משתמש:Yarman401/parens patriae ('אבי האומה')

כללי

המשמעות הלטינית של מונח זה הינה "אבי האומה" ושורשיו בתפיסה כי המדינה, כמו המלך שקדם לה, מתפקדת כפטרון הדואג לשלומם של נתיניו ומשמש כאביהם ומכאן חובתו להגן עליהם. כלומר, המדינה הינה מעין 'הורה שומר' של אזרחיה. במקור, התייחס המושג למדיניות שנוקטת המדינה במסגרת התערבות כנגד התעללות או רשלנות מצדם של הורים, אפוטרופוסים או מי שאחראי לשלומם של ילדים, יחידים וגם בעלי חיים הנזקקים להגנה.

דוגמא למדיניות זו, היא גישתה של מדינה הנוהגת כ'הורה חליפי' בעבור ילדים עם צרכים מיוחדים או מוגבלויות שהוריהם הביולוגיים אינם דואגים להם. בהמשך, התרחבה הגדרת המושג ונעשה בו שימוש בשיטת המשפט המקובל על-מנת לבסס דוקטרינה שתקנה זכות עמידה של המדינה, בשם הציבור, בהקשרים שונים הקשורים להגנה על אינטרסים מעין ריבוניים כגון: בריאות ורווחת אזרחיה, כלכלה, זכויות מים וכיוצ"ב.                                 

היסטוריה

המושג 'parens patriae' מתייחס לרעיון משפטי מהמאה ה-16, שמקורו באנגליה שבמסגרתו נטלה המלכות, המדינה, את האחריות על שמירת הזכויות של קטינים ומבוגרים עם מוגבלויות שונות שאין להם מגן טבעי ראוי בדמות הורים. גישת המדינה בנושא זה, מביאה לידי ביטוי את האינטרס העליון של המדינה לדאוג לשלומם של חסרי ישע הסובלים ממשמורת שאינה מגנה, גם אם התערבות זו של המדינה באה על חשבון ההורות הטבעית. הרעיון התפתח במאות שלאחר מכן במדינות שאימצו את המשפט המקובל מחוץ לאנגליה ובעיקר בפסיקת בית המשפט העליון האמריקאי. כך, לדוגמא, אותגר השימוש בדוקטרינה זו בכל הקשור לשאלת הזכות ללימודי בית (homeschooling), זכות המיוצגת על ידי דוקטרינת החופש ההורי. כאמור, בהמשך התרחבה הגדרת המושג 'parens patriae' ונעשה בשיטת המשפט המקובל שימוש בדוקטרינה זו בהקשרים רחבים הקשורים לשמירה על אינטרסים מעין ריבוניים כגון בריאות הציבור ורווחתו, השפעה על הכלכלה ובכלל זאת בכל הקשור לנזקים שנגרמו כתוצאה מפגיעה סביבתית. כך, ביססו בתי המשפט את פסיקתם בכל הנוגע למפגעי זיהום אוויר, על דוקטרינות המבססות את מעמדה של המדינה כתובעת ובין היתר על דוקטרינת parens patriae.

לפי דוקטרינה זו, יכולה המדינה לתבוע פיצויים אזרחיים בגין נזקים שנגרמו לסביבה וכתוצאה מכך לציבור, כגון נזקי בריאות, ביטחון ופגיעה ברווחה של האזרחים במדינה. כאשר נזק זה מתורגם לערך כספי – 'תו מחיר' – הקושר בין מספר מעגלי נזק ובכלל זה נזק לקופת המדינה, למשק ולתושבי המדינה.  

