משתמש:Ronikh

אני רוני חריש סטודנט לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, עובד סוציאלי במקצועי

חרדת טרום לידה

חרדת טרום לידה (באנגלית: Antenatal Anxiety) היא חרדה שמופיעה בתקופת ההיריון של האישה, ומתרחשת בעקבות השינויים הצפויים בחיי האם לעתיד, הציפיות לקראת האמהות והאחריות הגדולה לגידול התינוק. במקרים אלה, האחריות והדאגה הרבה להתפתחות התקינה של העובר יכולה להתבטא בפחדים, חרדות כלליות, פאניקה, התקפי חרדה או מחשבות טורדניות. חרדה זו אינה מופיעה בספר האבחנות DSM בתור הפרעה בפני עצמה, אולם אנשי מקצוע בתחום הפסיכיאטריה ובפרט רופאים פסיכיאטריים, מתייחסים אליה כאל סוג ספציפי של הפרעות חרדה.

רקע

מחקרים הראו קשר בין חרדה של האם בתקופת ההיריון לבין פגמים פיזיים אצל הילד, תת משקל בלידה, פעילות והתפתחות עוברית, ובעיות התנהגותיות ורגשיות. עם זאת, מעט ידוע על העוצמה של החרדה בתקופה זו, אולם ההשערה היא כי נשים מסוימות ייטו יותר לפתח חרדה בהשוואה לנשים אחרות ויהיו מושפעות יותר מתהליכים ושינויים פסיכולוגיים הקשורים ללידה. דיכאון במצב זה, נתפס כמשני לחרדה ומופיע כתוצאה של ההשלכות הפסיכולוגיות לחוויה והכישלון בהתמודדות עם המתח..

חרדת טרום לידה מעלה גם את הסיכוי לביצוע ניתוח קיסרי . נמצא קשר בין העדפת האישה לבצע ניתוח קיסרי בלידה לבין חרדה בזמן ההיריון, כך שהסיכוי לבצע ניתוח קיסרי גדל עם הימצאותה של חרדה בזמן היריון. כשמדובר באישה שמעולם לא ילדה, הסיכוי לבצע ניתוח קיסרי הינו גדול יותר מאשר אישה שכבר חוותה לידה בעברה.

אטיולוגיה

הספרות המקצועית מייחסת למספר גורמים את הסיבה להופעה של החרדה. על מנת לאבחן מצב של חרדת טרום לידה, צריך להתרחש לפחות אחד מהגורמים האלה:

1. דיכאון: כ - 40% מהנשים שחוו אפיזודה דיכאונית מאג'ורית בתקופת ההיריון פיתחו הפרעת חרדה. עישון ושימוש לרעה בסמים בתקופת ההיריון, קשורים לדיכאון המופיע כתגובה לקונפליקטים בקשר הזוגי, אלימות במשפחה ודאגות כלכליות. התעללות פיזית והתעללות מינית הן גורמים מנבאים לשימוש לרעה בסמים בתקופת ההיריון .

2. גורמים פסיכוסוציאליים: גישה פחות חיובית כלפי היריון, הכנסה נמוכה, השכלה נמוכה, שביעות רצון נמוכה מחיי הנישואין, תמיכה חברתית דלה, המשכיות ארוכה של חוסר פריון והיסטוריה של כשלי טיפול ע"י טכנולוגיות הפיריון. מצב ירוד של בריאות בזמן היריון ועיכוב בנגישות של טיפול טרום לידה, קשור לתמיכה חברתית בלתי מספיקה.

3. פחדים מודחקים ותחושת חוסר שליטה: מצב של חוסר וודאות מוביל בד"כ לריבוי של חששות מאובדן של שליטה על מה שעתיד להתרחש. הפחד מהלידה הוא מצב של חוסר וודאות הנוגע בפחד עמוק ביותר הקיים אצלנו כבני האדם - הפחד מפני המוות ומפני פגיעה בשלמות הגוף. באופן לא מודע, אנחנו קושרים בין לידה למוות, בין התחלת החיים לבין סופם. בהקשר זה, נשים שחוות חרדה בתקופת ההיריון עשויות להעלות בכמות מוגברת, תהיות סביב שלמות הלידה, הכאב, הפחד מסיבוכים, סבל פיזי וסיכויי ההצלחה בהענקת חיים חדשים.

