בת הים הקטנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בת הים הקטנה (פירושונים).

בת הים הקטנה היא אגדה מאת הנס כריסטיאן אנדרסן שפורסמה לראשונה ב-1836. פסל בשם זה מוצב בקופנהגן שבדנמרק. האגדה עובדה לסרט שובר קופות של חברת וולט דיסני ב-1989.

תוכן עניינים 1 עלילת האגדה 2 ניתוח האגדה 3 פסל בת הים הקטנה 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים

[עריכה] עלילת האגדה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

בת הים הקטנה הייתה הבת הצעירה מבין חמש בנותיו של מלך הים. היא התגוררה בארמון מפואר במצולות הים יחד עם בני משפחת המלוכה והייתה בעלת יכולות שירה מיוחדות ביותר. בגיל 15 רשאית כל בת ים לעלות על פני המים. מאחר שהייתה הצעירה ביותר נאלצה בת הים להמתין במשך מספר שנים עד שיורשה לה לעלות על פני המים, כשבמשך השנים הקשיבה בשקיקה לסיפוריהן של אחיותיה הגדולות על נפלאותיו של העולם הנמצא מעל פני הים.

ביום הולדתה ה- 15, בפעם הראשונה בה עלתה על פני המים, התגנבה בת הים הקטנה אל אוניית פאר עליה חגג נסיך צעיר את יום הולדתו. בת הים הקטנה התאהבה בו ממבט ראשון. במהלך החגיגה המפוארת פרצה בים סערה אשר הציפה את הספינה והטביעה אותה על כל נוסעיה. בת הים הקטנה שהייתה עדה למאורע נחלצה לעזרת הנסיך והצילה אותו מטביעה. במשך לילה שלם נשאה אותו בחיקה עד שהביאה אותו לחוף מבטחים כשהוא חסר הכרה. היא הסתתרה בין סלעי החוף עד לבואה של נערה צעירה, חניכת המנזר שעל החוף, לעזרתו של הנסיך. כשהתעורר הנסיך הודה נרגשות לנערה שהצילה אותו. ובת הים הקטנה חשה צער רב על כך שלעולם לא יוודע לנסיך שהיא זו שהצילה אותו למעשה.

בת הים הקטנה החליטה שהיא מעדיפה לוותר על כל שלוש מאות שנות חייה כבת ים ועל נשמתה בת האלמוות למען יום אחד כבת אנוש לצד הנסיך. ואולם לאחר שהבינה שלא תוכל לזכות באהבתו של הנסיך אם לא תהיה בת אדם, החליטה לבקש עזרה ממכשפת הים. המכשפה הסכימה להכין לה שיקוי שיהפוך את זנב הדג שלה לזוג רגליים כדי שתוכל להיראות כמו כל בת אדם אחרת. אך כתוצאה מכך כל צעד שתצעד יכאב כאילו סכינים חדים מפלחים את כפות רגליה. כמו כן דרשה המכשפה בתמורה לשיקוי את קולה הנפלא של בת הים כשמשמעות הדבר היא שבת הים תהפוך לאילמת. כמו כן הוסיפה שאם הנסיך יתאהב בה וינשא לה תהפוך בת הים לבת אנוש לכל דבר, אך אם הנסיך ישא אשה אחרת, תהפוך בת הים לקצף גלים ביום שלאחר נישואיהם. בת הים החליטה לקחת את הסיכון והסכימה להצעת המכשפה. לאחר שזו הכינה את השיקוי, חתכה את לשונה של בת הים כך שלא יכלה עוד לדבר.

כשעלתה מעל פני הים שחתה בת הים הקטנה אל מרגלות ארמונו של הנסיך, שם שתתה את השיקוי. כתוצאה מכך פקד אותה כאב עז והיא התעלפה. כשהתעוררה מצאה את הנסיך רוכן מעליה וגילתה שזנבה הפך לזוג רגליים. כששאל אותה הנסיך לשמה לא יכלה בת הים הקטנה האילמת לענות ולספר לו מי היא, אך מתוך רחמים אסף אותה הנסיך לארמון שם הפכה להיות האדם הקרוב לו. בתקופה בה חייתה כבת אנוש על פני האדמה סבלה מכאבים עזים כמו שחזתה המכשפה, אך השהות לצד הנסיך שלה הייתה ככפרה על כך.

ערב אחד סיפר לה הנסיך בצער על אותו ערב בו טבעה ספינתו ועל העלמה הצעירה שהצילה אותו, והתוודה בפניה כי היא אהובתו האמיתית. אך לעולם לא יוכל לשאתה לאשה כיוון שהיא נזירה שגרה בהיכל קודש. כמו כן הוסיף וסיפר לה שהוא מתכוון לשאת אותה לאשה, כי היא האדם הקרוב ביותר שיוכל אי פעם לאהוב. ועל אף שמגיעה נסיכה אחרת, בת מדינה אחרת, שאותה בחר לו אביו לכלה, הוא מתכוון להינשא רק לה. בת הים הייתה מאושרת על כך שהיא עומדת להנשא לנסיך אהוב ליבה ולהפוך לבת אדם.

כשהגיעה הנסיכה המיועדת מארצה לארצו של הנסיך גילה הנסיך להפתעתו ולשמחתו כי היא אותה נערה שהצילה את חייו ואותה אהב. בת הים הקטנה הבינה כי גורלה נחרץ.

בליל הכלולות התלוותה בת הים אל הנסיך וכלתו על האוניה בה הפליגו לחגוג את יום כלולותיהם. בלילה, כששכבה וחכתה לקרן השמש הראשונה שתגיח ותהפוך אותה לקצף גלים, עלו אחיותיה על פני המים וספרו לה שהתחננו למכשפה למנוע את מותה. המכשפה, שקיבלה בתמורה את שערותיהן, נתנה להן סכין אותו היה על בת הים הקטנה לתקוע בליבו של הנסיך כדי להציל את עצמה. בת הים נכנסה אל חדרו של הנסיך במטרה לעשות את המוטל עליה כדי להינצל אך לא הייתה מסוגלת להרוג את הנסיך שכה אהבה ולכן הטילה עצמה אל המים בדיוק כשבקעו קרני השמש הראשונות והיא עמדה להפוך לקצף גלים. ואז, ברגע בו עמדה לימס במים, הרגישה כי היא מרחפת על כנפי הרוח אל השמים, שם אספו אותה בנות האוויר, שתפקידן לקרר את הארצות החמות ולהביא ריח לפרחים. בת הים הקטנה הפכה לבת אוויר ונשמתה הפכה לבת אלמוות בתמורה להקרבת חייה למען חייו של הנסיך.

[עריכה] ניתוח האגדה

האגדה עוסקת בבעיות חברתיות כגון:

• התבגרות.
• דימוי עצמי נמוך.
• קבלת ה"אני" וחוסר יכולת לקבל את עצמי כפי שאני.
• הרצון התמידי לקבל את מה שאין לי (תסמונת "הדשא של השכן ירוק יותר").
• מרד נעורים.
• התנתקות מהקן ועזיבה לקראת חיים עצמאיים.

יש הטוענים כי אנדרסן היה הומוסקסואל, וכי האגדה עוסקת באהבה מסוג אחר (אגדה זו וכן האגדה "חייל הבדיל"). רואים את בת הים כחסרת מין (זנבה מטשטש את מיניותה), ואת הנסיך כסטרייט. את יציאתה של אריאל מן המים משווים ליציאה מן הארון, ורואים כי אריאל מעדיפה למות מאשר "להיכנס חזרה לארון".^[1]

[עריכה] פסל בת הים הקטנה

פסל בת הים הקטנה הממוקם בנמל של קופנהגן שבדנמרק, הוזמן ב-1909 על ידי קארל ג'קובסון מייסדה של קרלסברג, והוצב במקומו ב-23 באוגוסט 1913. הפסל אדוארד אריקסן השתמש באשתו אלינה כבמודל.

הפסל הושחת פעמים רבות אולם תמיד שופץ. ב-24 באוגוסט 1964 נוסר ראשו של הפסל על ידי חברי תנועה פוליטית ובראשה יורגן נאש, ב-11 בספטמבר 2003 הועף הפסל מעל הסלע שעליו הוא יושב באמצעות חומר נפץ.

ישנו דמיון בין פסל בת הים הקטנה לבין הפסל "פניה על השונית" (pania on the reef) הממוקם בנאפייר (napier) שבניו זילנד, הסיפור של פניה מהמיתולוגיה המאורית גם דומה באופנים רבים לסיפורה של בת הים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• Den lille havfrue - "The Little mermaid". H.C.Andersen Information

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ Robert W. Meyers, “The Little Mermaid: Hans Christian Andersen's Feminine Identification”, Journal of Applied Psychoanalytic Studies, Vol. 3(2), pp. 149-159, 2001