משתמש:Leon Luftman/A-10 ת'נדרבולט 2
{{שם שגוי|A-10 ת'נדרבולט}}
שגיאות פרמטריות בתבנית:מטוס
פרמטרים [ יחידות, מחיר ליחידה, טיסת בכורה, תאריך הוצאה משירות, משקל המראה מירבי, תאריך כניסה לשירות, מוטת כנפיים, תאריך ייצור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||||||
| מטוס A-10 בגרמניה | |||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס תקיפה לסיוע מקרוב | ||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||
| יצרן | פיירצ'ילד רפובליק | ||||||||
| צוות | טייס אחד | ||||||||
| משתמש ראשי | חיל האוויר האמריקני | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
A-10 ת'נדרבולט 2 (Thunderbolt; מאנגלית: "רעם") הוא מטוס אמריקאי חד מושבי בעל מנוע טווין וכנף ישרה אשר פותח על ידי פיירצ'יילד-רפובליקה בשנות ה70 המוקדמות של המאה ה-20. המטוס תוכנן לתקיפת טנקים, משוריינים ועוד מטרות קרקעיות עם הגנה אווירית מוגבלת. יש לו גם משימה משנית, בה הוא מספק עליונות אווירית ומסמן מטרות למטוסים אחרים נגד תקיפות קרקעיות. מטוס המשמש למטרה הוא OA-10. כמו כן, עם מגוון רחב של שדרוגים והחלפות כנף, חיי השירות של A-10 הוארכו עד 2040.
A-10 תוכנן סביב GAU-8 Avenger, תותח סיבובי שהוא החימוש העיקרי של המטוס והתותח הכבד ביותר שרכוב על מטוסים. שלדת הA-10 תוכננה לשרידות, עם אמצעי הגנה כגון 540 ק"ג של שריון על מנת לאפשר למטוס להמשיך לטוס לאחר ספיגת נזק. השם הרשמי של A-10 מגיע מ-Republic P-47 Thunderbolt ממלחמת העולם השנייה, מתקיף שהיה יעיל במיוחד בסיוע אווירי קרוב. A-10 ידוע יותר בכינויו "Warthog" או "חזיר".
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורת על כך שחיל האוויר האמריקאי לא לקח סיוע אווירי קרוב ברצינות גרמה לאנשי שירות לבקש מטוס תקיפה מיוחד. במלחמת וויאטנם, מספרים גדולים של מטוסי תקיפה קרקעיים הופלו על ידי נשק קל, טילי קרקע-אוויר, וטילים נגד מטוסים בגובה נמוך, וזה עורר פיתוח של מטוס טוב יותר המסוגל לשרוד נשקים כאלו. בנוסף, המסוקים UH-1 Iroquois ו- AH-1 Cobra של היום שחיל האוויר האמריקאי אמר שצריכים להוות סיוע אווירי קרוב, היו לא שימושיים נגד שריון כשהם נושאים רק מקלעים נגד בני אדם וטילים נגד מטרות קלות. מטוסים מהירים כמו F-100 Super Sabre, F-105 Thunderchief ו- F-4 Phantom II מוכיחים שכדי שמטוס יהיה יעיל לתקיפה צריך שיהיה לו זמן לשוטט באוויר ושהמהירות לא תהיה גבוהה מדי על מנת שהטייס יוכל לכוון. המטוס היעיל, אבל המזדקן A-1 היה מטוס הסיוע האווירי הקרוב העיקרי של חייל האוויר האמריקאי.
פרוייקט A-X[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 במרץ 1967, חיל האוויר פירסם בקשה לקבלת מידע על 21 קבלני ביטחון לA-X. המטרה הייתה ליצור מחקר עיצוב למטוס תקיף בעלות נמוכה. בשנת 1969, התבקש מעצב המטוסים, פייר ספריי לכתוב את המפרטים המפורטים עבור פרויקט A-X המוצע. עם זאת, המעורבות הראשונית שלו נשמרה בסוד בשל המוערבות השנויה במחלוקת הקודמת של ספריי בפרוייקט FX.
דיונים של ספריי עם טייסי A-1 סקיריידר הפועלים בוייטנאם וניתוח האפקטיביות של המטוסים הנוכחיים הגיעו למסקנה שהמטוסים האידיאלים צריכים זמן שיוט ארוך, יכולת תמרון במהירות נמוכה, כוח אש מסיבי של תותחים ושרידות קיצונית; יעילות של המטוסים הנוכחיים המשמשים בתפקיד, מצביע על כך שהמטוס האידיאלי צריך יכולת לשוטט הרבה זמן, יכולת תמרון במהירות נמוכה, כוח אש של תותחים מסיביים ושרידות קיצונית. ספריי נדרש כי הביוגרפיה טייס ההתקפה האנס אולריך רודל ממלחמת העולם השנייה תקרא על ידי חברי פרוייקט A-X.