לידה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לידה היא התהליך שבו מסתיים ההיריון האנושי והעובר יוצא מרחם אמו לאוויר העולם (התהליך המקביל בבעלי חיים קרוי המלטה).
תוכן עניינים |
[עריכה] זמן הלידה ותהליכה
לידה מתרחשת כ-40 שבועות בממוצע מתאריך הווסת האחרון.
במהלך הלידה צוואר הרחם עובר תהליך של פתיחה ומחיקה. התקדמות הלידה נמדדת באמצעות הפתיחה, המחיקה והמיקום של ראש התינוק יחסית לסְפִּינוֹת, העצמות המהוות את המקום הצר ביותר שדרכו צריך התינוק לעבור. שריר הרחם מתכווץ בתדירות הולכת ועולה (אלו הם הצירים) כתוצאה מהפרשת הורמון האוקסיטוצין מבלוטת ההיפופיזה. בכל פעם שמתרחש ציר, סיבי השריר מתקצרים וכך נדחף התינוק החוצה.
הלידה מתחלקת לשלושה שלבים:
[עריכה] שלב ראשון
העובר יורד לחלק הנמוך של בטנה של אימו (ירידת הבטן) ולוחץ על כיס השתן של האם. הלחץ גורם ל"שסתום" החוסם את צוואר הרחם להשתחרר ולצאת.
נוצרת פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם, הפתיחה נמדדת באצבעות (עד לרוחב של 5 אצבעות - כ-10 ס"מ), והמחיקה באחוזים. תחילת הפתיחה והמחיקה אינה מורגשת, שכן הצירים המורגשים יכולים להתחיל גם בפתיחה של 3-4 אצבעות. במהלך שלב זה התינוק יכול כבר להתחיל לרדת בתעלת הלידה, בעיקר בלידות חוזרות. בסוף השלב הראשון של הלידה צוואר הרחם פתוח, מחוק ובשל (רך), ולאחר מספר דקות או שניות מתחיל השלב השני. החלק המורגש של שלב זה יכול להימשך בין מספר דקות לשעות ואפילו ימים, בהתאם למצבה הנפשי של היולדת ולגנטיקה שלה.
[עריכה] שלב שני
נקרא גם צירי לחץ. צירים אלה, המגיעים בפרקי זמן קצרים, מאופיינים בתחושה חזקה של צורך להפריש צואה. במהלך השלב השני של הלידה נדחף התינוק החוצה על ידי שרירי הרחם ועל ידי לחיצות או נשימות של האם. התקדמות השלב הזה נמדדת באמצעות מיקום ראש התינוק יחסית לספִּינות, החל מ- 5- (מינוס חמש) ועד 5+ (פלוס חמש), מצב הידוע גם בשם crowning (מהמילה האנגלית "כתר"), שבו ראש התינוק נמצא בפתח תעלת הלידה. לעתים יש לבצע חתך החיץ על מנת להרחיב את הפתח ולאפשר מעבר חלק יותר של התינוק החוצה.
ראשו של התינוק יוצא ראשון ואחר כך שאר התינוק. בשלב זה יש לבדוק שחבל הטבור אינו כרוך סביב צוואר התינוק.
השלב השני מסתיים עם צאתו של התינוק לאוויר העולם. שלב זה נמשך בין שניות בודדות לבין שעות.
[עריכה] שלב שלישי
חיתוך חבל הטבור ויציאת השליה. על הרופאים והמיילדות לוודא שהשליה יוצאת שלמה, שאם לא כן יש לבצע תהליכים חודרניים על מנת להוציא את שאריותיה.
שלב זה אורך כ-15 דקות, ובבתי חולים מזרזים אותו בדרך כלל באמצעות הזרקת פיטוצין לירך, גם אם אין צורך.
לעתים יש לתפור חתכים בגוף היולדת, הן כאלו שנעשו בהתערבות רפואית (חתך החיץ) והן קרעים טבעיים.
