משתמש:Talinbar10/חוק השוויון בנטל
חוק השוויון בנטל הוא חוק המתבסס על ההבנה כי על אזרחי ישראל לתרום באופן שווה לביטחון המדינה, כלומר, על כולם להתגייס לצה"ל.
עיקרי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועדת השרים גיבשה שתי הצעות חוק, הצעת חוק שירות ביטחון והצעת חוק שירות אזרחי. שתי הצעות חוק אלה מהוות את ההסדר החקיקתי לעניין גיוסם של תלמידי ישיבות, והן מיועדות לתת מענה לצורך בהסדר אפקטיבי שעונה על החסמים והמגבלות שהיו טבועים בחוק דחיית שירות, והנשען על התכליות שהוכרו בפסקי הדין בבג"ץ, התנועה לאיכות השלטון ובבג"ץ. הצעות החוק מבקשות להסדיר את שילובם של תלמידי הישיבות בשירות משמעותי ובשוק העבודה בהדרגה תוך מתן ביטוי למעמדו המיוחד של ערך לימוד התורה מצד אחד ולצורך לצמצם את פערי השוויון בנשיאה בנטל מצד שני.
התקופה הראשונה, "תקופת ההסתגלות" - שתחל עם כניסת החוק לתוקפו ותימשך עד חודש יולי 2017.
התקופה השנייה, "תקופת הביניים" - מחודש יולי 2017. בתקופה זו תלמידי הישיבות יהיו חייבים להתגייס למעט 1,800 תלמידים "מתמידים" ו–300 תלמידי ישיבות ציוניות גבוהות, שיהיו זכאים להמשיך ולדחות את שירותם עד שיגיעו לגיל 26, אז יהיה שר הביטחון רשאי לפטור אותם מחובת שירות.
התקופה השלישית, "תקופת הקבע" - מוצע כי סמכות שר הביטחון לדחות את שירותם של תלמידי הישיבות עד גיל 21 ומתן האפשרות לביצוע שירות אזרחי, ייקבעו ב"הוראת שעה", שתוקפה יפקע בסוף חודש יוני 2020. אם לא יחוקק אחרת, מחודש יולי 2020 תחול חובת גיוס לשירות סדיר על כלל תלמידי הישיבות כשיגיעו לגיל 18, פרט לתלמידי ישיבות מתמידים ותלמידי ישיבות ציוניות גבוהות.
על פי ההצעה, חוק השוויון בנטל יכנס לתוקף מ-1 ביולי 2017, אז יהיה כל צעיר חרדי חייב להתייצב להליך גיוס. יעדי הגיוס יתבצעו בהדרגה על פי המתווה שנקבע: ב-2014 יתגייסו לצה"ל ולשירות לאומי בסך הכול 3,800 חרדים, ב-2015 יתגייסו 4,500, ולאחר מכן כ-5,200 חרדים. על פי ההצעה, הישיבות יבחרו מי יהיו העילויים שלא יתגייסו, ואם הישיבות לא יעמדו במכסות – יוצאו צווי מעצר למשתמטים
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1949 הורה דוד בן-גוריון לאפשר את תחילתו של הסדר דחיית השירות של תלמידי ישיבה ש"תורתם אומנותם״. ההסדר נועד לאפשר דחיית שירות צבאי למספר מצומצם של תלמידי ישיבות כדי שיוכלו לדבוק בלימוד התורה. עם קום המדינה הייתה ללימוד התורה חשיבות רבה בשמירה על הגחלת במיוחד לאחר השואה באירופה.
בחודש אפריל, שנת 2000 ועדת טל הגישה את מסקנותיה לאחר דיונים בנושא השוויון בנטל.
הוועדה המליצה כי צה"ל צריך להיערך לקליטת בני האוכלוסייה החרדית, ושירותם של חרדים כגון הנח"ל החרדי יוארך. כמו כן הוועדה המליצה לבחון את הנכללים בהסדר "תורתו אומנותו" ולאכוף עליהם את תנאי ההסדר.