פגיעה בסביבה עשויה להוליד עילת תביעה נוספת, בגין נזק אקולוגי שהינו למעשה נזק למשאבי הטבע (Natural Resources Damage). גם הכרה בנזק זה כנזק בר תביעה ופיצוי עדיין מצריכה ייחוס נזק לאדם. כך, גם עילת התביעה בגין נזק אקולוגי, לפי דוקטרינה זו, מוערכת על בסיס הנזק שפגיעה זו גורמת, גם אם בדרך עקיפה, לאדם היינו על בסיס תפיסה אנתרופוצנטרית. זאת, להבדיל מניסיון להעריך את הנזק לסביבה עצמה על בסיס תפיסה אקוצנטרית, היינו להעריך את הנזק לסביבה במנותק מערכו עבור האדם. על בסיס תפיסה האנתרופוצנטרית, ערכם של משאבי הטבע מחושב בעיקרו לאור השירותים שהם נותנים לבני האדם בפועל ובכוח. נזק אקולוגי גורם נזק לשירותים אלו שהטבע נותן לאדם ממספר בחינות שמקובל להכיר בהן, כשהמרכזיות שבהן הינן: אובדן האפשרות ליהנות ממשאבי הטבע (option value) ואבדן האפשרות להינות מהידיעה על עצם קיומם (Existence value).  מכוח דוקטרינת parens patriae יכולה המדינה להיכנס בנעליו של הציבור שהנאתו ממשאבי הטבע נפגמה ולתבוע את הנזקים. בשני מקרים מהשנים האחרונות בהם אירעו אסונות שפגעו בשמורות טבע, הביעה המדינה עמדה בבית המשפט לפיה היא הגורם המתאים לתבוע נזק אקולוגי שנגרם. כך, בת"צ (מחוזי באר-שבע) 49319/12/14 צדוק לוי פירסק נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (דליפת נפט גולמי מקו הצינור של חברת קו צינור אילת-אשקלון בע"מ לעבר שמורת הטבע ערבת עברונה ולסביבתה) ות"צ (מחוזי באר-שבע) 2338/05/18 הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נ' רותם אמפרט נגב בע"מ (דליפה של נוזלים חומציים מבריכה במפעל רותם אמפרט נגב בע"מ שגרמה לפגיעה אקולוגית חמורה בנחל אשלים).

שימוש בדוקטרינת זו בא לידי ביטוי, לדוגמא, בהתמודדות הממשל האמריקני עם השלכות אסון אסדת הנפט "דיפווטר הוריזן'". בשנת 2010 – דליפת נפט עצומה, מהגדולות והחמורות בהיסטוריה, שאירעה במפרץ מקסיקו כתוצאה מפיצוץ אסדת קידוח נפט ימית. דליפת הנפט גרמה נזק מאסיבי לבעלי חיים, צמחיה ובתי גידול. בעקבות הדליפה הוגשו מספר גדול של תביעות, בין היתר תביעות ייצוגיות, שחלקן התבסס בין היתר על דוקטרינת parens patriae ככזו המקנה זכות תביעה למדינה.  

                                                                  

דוקטרינת parens patriae במשפט הישראלי – פרשת דיזלגייט

בשנת 2015 נחשפה בארצות הברית פרשת זיוף תוצאות בדיקות זיהום אוויר והפרת תקן זיהום אוויר במכוניות מתוצרת קבוצת פולקסווגן. במסגרת הפרשה התגלה כי פולקסווגן עיוותה את פעולת מנועי הדיזל בדגמים מסוימים של כלי רכב מתוצרתה, באמצעות התקנת תוכנה תרמיתית, כך שנתוני זיהום האוויר שנמדדו לא שיקפו את המצב האמיתי, אלא נתוני זיהום נמוכים משמעותית. כתוצאה מכך, גרמו מכוניות אלה לזיהום תחמוצות חנקן (NOx) בשיעור גבוה בהרבה מאלה המותרות על-פי דרישות החוק והתקן. אחת מקבוצות המזהמים המשפיעות ביותר על בריאות האדם הינה תחמוצות החנקן. בישראל הותקנה התכנה התרמיתית בכ-12,000 כלי רכב.                                                               לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשו מספר בקשות לאישור ניהול תובענות ייצוגיות על ידי גורמים פרטיים, נגד היבואן (צ'מפיון מוטורס בע"מ), היצרן וחברת אאודי. בהמשך, הורה בית המשפט על מחיקת חמש בקשות ואיחודן של שלוש בקשות אחרות לבקשה אחת, הכוללת עילות תביעה בגין נזקי זיהום האוויר. במסגרת בקשה זו, הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו בהליך. במסגרת עמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוגשה לבית המשפט, הודיע היועץ על כוונת המדינה להגיש תביעה לפיצוי כספי בגין נזקים בריאותיים שנגרמו לציבור כתוצאה מפליטת תחמוצות חנקן מזהמות, בשיעורים הגבוהים בהרבה מדרישות התקן. פליטה עודפת זו גורמת לתחלואה מוגברת בציבור המייצרת נזקים כספיים ישירים ועקיפים המושתים על המשק, המדינה וכלל הציבור.                                                                  

