SSRI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התרכובת הכימית של פרוזאק

SSRI (ר"ת: Selective Serotonine Reuptake Inhibitor; בעברית: מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים‏‏[1]) הוא שם כולל למשפחת תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין. המדובר בדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון, אשר מגוון רב של תרופות מתבססות עליו. הידועה מבין תרופות אלו היא פלואוקסטין, הידועה בעיקר בשמה המסחרי פרוזק. משפחת תרופות זו היא חלק מקבוצה גדולה יותר של חומרים המכונים SRI, הכוללת גם את הטריציקליים.

תוכן עניינים

[עריכה] דרך הפעולה של תרופות מסוג SSRI

המוח בנוי מתאי עצב הנקראים גם נוירונים (neurons). תאי עצב מעבירים ביניהם מידע על ידי שחרור חומרים כימיים הנקראים מוליכים עצביים (או: נוירוטרנסמיטרים - neurotransmitters). לשם העברת המידע בין תאי העצב, מעביר התא השולח מוליך עצבי לתא המקבל דרך הסינפסה. הסינפסה היא מרווח זעיר בין תא עצב אחד למשנהו. רק חלק קטן מהמוליך העצבי ששלח תא העצב הקדם-סינפטי נקלט בתא פוסט-סינפטי. רובו של הנוירוטרנסמיטר חוזר לתא העצב השולח על ידי תהליך הנקרא ניצול מחדש (Reuptake). תרופות SSRIs גורמות להעלאת רמת אחד המוליכים העצביים הקרוי סרוטונין, על ידי עיכוב תהליך ניצולו מחדש.

הסרוטונין שייך לקבוצת מוליכים עצביים מונואמינים ואחראי על מגוון רחב של תפקודים, בין השאר משפיע על תחושות הקשורות למצב הרוח, תיאבון, הנאה מינית וויסות הטמפרטורה בגוף. הסרוטונין במוח מצליח לעבור את מחסום הדם-מוח באמצעות נשא ביולוגי ייחודי, וזו הסיבה לכך שלא ניתן להשתמש בסרוטונין עצמו כתרופה, משום שלא יוכל לעבור את מחסום הדם-מוח.

תחילת השפעת התרופות מסוג זה אורכת זמן. כאשר מדובר בתרופות המוקדמות יותר בקבוצה זו, כמו פרוזק, לוקח כשלושה שבועות עד להשפעה ניכרת, מאחר שנדרש זמן להצטברות הסרטונין וליצירת קולטנים נוספים בהשפעתו. עם זאת, קיימות תרופות חדשות כמו ציפרלקס, בהן השפעת התרופה ניכרת כבר לאחר שבוע טיפול. בנוסף לכך, כאשר מדובר בהקלה על תסמינים חרדתיים, ההשפעה לרוב מהירה יותר, וכבר לאחר ימים מספר ניתן לרוב לחוש בשיפור. ישנן מספר תאוריות מדוע העלת רמת הסרוטונין במוח גורמת להפחתת תחושות דיכאון אולם אין קונצנזוס או אימות מספיקות לאף אחת מהן.

[עריכה] מידע נוסף

משפחת SSRI נכנסה לשימוש ב-1987. פלואוקסטין (הידועה בעיקר בשם המסחרי "פרוזק") הייתה התרופה הראשונה שקיבלה את האישור של FDA (מינהל המזון והתרופות בארצות הברית). כיום נחשבת פלואוקסטין כתרופה ישנה יחסית, ואת מקומה תופסות תרופות אחרות בעלות פעולה דומה, אך פחות תופעות לוואי, כגון: כגון ציטלופרם ("ציפרמיל", "רסיטל"), סרטראלין ("לוסטראל") ועוד.

מחקרים ראשוניים טוענים שטיפול בהפרעת BDD או Body dysmorphic disorder - תפיסת גוף שלילית, בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI השיגה תוצאות טובות, כאשר פלואוקסטין - Fluoxetine (ובשמה המסחרי פרוזק) נחשבת ליעילה יותר משאר SSRIs, אולם נושא זה טרם נחקר עד תומו.

