מכונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מכונית היא כלי רכב יבשתי בעל מנוע וגלגלים, המיועד לשאת נוסעים או מטען. הגדרת המכונית אינה חד משמעית, אך לרוב היא בעלת מנוע בעירה פנימית, ארבעה גלגלים ומיועדת לשאת עד כ-15 נוסעים או מטען של עד 1000 קילוגרם.

עוד בתחילת דרכה פיתחו מתכנני המכונית פתרונות הנעה שונים שכללו מנועי בעירה פנימית, מנועים חשמליים, מנועי קיטור ועוד, אך מנועי הבעירה הפנימית מסוג מנוע בנזין ומנוע דיזל הם עדיין הנפוצים ביותר. בשנים האחרונות, עם עליית המודעות לזיהום האוויר, מיוצרות יותר מכוניות עם מנוע חשמלי כמנוע יחיד או בשילוב מנוע בעירה פנימית.

תוכן עניינים 1 מבנה המכונית 1.1 מנוע המכונית 1.2 הילוכים 1.3 דלתות ותא מטען 2 היסטוריה 2.1 מכוניות בארץ ישראל ובמדינת ישראל 3 תעשיית הרכב 3.1 סטטיסטיקות ייצור 4 מרוצי מכוניות 5 מכוניות יוקרה 6 ייצור מכוניות בישראל 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] מבנה המכונית

[עריכה] מנוע המכונית

ערך מורחב – מנוע המכונית

מנוע המכונית הוא מנוע בעירה פנימית שמופעל בדרך כלל על ידי בנזין ולעתים על ידי סולר (מנוע דיזל) או בגז טבעי ודלקים חלופיים כאתנול וביודיזל. מנוע המכונית מורכב מבוכנה, הנדחפת כלפי מעלה על ידי פיצוץ הנוצר משילוב דלק וניצוץ חשמלי. תנועת הבוכנה מועברת בצורת תמסורת לגלגלים. מנוע מכונית מקורר באמצעות רדיאטור (מקרן) ופליטת העשן מהמנוע מתבצעת בעזרת צינור פליטה אחורי.

[עריכה] הילוכים

ערך מורחב – תיבת הילוכים

למכונית יש הילוכים שהם מעבר תמסורת בצורות שונות כדי להפיק מהמנוע מקסימום של תכונה רצויה, לדוגמה מהירות או כוח. יש "הילוך אחורי" המשמש לנסיעה אחורה (רברס) ויש הילוך המיועד לחנייה.

[עריכה] דלתות ותא מטען

הכניסה למכונית והיציאה ממנה מתבצעת דרך מספר דלתות, בדרך כלל בין שתיים לחמש. רק במכוניות קטנות נמצאות שתיים או שלוש דלתות, בדרך כלל מכוניות שיש בהן מקום רק לנהג ולנוסע (אם ישנם מושבים אחוריים, היציאה והכניסה אליהם צריכה להיעשות במקרה כזה על ידי הזזת מושב קדמי). ה"דלת" השלישית במכונית כזו היא באחורי המכונית, נפתחת כלפי מעלה ומשמשת בעיקר להכנסת מטען לאחורי הרכב. במכוניות גדולות יותר יש שתי דלתות מכל צד של המכונית. בגרסת "סדאן" יש ארבע דלתות, ותא המטען נפרד מתא הנוסעים. בגרסת "האצ'בק" יש חמש דלתות - שתיים מכל צד, ועוד אחת מאחור, הנפתחת כלפי מעלה ומשמשת בעיקר להכנסת מטען (בדגם כזה אין תא נפרד למטען אלא אזור המחובר אל תא הנוסעים).

[עריכה] היסטוריה

כלי הרכב הראשון שהונע באמצעות מנוע ללא מסילה, פותח על ידי קפטן ניקולס קנו בשנת 1770. היה זה תלת אופן עם מנוע קיטור בן שני צילינדרים שנע במהירות של ארבעה קילומטר לשעה למרחק כמה מאות מטרים. כלי רכב נוספים מסוג זה פותחו ושוכללו במאה השנים שלאחר מכן, אך היו גדולים ומסורבלים. דגם של רכב זה מוצג כיום במוזיאון הטכנולוגיה בפריז.