[עריכה] כאב בלידה
לידה טבעית, גם כזו הנטולת סיבוכים ומתקדמת במהירות, מלווה בכאבים קשים של היולדת. חלק מהיולדות מבקשות להקל את הכאבים על ידי תרופות מאלחשות שמוזרקות על ידי רופא מרדים, לעתים קרובות באמצעות אלחוש אפידורלי. שיטות נוספות הן שימוש במכשיר טנס המזרים פולסים חשמליים קצרים לעצבים המשפיעים על תחושת כאב בלידה, וטכניקות של ניהול כאב המבוססות על היפנוזה או על דמיון מודרך.
[עריכה] סיבוכים בלידה
הלידה הינה באופן כללי תהליך טבעי ובטוח; למרות זאת, לעתים מתרחשים סיבוכים במהלך הלידה:
- אם היולדת אינה במצב בו היא יכולה ללחוץ, או שיש התחלת לידה ורוצים לזרז אותה, ניתן להיעזר במכשיר ריק (ואקום), כלומר מכשיר המובא אל ראשו של התינוק, ויוצר ריק (בעזרת משאבה) כוח היניקה של מכשיר הואקום שואב את התינוק אל מחוץ לתעלת הלידה.
- קשיים ביציאת התינוק (התינוק נמצא בזווית לא-נוחה; פתיחת צוואר הרחם אינה מספקת). במקרה ואין אפשרות להוציא את התינוק בדרך הרגילה, מבצעים לעתים ניתוח קיסרי, בו מבוצע חיתוך בבטן האם ודרכו מוצא התינוק.
- זיהומים העלולים לחדור לגוף האם, אשר בעת הלידה חשוף יותר לסביבה החיצונית.
- סיבוכים כלליים כתוצאה מתרופות (משככי כאבים, למשל), הרדמה ותהליכים רפואיים נוספים המבוצעים לעתים בעת הלידה.
- לידת עכוז
[עריכה] זירוז והשראת לידה
לרוב מבקשים הרופאים והיולדת ללדת לידה טבעית, ללא התערבות רפואית. עם זאת, במקרים מסוימים מבקשים הרופאים או היולדת להשרות או לזרז את הלידה. זירוז הוא תהליך שמאיץ לידה לאחר תחילת הצירים, בעוד שהשראת לידה מתבצעת כדי להתחיל את תהליך הלידה. שני ההליכים נקראים בפי העם זירוז לידה.
מספר סיבות עלולות להביא להשראת לידה:
- חשש סכנה לאם מחמת הסתבכות ההיריון.
- אם ההיריון מתמשך 42 שבועות או יותר, היות שבתקופה זו השליה אינה מתפקדת כראוי.
- סיבוכים במהלך ההיריון, הגורמים לכך שהארכת ההיריון עלולה להביא נזק.
- אימות באמצעות בדיקות כי העובר אינו מתפתח כראוי.
- אי ספיקה של השליה.
- מחלות שונות של האם, המחמירות את מצבו של העובר עם התפתחות ההיריון.
סיבות נוספות בגללן יש מקרים בהם מזרזים לידה (אם כי יש לשקול את הסיבוכים האפשריים בפעולה זו) הן:
- נוחות הרופא או המיילדת, בעיקר בלידה פרטית עם רופא זמין ביום מסוים.
- מטעמי דת - רצון שלא ללדת בשבת, לידה הכורכת בעקבותיה בעיות הלכתיות שונות.
- טעמי נוחות - היולדת מבקשת ללדת בעיתוי המתוכנן והנוח מבחינתה.
השראת לידה רפואית מתבצעת באופנים שונים, כמעט כולם רק אחרי שיש פתיחה מינימלית של צוואר הרחם:
- הפרדת (סטריפינג) קרומי השק העוברי מדפנות הרחם במטרה לאלץ את גוף היולדת לייצר פרוסטגלנדין, הורמון המזרז את פתיחת צוואר הרחם.
