותם של אלה לאותה הקבוצה. במילים אחרות, אדם בעל דעות קדומות כלפי קבוצה חברתית נוטה להעריך את חבריה באופן מסוים (לרוב שלילי) רק משום שהם משתייכים לקבוצה זו. Brown מגדיר דעה קדומה כ"יחס חברתי משפיל או אמונה קוגניטיבית, ביטוי שלילי, התנהגויות של עוינות, אפליה כלפי חבר קבוצה השייך לקבוצה מסוימת." ומדגיש את תפקיד הרגש בצד החשיבה והיחס.

יחסים בין קבוצות כבסיס לסטראוטיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחיר שאנו משלמים עבור היתרונות של הסטריאוטיפים (בארגון המידע) הן הטיות בתפיסתנו, בזיכרונותינו ובהנחותינו; הטיות אשר מנכיחות ראיית עולם גזענית, אתנוצנטרית, מתנשאת ושקרית. כתוצאה מהטיות אלה, הסטריאוטיפים הם אחד מהגורמים המרכזיים לאפליה חברתית. בעוד שקבוצות חברתיות בעלות מעמד חברתי גבוה יכולות להסתדר אל מול סטריאוטיפים שליליים המופנים כלפיהם, קבוצות חברתיות בעלות מעמד חברתי נמוך מתקשות להתמודד עם סטריאוטיפים שליליים. סטריאוטיפים אלה מקשים על הריבוד החברתי, ובמקרים רבים עוזרים להנציח מיקומם החברתי הנמוך של הקבוצות החלשות בחברה.

סטראוטיפים הנוגעים לקבוצות שונות באוכלוסייה הם חלק מהתרבות שבה אנו חיים. לעתים, ייווצרו סטראוטיפים בשל אירועים היסטוריים, לעתים הם יווצרו בגלל הבדלי תרבות בין הקבוצות החברתיות ולעתים מתוך צורך אידאולוגי כדי לשרת את המטרות של קבוצות מסוימות בחברה.

אחת התאוריות השמה דגש על נושא האינטרסים הקבוצתיים היא תאוריית הקונפליקט הממשי. על פי תאוריה זו משקפות עמדות והתנהגויות כלפי קבוצות חוץ את האינטרסים של קבוצת הפנים. כאשר האינטרסים של קבוצת הפנים והחוץ עולים בקנה אחד, הסטראוטיפים ייטו להיות חיוביים. לעומת זאת, כאשר האינטרסים של שתי הקבוצות יהיו מנוגדים הדבר יתבטא בסטראוטיפים שליליים. עוצמת הסטראוטיפים השליליים, הדעות הקדומות וההתנהגות העוינת הם פעמים רבות פועל יוצא של תפיסות איום מפני קבוצות החוץ. Stephan, Ybarra & Bachman פיתחו את "תאוריית האיום המוכלל" לפיה עוצמת הדעה הקדומה היא פועל יוצא של מצרף האיום הנתפס. התאוריה מניחה שקיימים ארבעה מקורות איום המובילים לדעות קדומות כלפי קבוצות חוץ: איום מציאותי המבטא חשש מפני איום על קיומה הפיזי של קבוצת הפנים או על המשאבים העומדים לרשותה. איום סמלי המתעורר כשקיים חשש פן קבוצת החוץ תפגע במערכת הערכים ובצביונה החברתי של קבוצת הפנים. איום בין-אישי שמקורו בחשש מפני תוצאות המפגש הבלתי אמצעי עם חברי קבוצת החוץ ויחסי הגומלין אתם במישור הפסיכולוגי, התנהגותי או חברתי. וסטראוטיפ כבסיס לציפיות על יחסי הגומלין עם הקבוצה. סטריאוטיפים שליליים מסווים ציפייה לקונפליקטים וליחסים בלתי נעימים עם קבוצת החוץ.