המצאת מנוע הבעירה הפנימי קידמה את פיתוח המכונית באופן משמעותי. בשונה ממנוע קיטור, ממדיו היו קטנים יחסית וכך גם האמצעים הדרושים לנשיאת חומרי הדלק שלו, ולכן התאים במיוחד לכלי רכב קטנים דוגמת המכונית. הצרפתי ז'אן אטיין לנואר הצליח בשנת 1862 להתקין מנוע כזה על בסיס גז בכרכרה בה הותקנה לראשונה מערכת היגוי. במקביל פיתח באוסטריה זיגפריד מרכוס מנוע שתי פעימות המונע בדלק נוזלי והמציא את המאייד הראשון. בנוסף, פיתח מרקוס מערכת חשמלית שסיפקה את הניצוץ אשר הצית את תערובת האוויר והדלק. כלי רכב זה חולל מהומה לא קטנה כאשר ניסה אותו מרקוס ברחובות וינה, ורק היכרותו עם האצולה חסכה ממנו את התערבות המשטרה. מכונית זו מוצגת כיום במוזיאון הטכני בווינה.

הגרמני ניקולאוס אוגוסט אוטו הציג בשנת 1867 בתערוכת פריז את מנוע ארבע הפעימות הראשון. מנוע זה היה מבוסס על דלק מסוג גז והסתובב כ-180 סיבובים לדקה. אוטו רשם פטנט על המצאתו בגרמניה ובארצות הברית. הגרמני גוטליב דיימלר, שהתלהב ממנוע ארבע הפעימות של אוטו, שילב ב-1876 את תכנון המנוע של אוטו עם זה של מרקוס בכך שהסב את המאייד לשימוש בדלק נוזלי. ב-1885 הרכיב את המנוע על גבי אופניים, וכך יצר את האופנוע הראשון.

מבלי שידע על עבודתו של רעהו, ניסה הגרמני קרל בנץ לפתח כלי רכב משלו ובשנת 1879 הצליח לייצר מכונית המונעת במנוע בן שני צילינדרים, והיה לראשון שפיתח את ההצתה החשמלית, המצת, המצמד, ההילוכים והמקרן. ב-1886 רשם פטנט על תלת-אופן פרי תכנונו שצויד במנוע ארבע פעימות בעל צילינדר בנפח 958 סמ"ק והספק של 3/4 כוח סוס. דגם משופר הפך ב-1888 למכונית הראשונה שנמכרה אי פעם. למרות אמינותו של כלי הרכב הצליח בנץ למכור מכוניות בודדות בלבד עקב ספקנות הקונים ביעילות המוצר. יחסי ציבור טובים למכונית ניתנו על ידי אשתו, אשר מבלי להודיע לבעלה נסעה במכונית יחד עם שני בניה הקטנים, ממנהיים לפורטסהיים וחזרה באותו היום. לאחר מכן נסע בנץ ליריד הסחר במינכן, מרחק של 200 מיל, לקבלת מדלית זהב על המצאתו. בנץ מכר רישיונות לייצור המנוע והמכונית ליזמים אחרים, ביניהם אמיל רוג'ר הצרפתי, אשר הצליח לייצר ולמכור יותר מכוניות בנץ בצרפת משהצליח בנץ עצמו בגרמניה.

בשנות ה-90 של המאה ה-19 נמשך פיתוח מכוניות במקומות שונים בעולם כמו גם בארצות הברית, שבה קמו מספר יצרנים, שהבולט בהם היה רנסום אולדס שהקים את חברת "אולדסמוביל". יתרונו הגדול של אולדס היה בהגיית קו הייצור הראשון והקמתו ב-1902. רעיון זה אומץ במהרה גם על ידי המתחרים כשהנרי פורד עשה בו את השימוש המושכל ביותר עבור חברת פורד ושכלל אותו באופן משמעותי.

המכוניות המודרניות הראשונות עם המבנה המוכר של הגה ודוושות היו הקדילאק והאסטון מרטין 7. בשנות ה-30 של המאה ה-20 יוצרה בגרמניה החיפושית של פולקסווגן, שהייתה מכונית עממית.

כיום מכילות כל המכוניות מנוע (בדרך כלל מופעל בדלק, לעתים בסולר או בגז טבעי), מערכת תמסורת ("הילוכים", או "גיר" בלעז), מערכת היגוי, מערכת בלמים, מערכת איתות, מראות, פנסים אחוריים וקדמיים ומגבים לשמשה הקדמית. ברוב המכוניות מותקנות גם מערכות בטיחותיות מגוונות - חגורות בטיחות, כריות אוויר או ABS, ומערכות שאינן חיוניות לנהיגה, כגון מערכת שמע או מזגן.

