משתמש:Shiransh12/לינט יאדום–בואקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לינט יאדום–בואקיאנגלית: Lynette Yiadom-Boakye) (נולדה ב–1977)[1] היא ציירת וסופרת בריטית, הידועה בעיקר בזכות דיוקנאות של דמויות ספרותיות המצוירות בצבעים עמומים. עבודתה תרמה רבות לתחיית הציור של דמויות שחורות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאדום–בואקי נולדה בלונדון, בריטניה.[2] הוריה עבדו בתחום הסיעוד בשירות הבריאות הלאומי לאחר שהיגרו מגאנה. יאדום–בואקי למדה במכללה המרכזית לאמנות ועיצוב בסנט מרטינס.[3] היא סיימה את לימודיו במכללת פלמות בשנת 2000. בעלת תואר שני מהאקדמיה המלכותית לאמנויות, החל משנת 2003.[1]

כיום מתגוררת ועובדת בלונדון.

עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה של יאדום–בואקי מורכבת ברובה מפורטרטים מצוירים של דמויות שחורות ספרותיות. ציוריה הם בעיקר פיגורטיביים עם צבעים גולמיים ועמומים. לוח הצבעים הכהה האופייני ליצירתה ידוע ביצירת תחושת שקט התורמת לאופי הנצחי של נתיניה. דיוקונאות שהיא מציירת של אנשים ספרותיים מציגים אנשים שקוראים, שוכבים ונחים בתנוחות מסורתיות. היא מביאה לתאר את נבדליה הבעות פנים מהורהרות ומחוות נינוחות, מה שהופך את תנוחתם ומצב רוחם לזמן רב לצופים רבים. פרשנים ייחסו חלק מההוקרה על יצירתה של יאדום–בואקי ליחסיותה. האמנית שואפת לשמור שהנושאים שלה לא יהיו קשורים לעשור או לזמן מסוים. זה מוביל לבחירות כמו לא לצבוע נעליים על הנושאים שלה, שכן הנעלה משמשת לעיתים חותמת זמן.[4] דמויות אלה מונחות בדרך כלל מול רקעים דו-משמעיים, צפות בגוונים כהים מונוכרומטיים. תפאורות קריפטות אך אמוציות אלה מזכירות פרשנים לאדונים ותיקים כמו ולסקז ודגה.[5]

סגנונה של לינט יאדום–בואקי השתנה מעט לאחר פתיחת התערוכה "In Lieu of a Louder Love" ב–2017. בתערוכה זו הוצגה ערכת צבעים חדשה וחמה יותר. הנושאים שלה בתערוכה זו כללו פרטים מלאי חיים יותר כמו רצפה משובצת, לינולאום, כיסוי ראש ובגד ים נועז ורקע צהוב, כתום וירוק.[5]

אף על פי שכל דיוקן מכיל בדרך כלל רק אדם אחד, הם בדרך כלל מוצגים בקבוצות מסודרות כמו דיוקנאות משפחתיים.[6] בעזרת הייצוגים האקספרסיביים שלה לדמות האנושית, האמנית בוחנת את המנגנונים הפורמליים של מדיום הציור וחושפת ממדים פוליטיים ופסיכולוגיים ביצירותיה, המתמקדות בדמויות ספרותיות שקיימות מעבר לעולמנו בזמן אחר ובמיקום לא ידוע.[7] היא מציירת דמויות שמוסרות מכוונה ממקום ומקום, ואמרה, "אנשים שואלים אותי 'מי הם, איפה הם?' מה שהם צריכים לשאול הוא 'מה הם?' ” [8]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמנית, היא לא שגרתית בתיאור עצמה ככותבת כמו כציירת - סיפוריה הקצרים ושיריה המקוריים מופיעים לעיתים קרובות בקטלוגים שלה.[4]

שיחותיה של לינט יאדום–בואקיה על כתיבתה הן עבורה כציור שלה ומסבירה כי "היא כותבת את הדברים שהיא לא מציירת ומציירת את כל הדברים שהיא לא כותבת." לציוריה שמות פואטיים ואמנותיים.[9]

