משתמש:Vi-Ner'd/Final Fight (משחק וידאו)
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| עריכה | |
| כללי | |
|---|---|
| תאריך הוצאה | 25 בנובמבר, 1989 |
| סוגה | משחק מכות |
| מספר שחקנים | 1-2 |
| פיתוח | קאפקום |
| הוצאה לאור | קאפקום |
| ארץ מקור | יפן |
| דרישות תוכנה | |
| פלטפורמות | ארקייד, Super Nintendo, Commodore 64, Atari ST, Amiga, Amstrad SPC, ZX Spectrum, Sharp X68000, Sega CD, Game Boy Advance. |
Final Fight (בתרגום חופשי: הקרב האחרון) הוא משחק מכות שנוצר על ידי קאפקום. המשחק יצא בתור משחק ארקייד בשנת 1989. המשחק מתרחש בעיר הבדיונית "מטרו סיטי", ומתמקד בשלוש דמויות: אומן אומנויות הלחימה קודי, הנינג'ה גאי, וראש העיר והמתאגרף לשעבר מייק האגר, אשר יוצאים לחלץ את ג'סיקה, בתו של מייק וחברתו של קודי, שנחטפה על ידי כנופיית "מד גיר" ("Mad Gear").
המשחק פותח במקור כהמשך למשחק "Street Fighter", שיצא בשנת 1987, תחת שם העבודה Street Fighter '89, אך הז'אנר הועבר ממשחק לחימה למשחק מכות ושמו שונה. גרסאות נוספות של המשחק יצאו למחשבים ולקונסולות שונות, למשל סופר נינטנדו ו-Sega CD.
המשחק הפך להצלחה מסחרית גדולה בארקייד, מכר 30,000 יחידות ארקייד ברחבי העולם והפך למשחק הארקייד המרוויח ביותר של 1990 ביפן. הצלחת המשחק הולידה את סדרת Final Fight, המכילה כמה משחקי המשך. צוות הפיתוח שלה עבד מאוחר יותר על Street Fighter II, וחלק מהדמויות מ- Final Fight הופיעו מאוחר יותר במשחקים אחרים של Street Fighter, כגון בתת-סדרת Street Fighter Alpha .
משחקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
Final Fight יכול להיות משוחק על ידי שחקן אחד או על ידי שני שחקנים בו זמנית. לפני תחילת המשחק, השחקן בוחר בין שלוש הדמויות הראשיות: האגר, קודי וגיא . לכל אחד סגנון לחימה ותכונות משלו. מדדי בריאות מוצגים הן עבור דמויות השחקן והן של האויב.
Final Fight מורכב משישה שלבים או "סיבובים", כמו גם שני סבבי בונוס. כל סיבוב מתרחש בחלק אחר של מטרו סיטי כמו שכונות העוני והרכבת התחתית, כאשר רוב הסיבובים כוללים יותר משלב אחד. בסוף כל סיבוב השחקן יתמודד מול דמות בוס ייחודית לאותו סיבוב.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק מתרחש בעיר בדיונית על חוף האוקיינוס האטלנטי בארצות הברית בשם "מטרו סיטי" (בדומה לעיר ניו יורק). לפי ההקדמה של המשחק, שיעור הפשיעה בעיר הגיע לרמות מדאיגות, אך מאז בחירתו של המתאבק המקצועני שהפך לפוליטיקאי, מייק האגר, לראש העיר החדש, מטרו סיטי שונתה ונוקתה באופן דרסטי. בתקופת כהונתו, הצליח האגר לדכא את שיעור הפשיעה של העיר לשפל. בעוד שאזרחי מטרו סיטי היו אסירי תודה על עבודתו הקשה של האגר בבלימת הפשע, כנופיית "Mad Gear", ארגון הפשע הדומיננטי של מטרו סיטי, לא הובס כל כך בקלות. בהנהגתו של איש העסקים הנוכל בלגר, הקבוצה ניסתה לשחד את האגר בתמורה גדולה כדי למנוע ממנו לרדוף אחריהם, ולכך האגר סירב. עדיין נחושים להעביר את האגר תחת שלטונם כמו ראש העיר האחרון לפניו, Mad Gear חטפו את בתו, ג'סיקה, והמשיכו לייצר אי-שקט בקרב האזרחים. כשהאגר מגלה על חטיפת בתו, הוא זועם ומחליט לקחת את המאבק שלו נגד "Mad Gear" לרמה אישית. בחיפוש אחר כוח אדם נוסף, האגר מגייסת את קודי טרוורס: לוחם מומחה והחבר של ג'סיקה, ואת גאי גאי: נינג'ה באימונים וחבר/יריבו הטוב של קודי. השלושה מתמסרים למיגור מוחלט של חבורת הציוד המטורף, ולחילוץ ג'סיקה מידיהם.
