בת הים הקטנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בת הים הקטנה היא אגדה מאת הנס כריסטיאן אנדרסן שפורסמה לראשונה ב-1836.

פסל בשם זה מוצב בקופנהגן שבדנמרק. האגדה עובדה לסרט שובר קופות של חברת וולט דיסני ב-1989. בסרט זה נקראה בת הים הקטנה בשם "אריאל".

עלילת האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל בת הים הקטנה בחוף קריית ים

בת הים הקטנה הייתה הבת הצעירה מבין חמש בנותיו של מלך הים. היא התגוררה בארמון מפואר במצולות הים יחד עם בני משפחת המלוכה והייתה בעלת יכולות שירה מיוחדות ביותר. בגיל 15 רשאית כל בת ים לעלות על פני המים. אך מאחר שהייתה הצעירה ביותר נאלצה בת הים להמתין במשך מספר שנים עד שתורשה לעלות על פני המים, כשבמשך השנים הקשיבה בשקיקה לסיפוריהן של אחיותיה הגדולות על נפלאותיו של העולם הנמצא מעל פני הים.

ביום הולדתה ה- 15, זוכה בת הים לעלות על פני המים בפעם הראשונה. כשעלתה, התגנבה בת הים הקטנה אל אוניית פאר עליה חגג נסיך צעיר את יום הולדתו. בת הים הקטנה התאהבה בו ממבט ראשון. במהלך החגיגה המפוארת פרצה בים סערה אשר הציפה את הספינה והטביעה אותה על כל נוסעיה. בת הים הקטנה, שהייתה עדה למאורע, נחלצה לעזרת הנסיך והצילה אותו מטביעה. במשך לילה שלם נשאה אותו בחיקה עד שהביאה אותו לחוף מבטחים כשהוא חסר הכרה. היא הסתתרה בין סלעי החוף עד לבואה של נערה צעירה, חניכת המנזר שעל החוף, לעזרתו של הנסיך. כשהתעורר הנסיך הודה נרגשות לנערה שהצילה אותו, ובת הים הקטנה חשה צער רב על כך שלעולם לא יוודע לנסיך שהיא למעשה הצילה אותו.

כדי לזכות באפשרות להינשא לו, מחליטה בת הים הקטנה החליטה שהיא מעדיפה לוותר על כל שלוש מאות שנות חייה כבת ים ועל חיים בחיק משפחתה למען נשמה בת אלמוות (שבת ים יכולה להשיג רק אם תגרום לבן אדם לאהוב אותה יותר משהוא אוהב את הוריו) ויום אחד כבת אנוש לצד הנסיך. ואולם לאחר שהבינה שלא תוכל לזכות באהבתו של הנסיך אם לא תהיה בת אדם, החליטה לבקש עזרה ממכשפת הים. המכשפה הרעה הסכימה להכין לה שיקוי שיהפוך את זנב הדג שלה לזוג רגליים כדי שתוכל להיראות כמו כל בת אדם אחרת, כאשר כל צעד שתצעד יכאב כאילו סכינים חדים מפלחים את כפות רגליה. כמו כן דרשה המכשפה בתמורה לשיקוי את קולה הנפלא של בת הים, כשמשמעות הדבר היא שבת הים תהפוך לאילמת. כמו כן הוסיפה שאם לבסוף הנסיך יתאהב בה ויינשא לה, תהפוך בת הים לבת אנוש לכל דבר, אך אם יישא אשה אחרת, בשחר יום נישואיהם היא תמות וכמו כל בן ים אחר שמת תהפוף לקצף גלים. בת הים החליטה לקחת את הסיכון והסכימה להצעת המכשפה. לאחר שזו הכינה את השיקוי, כרתה את לשונה של בת הים כדי שלא תוכל עוד לדבר.

כשעלתה מעל פני הים, שחתה בת הים הקטנה אל מרגלות ארמונו של הנסיך, שם שתתה את השיקוי. כתוצאה מכך פקד אותה כאב עז והיא התעלפה. כשהתעוררה, מצאה את הנסיך רוכן מעליה וגילתה שזנבה הפך לזוג רגליים. כששאל אותה הנסיך לשמה, לא יכלה בת הים הקטנה האילמת לענות ולספר לו מי היא, אך מתוך רחמים אסף אותה הנסיך לארמון ושם היא הפכה להיות האדם הקרוב לו. בתקופה בה חייתה כבת אנוש על פני האדמה, סבלה מכאבים עזים כסכין, כמו שחזתה המכשפה, אך השהות לצד הנסיך שלה הייתה ככפרה על כך.