מאפיינים

היארעות הפרעות החרדה דומה בקרב נשים בהיריון ונשים שלא בהיריון. רמות קליניות של חרדה משתנות באופן נורמלי במשך ההיריון, עם עליות בטרימסטר הראשון והשלישי של ההיריון, והן מתמקדות בבריאות, בקיום ובלידה של התינוק. חרדה בהיריון שכיחה יותר בקרב נשים צעירות, בעלות השכלה נמוכה ומעמד סוציואקונומי נמוך. רמות גבוהות של חרדה מכילות ערך הסתגלותי עבור נשים אלה, שנדרשות להתכונן לשינוי הגדול בחיים.

מחקרים הראו קשר חזק ומשמעותי בין חרדה בתקופת ההיריון להיארעות של הפרעות התנהגות ורגש אצל הילד בגיל 4 שנים. כאשר הופעה של חרדה בטרימסטר הראשון או בטרימסטר השלישי של ההיריון, מגבירה את הסיכוי להיארעות של הפרעות קשב והיפראקטיביות, בעיות רגשיות ובעיות בהתנהגות.

ניתן לחלק את חרדת טרום הלידה לארבע רמות:

1. חרדה מההיריון: נשים מסוימות עשויות לפתח חרדה בתקופת ההיריון, כתגובה לחוסר יכולת להשקיע בגידולו עקב עבודה קשה מדי, תזונה לא בריאה, שינויים הורמונליים בזמן ההיריון, תחושה של חוסר שליטה על הגוף (לידה היא הדרך היחידה לסיים את ההיריון), עליה במשקל, תחושת כובד, חשש מאובדן אטרקטיביות פיזית וחשש לשינוי בלתי הפיך במבנה הגוף.

2. חרדה עקב אירוע הלידה עצמו: בתוכן המחשבות, עולות חרדות הקשורות לחוסר השליטה בסיטואציה, כאבי לידה, סיבוכים אפשריים בלידה, מוות של האם או של התינוק, פרוצדורות רפואיות שונות, וחשש שהצוות הרפואי לא יגלה הבנה ואמפתיה.

3. חרדה מתפקיד האם: שינויים סוציאליים עתידיים להתרחש בעקבות כניסת התינוק לחייה של האם, ומביאים לתהיות רבות אצלה בהקשר של יכולתה לספק קשר אמהי אידאלי ככל האפשר.

4. חוויה של לידות אחרות: עדות לחוויה סטרסוגנית של לידה אצל נשים אחרות, עשויה לגרום לרמה מוגברת של חרדה בתקופת ההיריון.

תסמינים

התסמינים של חרדת טרום לידה, דומים עקרונית לתסמינים של הפרעת חרדה, אך שונים בתוכן של החרדה עצמה, כשבמקרה הזה, הטריגר הוא ההיריון עצמו. נשים המתמודדות עם החרדה נוטות לחשוב שהתופעה היא ייחודית להן, כך שכל יתר הנשים חוות את הלידה כדבר חיובי ונעים. מלבד הבושה ותחושת הפגימות שמעוררת בהן החרדה, הן גם סובלות מקשיי ריכוז ותפקוד, כאבים סומאטיים, מתח נפשי, נדודי שינה, הפרעות במצב הרוח ובמקרים מסוימים גם פחד מפני הזוגיות. בנוסף הן נוטות להעדיף ניתוח קיסרי על פני לידה רגילה גם ללא צורך רפואי, מתקשות לשתף פעולה בלידה עצמה, נזקקות למינון גבוה יותר של משככי כאבים ועלולות לחוות יותר סיבוכים בלידה.

המתח הגבוה שנשים חוות בהיריון, גורם להפרשה מוגברת של הורמוני דחק, שאינה תורמת לבריאות העובר. במקרים שבהם הפחד תורם לחוויות הלידה כאירוע טראומטי, עולה ההסתברות לסיבוכים אחריה, כגון דיכאון לאחר לידה, זמן החיבור הרגשי לתינוק עלול להיות ארוך יותר וכו'. ידוע כי כאשר הלידה טראומטית ההסתברות לקשיים בהתחברות הראשונית בין האם לתינוק עולה.