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק עוצב על ידי אקירה נישיטאני, [1] והופק על ידי יושיקי אוקאמוטו. [2] כשהגיע עם הרעיון של המשחק, אוקמוטו ציטט את משחק הארקיידDouble Dragon II: The Revenge (1988) כבסיס שלו ל- Final Fight . [2] המשחק הוצג במקור תחת הכותרת Street Fighter '89 . [3] לפי אוקמוטו, חטיבת המכירות של קאפקום ביקשה במקור משחק המשך של Street Fighter, אז הצוות שלו החליט לקדם את Final Fight כמשחק המשך של Street Fighter בתערוכות. [2] הכותר שונה ל- Final Fight לפני שחרורו הרשמי לאחר משוב ממפעילים שקבעו שהמשחק אינו דומה ל-Street Fighter . [2]
לטענת המפתחים, ריו וקן מאסטרס מ-Street Fighter היו אמורים להיות הגיבורים הראשיים, אבל הרעיון הזה בוטל עבור עלילה חדשה, הכוללת חטיפת צעירה מושכת על ידי כנופיית עיר. [4] הנשיא של Capcom רצה שהצוות יפתח את המשחק כאילו הוא סרט, אז הוא גרם לצוות לצפות במספר סרטים. הצוות של נישיטני ניגש אז ל"תכנון ועיצוב כאילו היה סרט". [5]
גרסאות ביתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סופר נינטנדו ( Final Fight ו- Final Fight Guy)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסה של Final Fight עבור קונסולת ה-סופר נינטנדו שוחרר ככותר השקה לפלטפורמה ביפן ב-1990, בצפון אמריקה ב-1991, ובאירופה ב-1992. הוא שוחרר עבור שירות ה- Virtual Console של ה-Wii ב-2007 וה-Virtual Console של ה- Wii U ב-2013. גרסת ה-SNES הסירה את האפשרות למשחק עם שני שחקנים, שלב המתרחש באזור תעשייה, וגאי הושמט גם הוא. בשל מגבלות חומרהת גרסת ה-SNES יכלה להציג רק שניים או שלושה אויבים על המסך, בניגוד לגרסת הארקייד, שיכולה להציג עד תשעה או עשרה אויבים על המסך; כדי לפצות על ההבדל הזה, גרסת SNES כוללת יותר נקודות עצירה מגרסת הארקייד ומיקום האויב שונה בתכלית.
הלוקליזציה האנגלית של גרסת ה-SNES צונזרה בשל תוכנה וכוללת כמה הבדלים מהגרסה היפנית המקורית: שמות של בוסים שונו, שתי לוחמות נשיות הוחלפו בשני לוחמים גברים[6] וכל ההתייחסויות לאלכוהול הוסרו.