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 - התערוכה: Any Number of Preoccupations, סטודיו מוזיאון, ניו יורק
  • 2011 - תערוכת יחיד: Notes and Letters, קורבי מורה, לונדון
  • התערוכה: Make Believe, גלריית מגנוס קרלסון, סטוקהולם
  • השתתפות בביאנלת ליון ה-11 לאומנות מודרנית, צרפת
  • 2012 - התערוכה: Extracts and Versus, גלריית Chisenhale, לונדון
  • 2013 - התערוכה the Encyclopedic Palace, במתחם המרכזי בבביאנלה של ונציה ה-55
  • 2015 - תערוכת יחיד: Verses After Dusk, גלריית סרפנטיין, לונדון
  • השתתפות בביאנלה ה-12, גלריית Sharjah, איחוד האמירויות
  • התערוכה: Capsule 03: לינט יאדום-בואקי, ב Hause der Kunst, מינכן
  • 2016 - תערוכת יחיד: A Passion To A Principle, ב Kunsthalle Basel
  • 2016 - תערוכת יחיד: Sorrow for A Cipher, קורבי מורה, לונדון
  • תערוכה שהציגה 26 יצירות ונקראה על שם אחד השירים מאת היוצרת: In Lieu of a Louder Love, גלריית ג'ק סטיינמן, ניו יורק
  • התערוכה: Stranger, במוזיאון קליבלנד לאמנות מודרנית
  • 2017 - תערוכת יחיד: Under-Song For a Cipher, המוזיאון החדש לאמנות עכשווית. התערוכה נסקרה בכתבת פרופיל של זיידי סמית' בעיתון הניו יורקר, יוני 2017
  • השתתפות בתערוכה הקבוצתית: Unfinished Conversations: New Work from the Collection במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק
  • 2019 - תערוכת יחיד: In Lieu Of A Louder Love, גלריית ג'ק סטיינמן, ניו יורק
  • התערוכה: Ghana Freedom, בבביאנלה של ונציה ה-58
  • התערוכה: The Hilton Als Series, במרכז לאמנות בריטית, אוניברסיטת ייל

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיה כלולות באוספי הקבע של מספר מוסדות, כולל אוסף טייט, לונדון, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, מוזיאון האמנות במיאמי, מוזיאון הסטודיו בהארלם, מוזיאון לאמנות עכשווית, שיקגו, מוזיאון נשר לאמנות, המוזיאון לאמנות מודרנית, המוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו, המוזיאון הלאומי לאמנות אפריקאית, המוזיאון לאמנות מודרנית ורשה וגלריית סרפנטין סאקלר בלונדון.[10]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: מלגת קרן האמנויות לציור.
  • 2012: פרס דור העתיד של קרן פינצ'וק.
  • 2013: רשימה קצרה של פרס טרנר לתערוכה בגלריה צ'יזנהייל[1] [11]
  • 2018: פרס קרנגי הוענק ב- Carnegie International בפיטסבורג. בין הפרסים הוותיקים והיוקרתיים ביותר באמנות, פרס קרנגי מכבד את ציורי השנה הראשיים.[5]

כנושא בעבודות אמנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה משנת 2017, דיוקנה של לינט יאדום–בואקי, ג'ייקוב מורלנד מקפלטווהיים של קהינדה ויילי מוצג במרכז ייל לאמנות בריטית בניו הייבן[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורלנדו ריד, "החיים מחוץ לאתר הנופש גן העדן של מאנה: על ציוריה של לינט יאדום-בואקי", הסקירה הלבנה, נובמבר 2012.
  • אדי צ'יימברס, "אמנים בריטים שחורים שצריך להכיר טוב יותר", הבלוג של IB Tauris, 7 באוגוסט 2014.
  • סמית', זיידי (19 ביוני 2017). "A bird of few words : narrative mysteries in the paintings of Lynette Yiadom-Boakye". Onward and Upward with the Arts. The New Yorker. 93 (17): 48–53. {{cite journal}}: (עזרה); תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע: |1= (עזרה)[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Wright, Karen (8 בנובמבר 2013). "In the studio: Lynette Yiadom-Boakye, painter". The Independent. נבדק ב-30 בדצמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "LYNETTE YIADOM-BOAKYE: The Love Within | Contemporary And". www.contemporaryand.com (בגרמנית). נבדק ב-2018-03-26.
  3. ^ Cooke, Rachel (31 במאי 2015). "Lynette Yiadom-Boakye: artist in search of the mystery figure". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-5 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Smith, Zadie (2017-06-12). "Lynette Yiadom-Boakye's Imaginary Portraits" (באנגלית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2019-03-03.
  5. ^ 1 2 3 "LYNETTE YIADOM-BOAKYE'S LOVELY, 'LOUDER' NEW PAINTINGS". AFROPUNK (באנגלית אמריקאית). 2019-01-16. נבדק ב-2019-03-03.
  6. ^ "What to See in New York Art Galleries This Week". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2019-01-08. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-03-03.
  7. ^ "Haus der Kunst - Detail". www.hausderkunst.de (באנגלית). נבדק ב-11 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Bollen, Christopher (2012-11-27). "Galleries - Interview Magazine". www.interviewmagazine.com. נבדק ב-5 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Lynette Yiadom-Boakye". Tate.
  10. ^ "Lynette Yiadom-Boakye: Verses After Dusk". Serpentine Galleries. נבדק ב-5 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Extracts and Verses.
  12. ^ "Art in Context : Kehinde Wiley's "Portrait of Lynette Yiadom-Boakye, Jacob Morland of Capplethwaite"". Yale Center for British Art. נבדק ב-2019-12-08.
  13. ^ Online version is titled "Lynette Yiadom-Boakye’s imaginary portraits".

קטגוריה:ציירות בריטיות קטגוריה:ילידי 1977