- מתן הורמון סינתטי מסוג פיטוצין, המחקה את האוקסיטוצין, שהוא ההורמון הממריץ את השרירים המכווצים את הרחם בזמן הלידה.
- פקיעת קרומי השיליה (הגורמת ל"ירידת מים") ועוד.
הטכניקה האחרונה משמשת גם לזירוז לידה שכבר התחילה.
כאשר צוואר הרחם כבר החל להיפתח, ניתן להשרות לידה גם באופן טבעי. השראת לידה טבעית יכולה להיעשות על ידי מעסה מוסמך באמצעות לחיצה על נקודות לחיצה מתאימות, באמצעות מזונות ומשקאות מסוימים, על ידי צחוק, או באמצעות פעילות גופנית כגון הליכה, יחסי מין (שמשרים לידה הן בזכות חומרים הנמצאים בנוזל הזרע והן בגלל האורגזמה).
אפשר לגרום לפתיחה של צוואר הרחם גם בדמיון מודרך, אולם מדריך אחראי יעשה זאת רק מהטעמים הבריאותיים ולא מטעמי נוחות, ורק כשהתינוק בשל.
כאשר השראת הלידה או זירוזה נכשלים, יש צורך בהמתנה נוספת, או בניתוח קיסרי.
[עריכה] זירוז לידה בהלכה
ספרות ההלכה דנה בזירוזי לידה בחשש רב, מתוך מגמה של שמרנות, ואוסרת את הזירוז מטעמים שונים.
הטעמים לאיסור הם:
- הלידה היא מצב של סכנה, ואין ראוי לאשה להיכנס למצב של סכנה מעצמה (ר' משה הרשלר, הלכה ורפואה פ"ח).
- לידה טבעית אינה סכנה, כיון שכך הוא דרכו של עולם, ואם האל ברא את העולם כדי שיפרו וירבו מסתבר שלא ברא אותו במצב המביא לסיכונים. לעומת זאת, לידה שאין בה סכנה לא הבטיח האל שלא תהיה בה סכנה (משה פיינשטיין, אגרות משה יו"ד ח"ב סי' עד).
- סיבוכים העלולים להיווצר כתוצאה מהזירוז: התכווצויות בלתי סדירות, יילוד פג בטעות (ר"מ הרשלר, שם).
- סכנות וצרות שונות, וגרימת מוות לוולד לפני זמנו (דברי תורה ח"ג אות ל, על פי האר"י בשער רוה"ק תקון ד).
- שמא יוולד הרך הנולד במזל רע. לפי האסטרולוגיה מצב המזלות בזמן לידתו של האדם קובע את מזלו לטוב ולרע, וקיים חשש שזירוז יגרום לו להולד במזל רע (רוקח קהלת ג יא; הקדמת ספר יצירה; ובארוכה בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קפד).
כך למעשה פוסקים כל גדולי פוסקי דורנו: משה פיינשטיין (כנ"ל), עובדיה יוסף (טהרת הבית עמ' נט), ושמואל ואזנר (שבט הלוי ח"ו סי' רכח). רק במקום סכנה הם מתירים לבצע זירוז.
[עריכה] היולדת ביהדות
כיום, מקובל כי היולדת מברכת ברכת הגומל לאחר לידה, מאחר ומדובר בתהליך שיש בו סכנה. בעבר הייתה היולדת מביאה קורבן הנקרא קורבן יולדת לאחר 40 יום מלדת בן ו-80 יום מלדת בת. (ויקרא י"ב א'-ח')
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הריון / לידה- מדריך בעברית בנושא.
- עולם התינוק - הריון לידה וגידול תינוקות
- "לידה" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
- זירוז לידה באתר יולדת.
- "לקראת אמהות": מדריכי הכנה ללידה ותפיסות על אימהות בישראל, אורית גודקאר
- זירוז לידה בהלכה ובמנהג החרדים מתוך פורום עצור כאן חושבים.
- פעילות גופנית אחרי לידה.
- לידה, באנציקלופדיה של מקראגשר
- הערך יולדת ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