[עריכה] מכוניות בארץ ישראל ובמדינת ישראל

חיפושית (שנות ה-30 של המאה ה-20)

טויוטה קורולה מודל 1969 (שנות ה-60 של המאה ה-20)

סוזוקי בלנו מודל 1998 (שנות ה-90 של המאה ה-20)

מאזדה 3 (העשור הראשון של המאה ה-21)

[עריכה] תעשיית הרכב

[עריכה] סטטיסטיקות ייצור

ייצור מכוניות ורכבים מסחריים (1000 יחידות)

החברות הגדלות בתעשיית המכוניות כיום (לפי מספר המכוניות המיוצרות) הן ג'נרל מוטורס, טויוטה ופורד. טויוטה צפויה להגיע למקום הראשון ב-2009. החברה בעלת הרווחים הגבוהים ביותר למכונית היא פורשה, עקב תג מחיר גבוה והצלחתו הרבה של רכב הכביש - שטח פורשה קיאן, ממנו נמכרו למעלה מ-40 אלף יחידות.

15 החברות המובילות בייצור לשנת 2005. ייצור מכוניות ורכבים מסחריים (1000 יחידות)

[עריכה] מרוצי מכוניות

ערך מורחב – מירוץ מכוניות

בנוסף לשימושים הפרטיים והעסקיים של המכונית קיים גם ענף ספורט שלם השייך לכלי רכב זה. מרוצי מכוניות התחילו להתקיים זמן קצר מאוד לאחר המצאת המכונית. כך שמירוץ המכוניות הראשון בעולם נערך בפריז בשנת 1894 על ידי המגזין "לה פטי ג'ורנל" כמבחן אמינות למכוניות התקופה.

לקראת שנות ה-30 של המאה ה-20 החלו להופיע מכוניות על שנועדו להצטיין במירוצים. הן צוידו במנועי 8 עד 16 צילינדרים בעלי מאות כוח סוס והוגבלו למשקל של עד 750 קילוגרם לפי תקנות שונות (המכונות פורמולה). מכוניות אלו יוצרו בידי יצרנים גרמניים כדוגמת אוטו יוניון ומרצדס בנץ וצרפתים כדוגמת בוגאטי, דליי ודלהיי. במחצית השנייה של העשור הגיעו היצרנים הגרמנים לשליטה מוחלטת במירוצי הפרס הגדול, כנראה בעידוד השלטון הנאצי.

בעשור הראשון של המאה ה-21 ישנו עניין ציבורי רב בענף מירוצי המכוניות. מדי שנה נערכים מאות מירוצי מכוניות ברחבי העולם, בהם הפורמולה 1 והראלי.

נהג הפורמולה הגרמני מיכאל שומאכר נחשב כיום לנהג המירוצים המיומן ביותר בעולם עם שיא זכייה ייחודי של 7 אליפויות הפורמולה 1.

[עריכה] מכוניות יוקרה

במאה העשרים התפתחה אופנה בקרב עשירים ושחקני קולנוע מפורסמים, לנסוע ברכבי יוקרה דוגמת לימוזינה (רכב יוקרה ארוך) או מכוניות על המסוגלות להגיע למהירויות של למעלה מ-300 קמ"ש. רכבי היוקרה, הנדירים בציבור הרחב בגלל מחירם הגבוה, נועדו בעיקר להרשים את ציבור הצופים בהם. ראשי ממשלות ופוליטיקאים נוסעים בדרך כלל בלימוזינה או ברכב שרד משוריין (בארץ נפוצה מכונית משוריינת המבוססת על שלדת וולבו) כדי להקשות על התנקשויות.

[עריכה] ייצור מכוניות בישראל

תעשיית הרכב בישראל לא זכתה להצלחה רבה. חברת "סוסיתא", ייצרה במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 מכוניות מדגמים שונים בישראל תחת השם "סוסיתא". כיום מורכבים בישראל אוטובוסים במפעלי מרכבים והארגז; רכבי שטח מיוצרים (למעט מנוע תוצרת חוץ) במפעל תעשיות רכב נצרת, שהדגם המפורסם שלהם הוא הג'יפ "סופה".

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכוניות

• סיווג מכוניות
• יצרני כלי רכב
• מכונית ירוקה
• טרנטה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מבנה שוק מותגי הרכב כיום.
• ההיסטוריה של המכונית באתר ynet