היחסים בין הקבוצות יכולים לנבא לא רק את מידת השליליות/חיוביות של הסטראוטיפים אלא לעתים גם את תוכנם. Glick & Fisk טוענים כי ממדים מסוימים במבניות של היחסים בין קבוצות יכולים לנבא תוכן זה. לטענתם, מנבא הסטטוס היחסי של קבוצת החוץ סטריאוטיפים הקשורים ביכולת ואילו רמת שיתוף הפעולה או התחרות הם המנבאים את הסטריאוטיפים הקשורים בנחמדות ובנעימות. קבוצות בעלות סטטוס חברתי גבוה נתפסות כבעלות יכולת גבוהה יותר, ואילו הנחמדות משויכת לרוב לקבוצות בעלות סטטוס חברתי נמוך יותר. תוכנם של הסטריאוטיפים שיופעלו כנגד כל אחת מהקבוצות הללו יהיה שונה. כלפי קבוצות חוץ קומפטנטיות, כלומר בעלות יוקרה וסטטוס חברתי גבוה, יכללו הסטריאוטיפים הערכה ובצדה עוינות ברורה בעוד שכלפי קבוצות חוץ שתיתפסנה כבעלות סטטוס חברתי נמוך יותר יופעלו סטריאוטיפים הכוללים פטרנליזם, ולצדם, אם קיימת תלות בקבוצה או שיתוף פעולה איתה, לעתים גם חיבה.

סטריאוטיפים יכולים להשתנות בחלוף השנים, בעיקר בשל שינוי במערך היחסים בין הקבוצות השונות. עם זאת, ניתן להניח כי ככל שמספר הממדים המבחינים בין קבוצות בקונפליקט גבוה יותר, הסיכוי לשכך את היריבות ביניהן קטן.

דוגמאות לסוגי סטריאוטיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטריאוטיפים על גזעים, לאומים וקבוצות אתניות: יהודי-חכם, סיני-חרוץ, איטלקי-מאפיונר.
  • סטריאוטיפים על מגדרים: נשים לא יודעות לנהוג, גברים חושבים רק על מין.
  • סטריאוטיפים על מאפיינים חיצוניים: שמן מצחיק, בלונדינית טיפשה, ממושקף חכם.
  • סטריאוטיפים על בעלי השקפות או נטיות מסוימות: דתיים, הומואים, שמאלנים.
  • סטריאוטיפים על מקומות: מי שגר בתל אביב מנותק מן העולם, מי שגר בירושלים הוא חרדי, מי שגר בבת-ים הוא ערס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גונט, רותי (2000). "יחסים בין קבוצות". יחידה 8, עמ' 137-213, בתוך: קוטלר, נורית ואייל טלמון [עורכים] פסיכולוגיה חברתית. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  • Baron, R.A. & Byrne, D. (2003). Social Psychology. Boston: Allyn and Bacon
  • Brewer M. B. (1999). The Psychology of Prejudice: Ingroup Love or Outgroup Hate? Journal of Social Issues 55: 429-444
  • Brewer, M., & Miller N. (1984). Beyond the contact hypothesis: Theoretical perspectives on desegregation. In N. Miller & M. Brewer (Eds.) Groups in contact: The psychology of desegregation (pp. 281-302). Orlando, FL: Academic Press
  • Brown, R. (1995). Prejudice: Its social psychology. Oxford: Blackwell
  • Fein, S, & Spencer S. J. (1997). Prejudice as Self –Image Maintenance: Affirming the Self through Derogating Others. Journal of Personality and Social Psychology 73: 31-44
  • Glick, P., & Fiske, S.T. (1999). Sexism and Other "Isms": Interdependence, Status and the Ambivalent Content of Stereotypes. In W.B. Swann, Jr., J.H. Langlois & Gilbert L.A. (Eds.) Sexism and Stereotypes in Modern Society: The Gender Science of Janet Taylor Spence (pp. 193-222). Washington: APA
  • Macrea, C.N., Milne, A.B., & Bodenhausen G. V. (1994).Stereotypes as Energy-Saving Devices: A Peek Inside the Cognitive Toolbox. Journal of the Personality and Social Psychology 66: 37-47.
  • Schwartz S. H. & Struch N. (1989). Values, Stereotypes, and Intergroup Antagonism. In Bar-Tal, D., Grauman, C.F., Kruglanski A., & Stroebe W. (Eds.), Stereotypes and Prejudice: Changing Conceptions. Berlin: Springer – Verlag.
  • Sherif M., Harvey, L.J., White, B.J., Hood, W. R., & Sherif, C.W. (1961). The Robbers Cave Experiment: Intergroup conflict and cooperation. Middletown, CT: Wesleyan University Press.
  • Stephan, W.G., Ybarra, O., & Bachman, G. (1999). Prejudice Toward Immigrants: An Integrated Threat Theory. Journal of Applied Social Psychology, 29: 2221-2237.
  • Tajfel, H., & Turner, J. (1986). "The Social Identity Theory of Intergroup Behavior." In. S. Worchel and Austin W.G. (Eds.) Psychology of Intergroup Relations. (pp. 7-24). Chicago: Nelson.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]