ערב אחד סיפר לה הנסיך בצער על אותו ערב בו טבעה ספינתו ועל העלמה הצעירה שהצילה אותו, והתוודה בפניה כי היא אהובתו האמיתית. אך לעולם לא יוכל לשאתה לאישה כיוון שהיא נזירה שגרה בהיכל קודש. כמו כן הוסיף וסיפר לה שהוא מתכוון לשאת אותה במקומה וכי היא האדם הקרוב ביותר שיוכל אי פעם לאהוב. ועל אף פי שמגיעה נסיכה אחרת ובת מדינה אחרת, שאותה בחר לו אביו לכלה, הוא מתכוון להינשא רק לה. בת הים הייתה מאושרת על כך שהיא עומדת להינשא לנסיך אהוב ליבה ולהפוך לבת אדם.

כשהגיעה הנסיכה המיועדת מארצה לארצו של הנסיך, הוא גילה להפתעתו ולשמחתו כי היא אותה נערה שהצילה את חייו ואותה אהב. בת הים הקטנה הבינה כי גורלה נחרץ.

בליל הכלולות התלוותה בת הים אל הנסיך וכלתו על האונייה בה הפליגו לחגוג את יום כלולותיהם. בלילה, כששכבה וחכתה לקרן השמש הראשונה שתגיח ותהפוך אותה לקצף גלים, עלו אחיותיה על פני המים וסיפרו לה שהתחננו למכשפה למנוע את מותה. המכשפה, שקיבלה בתמורה את שערותיהן, נתנה להן סכין אותו היה על בת הים הקטנה לתקוע בליבו של הנסיך כדי להציל את עצמה.

בת הים נכנסה אל חדרו של הנסיך במטרה לעשות את המוטל עליה כדי להינצל, אך לא הייתה מסוגלת להרוג את הנסיך שכה אהבה ולכן הטילה עצמה אל המים בדיוק כשבקעו קרני השמש הראשונות והיא עמדה להפוך לקצף גלים.

ואז, ברגע בו עמדה לימס במים, הרגישה כי היא מרחפת על כנפי הרוח אל השמים, שם אספו אותה בנות האויר, שתפקידן לקרר את הארצות החמות ולהביא ריח לפרחים. בת הים הקטנה הפכה לבת אויר ולבת אלמוות ויחד עם בנות האוויר עמלה שלוש מאות שנה בעשיית מעשים טובים על מנת ליצור לעצמה נשמה בת אלמוות.

ניתוח האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגדה עוסקת בבעיות חברתיות כגון:

יש הטוענים כי אנדרסן היה הומוסקסואל, וכי האגדה עוסקת באהבה מסוג אחר (אגדה זו וכן האגדה "חייל הבדיל"). רואים בזנבה של בת הים כמה שמטשטש את מיניותה שבכל מקרה לא נחשפת ומעיד על היותה חסרת מין, ואת הנסיך כהטרוסקסואל. את יציאתה של בת הים מן המים משווים דווקא ליציאה מהארון (אם כי בסיפור לא מדובר על אהבה עזה לנשים ואין אף רמיזה אחת ללסביות), ורואים כי בת הים מעדיפה למות מאשר "להיכנס חזרה לארון".[1]

פסל בת הים הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל בת הים הקטנה בקופנהגן
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בת הים הקטנה (פסל)

פסל בת הים הקטנה הממוקם בנמל של קופנהגן שבדנמרק, הוזמן ב-1909 על ידי קארל יאקובסן, בנו של מייסד מבשלת הבירה קרלסברג, והוצב במקומו ב-23 באוגוסט 1913. הפסל אדוארד אריקסן השתמש באשתו אלינה כמודל.

הפסל הושחת פעמים רבות אולם תמיד שופץ. ב-24 באוגוסט 1964 נוסר ראשו של הפסל על ידי חברי תנועה פוליטית ובראשה יורגן נאש, ב-11 בספטמבר 2003 הועף הפסל מעל הסלע שעליו הוא יושב באמצעות חומר נפץ. בקיץ 2010 הועבר הפסל לשנגחאי לשם הצגתו בתערוכת אקספו 2010.

ישנו דמיון בין פסל בת הים הקטנה לבין הפסל "פניה על השונית" (pania of the reef) הממוקם בנאפייר (napier) שבניו זילנד, הסיפור של פניה מהמיתולוגיה המאורית גם דומה באופנים רבים לסיפורה של בת הים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robert W. Meyers, “The Little Mermaid: Hans Christian Andersen's Feminine Identification”, Journal of Applied Psychoanalytic Studies, Vol. 3(2), pp. 149-159, 2001