בעמדתו ציין היועץ המשפטי לממשלה כי במקרים של נזק הנגרם לכלל הציבור, בהם לא ניתן להצביע על נזק מיוחד שנגרם לפרטים מסוימים, אין בדין הישראלי מעמד לפרט לתבוע ולכן, לעמדתו, יש לדחות את הבקשה לאישור ניהול תובענה ייצוגית (ככל שהיא מתייחסת לעילת התביעה בגין נזקי אוויר).                                                                           עוד ציין היועץ בעמדתו כי החלל שנוצר עקב העדר עילת התביעה לפרט עלול להותיר פתח להרתעה לא יעילה כנגד מזהם שגורם לתחלואה מוגברת בציבור, כיוון שהגורם לנזק הסביבתי אינו מפנים את העלויות להן גרם, זאת בניגוד לעיקרון "המזהם משלם". על כן, לעמדת היועץ, יש לשאוב ממדינות המשפט המקובל, בין היתר את דוקטרינת parens patriae, המאפשרת למדינה לפעול בשם הציבור ולתבוע בגין נזקים שנגרמו לכלל הציבור. צוין בעמדה כי בכוונת המדינה להגיש תביעת נזיקין בגין נזקי זיהום האוויר שנגרמו כתוצאה מפרשת התרמית לציבור כולו.

ביום 6.7.2020 הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה תקדימית על סך כ-523 מיליון ₪ נגד יצרניות הרכב פולקסוואגן ואאודי, היבואנית 'צמפיון מוטורס' וקונצרן בוש בגין פרשת דיזלגייט. בתביעה נטען כי תוכנת המרמה הותקנה בכ-12 אלף כלי רכב שיובאו לישראל  וכי אלמלא הזיוף לא היו מקבלים אישור להיכנס לגבולות ישראל. הערכת היקף פליטת המזהמים החמורים מסוג תחמוצות חנקן (NOx) העודפת מכלי הרכב שנכנסו לישראל במרמה, עומדת בהתאם לנטען בכתב התביעה על 3,881 טון. נסיעת כלי רכב אלו בכבישי ישראל, הביאה לפליטת מזהמים בהיקף ניכר מעל הרף המקסימלי המותר, וכתוצאה מכך נחשף הציבור בישראל לפליטה עודפת של מזהמים חמורים הפוגעים בבריאות הציבור.

כתב התביעה שהוגש מבוסס, בין היתר, על חישובי העלות החיצונית של הנזק הנגרם כתוצאה מפליטת תחמוצות חנקן ממזהמים שונים, לרבות מתחבורה, כפי שמפרסם המשרד להגנת הסביבה. עלות זו כוללת פגיעה בקופת המדינה, במשק ובתושבי המדינה. נזק זה מתבטא, בין היתר, בעלות התחלואה כדוגמת עלויות אשפוז בבתי חולים והפסד ימי עבודה, אובדן תוצר בשל תחלואה ותמותה וכן בנזק שנגרם לבני אדם שאיכות חייו נפגעה או שתוחלת חייו עלולה להתקצר. התביעה הוגשה מכוח, בין היתר, דוקטרינת parens patriae שעל-פיה יכולה המדינה לתבוע פיצויים אזרחיים בגין נזקים שנגרמו לסביבה ומייצרים נזקים כספיים ישירים ועקיפים המושתים על המשק, המדינה וכלל הציבור.