מהדורה מחודשת של גרסת ה-SNES, בשם Final Fight Guy, שוחררה ביפן ב-1992. גרסה זו החליפה את קודי בגאי כדמות ניתנת לבחירה, כללה ארבע הגדרות קושי, והוסיפה תכונות חדשות אחרות, אך שלב אזור התעשייה והאפשרות לשחק עם שני שחקנים עדיין הושמטו. גרסה אמריקאית של המשחק (שכוללת את אותם שינויים בלוקליזציה כמו במשחק הראשון) שוחררה ביוני 1994 כמשחק להשכרה בלבד שהיה זמין בתחילה בחנויות Blockbuster, אם כי לאחר מכן הוא קיבל מהדורה מוגבלת. [7]
Mega-CD/Sega CD ( Final Fight CD )[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסת ה-Mega-CD/Sega CD, ששמה Final Fight CD, פותחה על ידי A-Wave ופורסמה על ידי Sega ברישיון מ-Capcom ב-1993. גרסה זו שומרת על כמעט כל התכונות של משחק הארקייד שהוסרו בשתי גרסאות ה-SNES (כלומר מצב שני השחקנים, שלב אזור התעשייה והיכולת לשחק כמו כל אחת משלוש הדמויות הראשיות) ומוסיפה דיבוב לסצנות הפתיחה והסיום של המשחק, גרסה מעובדת של הפסקול המקורי ומצב התקפת זמן בלעדי. עם זאת, המספר המרבי של אויבים על המסך עדיין היה נמוך מגרסת הארקייד והמתקפות המשולבות של קודי וגאי איטיות הרבה יותר. יתר על כן, הגרפיקה סבלה מפלטת צבעים מוגבלת יותר, כמו גם פחות פרטי רקע. כמו גרסת ה-SNES, גרסת Mega-CD צונזרה עבור הלוקליזציה האנגלית עם רבים מאותם שינויים, אם כי לא באותה רמה של גרסת ה-SNES. [8]
גיים בוי אדוואנס (Final Fight One)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסת ה- Game Boy Advance, שפותחה על ידי Sun-Tec, בשם Final Fight One, שוחררה ב-2001. Final Fight One כוללת את כל שלוש הדמויות ואת שלב אזור התעשייה שהיה חסר בגרסת ה-SNES. מצב שיתוף פעולה של 2 שחקנים מוצג גם באמצעות כבל קישור . סצנות דיאלוג לפני כל קרב בוס נוספו וגרסאות של קודי וגאי כפי שהם מופיעים במשחק Street Fighter Alpha 3 מוצגים כדמויות נסתרות שניתן לשחק בהן. ,תוספות אחרות שנוספו בגרסה זו כוללות פלטות חלופיות עבור כל דמות של שחקן ואת היכולת של שני שחקנים להשתמש באותה דמות. הלוקליזציה האנגלית של המשחק כללה את אותם שינויים כמו שתי גרסאות ה-SNES.
הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Staff (במרץ 2007). "The Making of Final Fight". Retro Gamer (37): 52.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Kent, Steven. "VideoGameSpot's Interview with Yoshiki Okamoto". אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 1999. נבדק ב-21 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Video Game Flyers: Capcom Concept Cabinet, Capcom (Japan)". The Arcade Flyer Archive. ארכיון מ-24 באוקטובר 2007. נבדק ב-21 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ תבנית:Cite video game
- ^ Staff (במרץ 2007). "The Making of Final Fight". Retro Gamer (37): 52.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Sheff, David (1993). Game Over. Random House. p. 225. ISBN 0-679-40469-4.
With Capcom USA, Phillips's team edited some of the grislier games that came in from its Japanese parent company, although Capcom's own censors weeded out the most offensive touches... When a Capcom USA representative suggested that it was tasteless to have the game's hero beat up a woman, a Japanese designer responded that there were no women in the game. 'What about the blonde named Roxy?' the American asked. The designer responded, 'Oh, you mean the transvestite!' Roxy was given a haircut and new clothes.
- ^ "Pak Watch Update". Nintendo Power (Volume 60): 112. במאי 1994.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Final Fight CD regional differences - Final Fight Online". Finalfight.classicgaming.gamespy.com. אורכב מ-המקור ב-2009-02-07. נבדק ב-2012-11-24.
קטגוריה:משחקי סופר נינטנדו קטגוריה:משחקי גיים בוי אדוונס קטגוריה:משחקי לחימה ממוחשבים קטגוריה:משחקי קומודור 64 קטגוריה:משחקי ארקייד קטגוריה:משחקי וידאו משנת 1989 קטגוריה:ציטוט עם תסריט בשפה זרה (יפנית)