ההשפעה של התסמינים, יכולה להתבטא פיזית (לדוגמא: מתח ממושך, חוסר שינה, חוסר נוחות), או מנטלית (לדוגמא: מחשבות סביב מאורע שלילי העלול להתרחש). תסמינים שהם שכיחים:

1. מחשבות של דאגה העשויות להגיע לרמה טורדנית, כשבתוכן תהיות לגבי בריאותו ושלמותו של התינוק לאחר שיוולד
2. התקפי פאניקה, שהם התפרצות של פחד קיצוני השולט על הגוף ומשרה תחושה של חוסר שליטה
3. תחושה ממושכת של חוסר נוחות ורגזנות
4. תחושת מתח בשרירים ולחץ בחזה
5. שינויים בהתנהגות כגון חיפוש ביטוח, או הימנעות מאנשים או מצבים הגורמים לחוסר נוחות

דרכי טיפול

נשים בהיריון בדרך כלל מעודדות להתאים את הטיפול העצמי וההרגלים האישיים על מנת להבטיח בריאות אימהית ועוברית. התאמה זו באה לידי ביטוי בהמלצות להחלפת תוכנית התזונה שלהן, הימנעות מצריכת אלכוהול, הפסקת עישון של סיגריות, עלייה ספציפית במשקל, אימון קל, מנוחה ורגיעה, ובדיקות בריאות שגרתיות.

רבים מהמומחים סבורים, שטיפול לפני הלידה צריך להתחיל אפילו לפני ההיריון. בארה"ב למשל, המכונים למניעה ולבקרה של מחלות (CDC) הגדירו את הטיפול לפני היריון כמערך התערבויות וצורת ניהול שמטרתן לזהות ולשנות סיכונים ביו-רפואיים, התנהגותיים, וחברתיים על בריאות האישה או על התוצא של ההיריון. איגוד רופאי הנשים והגיניקולוגים האמריקאיים (ACOG) ממליץ על בדיקות שגרתיות עבור כל אישה העשויה בשלב מסוים להיכנס להיריון, גם כשלא מדובר בהיריון שמתוכנן בטווח המיידי. לגברים מומלץ לקבל טיפול והדרכה לתקופת ההיריון של האישה, אולם תוכן הטיפול עצמו עדיין לא מוגדר. בתור התחלה, מומלץ לשאול כל אישה בכל ביקור, לגבי תוכנית הפיריון של החיים שלה. תוכנית פיריון זו, מורכבת ממערך של מטרות אישיות, ערכים ומשאבים אישיים אודות נושא הלידה .

קיימים שלושה מרכיבים בסיסיים עבור תוכנית הטיפול טרם הלידה:

1. הערכת סיכון מוקדמת וממושכת עבור התפתחות העובר וקיומו לרבות סקירה היסטורית מקיפה, בדיקות גופניות, בדיקות מעבדה והערכה
2. קידום בריאות באמצעות מתן מידע עבור הטיפול המומלץ, הרחבת הידע הכללי אודות ההיריון וההורות, וקידום ועידוד התנהגות בריאות
3. התערבות רפואית ונפשית לרבות טיפול במחלה קיימת, אספקה של משאבים סוציאליים וכלכליים, והפנייה לייעוץ אצל מומחים אחרים בתחום

טיפול תרופתי

ניתן לשלב טיפול תרופתי ביחד עם הטיפולים שנזכרו קודם לכן. טיפול תרופתי בחרדת טרום לידה דומה במהותו לטיפול תרופתי בהפרעות חרדה כלליות, ועשוי לכלול טיפול בתרופות נוגדות חרדה כמו בנזודיאזפינים או תרופות מעכבות ספיגה חוזרת בררניות של סרוטונין (SSRI).

נשים רבות פונות לטיפול תרופתי, עם זאת חלקן חוששות ממנו במידה ולא קיים אצלן מספיק מידע לגבי הבטיחות של התרופות ולגבי פוטנציאל הנזק שייגרם ליילוד. מצד שני חוסר טיפול בחרדה במהלך ההיריון עלול להשפיע בצורה הרסנית יותר ולגרום לנזקים גופניים לעובר, לכן נשים נוטות בדרך כלל לקבל את המלצת הרופא וליטול טיפול תרופתי נוגד חרדה, דיכאון ומתח.

קישורים חיצוניים

הגדרות של החרדה והדיכאון בתקופת ההיריון

הפחד מלידה: דוגמאות מנשים שעברו את החוויה

תסמינים של החרדה

האתר הרשמי של כינוס רופאי הנשים והגניקולוגים האמריקאיים

פחד מלידה - קופ"ח כללית

פסיכיאטריה - טיפול תרופתי נגד חרדה