תרופות ממשפחת SSRIs נחשבות לתרופות בטוחות יחסית ואינן ממכרות. בניסויים שנעשו בעלי חיים שהורגלו לחומר וניתנה להם גישה חופשית אליו, לא נראתה הלהיטות להשגת החומר המאפיינת התמכרות. למרות זאת הפסקה פתאומית אינה מומלצה ומקובל להפסיק את השימוש בצורה הדרגתית. התרופה אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 12. חלק מהתרופות ממשפחה זו נחשבות בטוחות לשימוש במהלך ההיריון ותקופת ההנקה, אולם ככלל שימוש במהלך תקופת ההיריון אינו מומלץ, וזאת מאחר שהתרופה עוברת לעובר דרך מחזור הדם של האם. אחרי הלידה עלול התינוק לסבול מתופעות הלוואי של גמילה חדה מהתרופה. במקרה שבו אין אפשרות להפסיק את הטיפול במהלך ההיריון, יעביר הרופא את המטופלת באופן הדרגתי לאחת התרופות הבטוחות יותר, אם יש צורך בכך.

לאחרונה נמתחה ביקורת רבה על SSRIs: המבקרים טענו שהתרופה נרשמת בקלות רבה על ידי רופאים גם שלא לצורך, ובנוסף - ששימוש ב-SSRIs גורם למחשבות אובדניות, ואכן, לאחרונה חוקרים בFDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) קשר בין צריכת תרופות SSRI לבין מימוש מחשבות אובדניות, ושוקלים לחייב את יצרני התרופות לכתוב אזהרה בעניין זה על גבי התרופה.

[עריכה] תופעות לוואי

אחוזי ההצלחה ב-SSRIs אינם גבוהים מתרופות ממשפחת הטריציקליים שהיו התרופות המקובלות לטיפול בדיכאון לפני SSRIs, אולם תופעות הלוואי ב-SSRIs מתונות יחסית ועוברות בדרך כלל לאחר זמן מה כשהגוף מתרגל. בנוסף, הסיכון ממנת יתר בחלק מהתרופות הוא נמוך מאוד, בייחוד בתרופות החדשות יותר (דווקא פלואוקסטין נחשבת פחות בטוחה מההיבט הזה). לכל אחת מהתרופות השונות ממשפחת ה-SSRI ייתכנו תופעות לוואי מעט שונות ויש לתת על כך את הדעת בבחירת התרופה המתאימה לחולה באופן אישי. תופעות הלוואי הנפוצות הן הפרעות בשינה (נדודי שינה, סיוטי לילה), הפרעות במערכת העיכול המתבטאות בדרך כלל בהרגשת בחילה, והפרעות בתפקוד המיני - הפחתת החשק המיני וקושי להגיע לאורגזמה. שימוש ב-SSRI יחד עם אלכוהול עלול להעצים את תופעות הלוואי ועל כן יש להימנע משתיית אלכוהול בתקופת השימוש בתרופה.

[עריכה] תרופות ממשפחת SSRI

  • פלואוקסטין (Fluoxetine) - שמות מסחריים: פרוזאק, פריזמה, פלוטין, אפקטין.
  • סרטראלין (Sertraline) - שמות מסחריים: לוסטראל, סרטראלין, זולופט.
  • ציטאלופראם (Citalopram) - שמות מסחריים: ציפרמיל, רסיטל.
  • פלובוקסאמין (Fluvoxamine) - שם מסחרי: פבוקסיל.
  • אסציטאלופראם (Escitalopram) - שם מסחרי: ציפרלקס.
  • פארוקסטין (Paroxetine) - שמות מסחריים: סרוקסט, פקסיל, פאקסט.

[עריכה] משפחות נוגדות דיכאון נוספות

רמרון\מירו, בונסרין. גורמים לשחרור סרוטונין ונוראדרנין. וולבוטרין - מעכבי ניצול חוזר של דופמין ונוראדרנלין. רמוטיב - תרופה ממקור צמחי, פועלת על סרוטונין, נוראדרנלין דופמין אך מנגנון הפעולה שלה אינו ידוע. מיועדת לטיפול בדיכאון קל עד בינוני. חיזוקים(בנוסף לנוגדי דיכאון): אומגה 3 סוליאן ואנטיפסיכוטיות אחרות במינון נמוך ליתיום סורבון נוגדי פרכוסים

[עריכה] תופעות לוואי אפשריות

[עריכה] ראו גם

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ‏למעשה צריך היה להיות: מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין.‏

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אנדרו סלומון, דמון של צהריים, הוצאת עם עובד - ספריית אופקים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/SSRI
כלים אישיים