בשנת 2002 נחקק חוק טל שניסה להסדיר את גיוס החרדים לצה"ל כתחליף להסדר "תורתו אומנותו". בשנת 2005 הוארך תוקף החוק למרות שבג"ץ קבע שהוא פוגע בעקרון השווין.
ב-18 ביולי 2007 הכנסת החליטה לקבל את המלצת ועדת החוץ והביטחון בנוגע להארכת תוקפו של חוק דחיית שירות ביטחון לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם בחמש שנים.
חוק דחיית שירות לטובת לימודים בישיבות אינו הערך שאתם כותבים עליו. אתם צריכים להתייחס למה שקרה ב - 2012. החוק שהציע "יש עתיד" לגייס בני ישיבות.
לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם היו מספר מטרות. ראשית, במטרה למצוא את הדרך הנכונה בחקיקה אשר יהיה לשר הביטחון את הזכות לפטור משירות ביטחון,בנוסף לכך, הפטור או הדחייה יוכלו להיכלל על בני ישיבות ללא הגבלה על מספרם הואיל וכלל אין כוונה למנוע מבני ישיבות להמשיך בלימודיהם.
במשך השנים שאלת גיוסם של תלמידי הישיבה הלכה ותפסה מקום מרכזי בשיח הציבורי.
מטרה נוספת הייתה לבחון היבטים של הסוגיה ולהמליץ על צעדים, כגון פיתוח מסלולים ומסגרות לחלק מבני הציבור החרדי. בכלל זה תיתכן הורדת גיל הפטור, הכשרה צבאית מינימלית, והסדרים מיוחדים, תוך התחשבות בצה"ל וצרכיו.
למרות חקיקת חוק זה והצגת מטרותיו השונות ,מטרות החוק לא הושגו.
בשנת 2012 נקבע כי החוק אינו חוקתי, אינו שוויוני ואינו מידתי.
המחלוקת סביב החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציבורים שונים בחברה ונציגיהם שנבחרו לכנסת הביעו תמיכה או התנגדות לחוק.
התומכים בחוק טענו שהחוק יביא להגדלת השווין בחברה בכך שיהיה גידול משמעותי של חרדים המשרתים בשירות צבאי ואזרחי. כמו-כן באופן מיידי יועברו לשוק העבודה עשרות אלפי חרדים אשר חיים היום מקצבאות המדינה.
החוק מכיל סנקציות פליליות על המשתמטים משירות ועל חריגה ביעדי הגיוס בשנה הקובעת, החוק מציב באמצעות החלטת הממשלה יעדי גיוס ברורים לשירות צבאי ואזרחי של הציבור החרדי.
המתנגדים לחוק טענו שהחוק מתייחס לתלמידי הישיבות כאל עבריינים. מתנגדים אחרים טענו שיעד הגיוס מהווה אחוז קטן מהציבור החרדי כאשר גם אלו שיגויסו יתחילו את שירותם בגיל מאוחר ויבצעו שירות לא משמעותי תמורת כסף רב. כמו כן נטען שהיה צריך להאריך את שירות הנשים. המתנגדים לחוק הביעו חשש שהסנקציות הפליליות לא באמת יופעלו כיוון שיעד הגיוס קטן וסביר להניח שיעמדו בו, וגם אם לא יצליחו לעמוד ביעד, ימצא פתרון חלופי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלון ג' ,04.11.2015 , המאבק על השוויון בנטל חוזר לרחוב, ישראל היום,אוחזר מתוך:
http://www.israelhayom.co.il/article/326725
שטרגמן דנה',לא צוין תאריך,סוגיית השוויון בנטל,מטח, אוחזר מתוך:
http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=66fe3c8b-b642-4f16-9821-419f12daeb67&lang=HEB
אתר מפלגת "יש עתיד",חוק השוויון בנטל, אוחזר מתוך:
אתר חדו"ש-לחופש דת ושוויון,חוק השוויון בנטל - נטול שוויון בנטל,אוחזר מתוך: