קבוצת פולקסווגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבוצת פולקסווגן AG
Volkswagen Group AG
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית, FWB, TYO
בורסה
מייסדים פרדיננד פורשה
תקופת הפעילות 1937–הווה (כ־87 שנים)
חברת אם Porsche Automobil Holding SE עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
מיקום המטה גרמניהגרמניה וולפסבורג, גרמניה
ענפי תעשייה תעשיית הרכב
מוצרים עיקריים כלי רכב
הכנסות 250,200,000,000 אירו (2021)
רווח תפעולי 20,126,000,000 אירו (2021)
רווח 9.006 מיליארד אירו (2013)
יו"ר ברטהולד הובר
מנכ"ל אוליבר בלום
עובדים 313,010 (2021)
 
www.volkswagenag.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קבוצת פולקסווגן AGגרמנית: Volkswagen AG) היא יצרנית כלי רכב גרמנית. החל מ-2015 הפכה ליצרנית כלי הרכב הראשונה בגודלה באירופה. שוק הליבה של הקבוצה הוא האיחוד האירופי, וחברות הבת החשובות שלה כוללות מותגי רכב ידועים כאאודי, בנטלי, סקודה, למבורגיני, פורשה, סיאט, והמותג פולקסווגן עצמו. בבעלותה של הקבוצה נמצאות גם החברות פולקסווגן רכב מסחרי וסקאניה, המייצרות כלי רכב מסחריים ומשאיות, ודוקאטי המייצרת אופנועים.

בשנת 2007 מכירות הקבוצה עמדו על כ-6.19 מיליון כלי רכב, כ-10% משוק הרכב העולמי. באותה השנה הכריזה החברה כי בכוונתה להכפיל את מכירותיה ובכך לעבור על טויוטה ולהפוך ליצרנית הרכב הגדולה בעולם עד 2018.[1]

בשנת 2015 נחשפה פרשת "דיזלגייט" - החברה זייפה נתוני זיהום בכחצי מיליון כלי רכב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולקסווגן נוסדה ב-1937 כקונצרן לאומי על ידי המשטר הנאצי בגרמניה כדי למכור את החיפושית. ב-1945, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, השתלט הצבא הבריטי על המפעל ההרוס. מייג'ור איוון הירסט, מפקדו של המפעל, ניסה לפרקו ולשלוח אותו לבריטניה, אך אף יצרנית רכב לא הייתה מעוניינת במכונית, שלפי דו"ח רשמי בריטי "לא עמדה בדרישות הטכניות הבסיסיות ממכונית".[2] כחלק מהתוכניות התעשייתיות לגרמניה מפעלים רבים, ובהם מפעלה של פולקסווגן, עמדו בפני סכנת פירוק. מספר המכוניות הגרמניות שיוצרו אז הוגבל לכ-10% ממספר המכוניות שיוצרו ב-1936.[3] המפעל לא פורק מכיוון שייצר כלי רכב לצבא הבריטי וב-1948 מסרה ממשלת בריטניה את החברה לגרמניה, והיא נוהלה על ידי בכיר אופל לשעבר היינריך נורדהוף.

ב-1960, כשחלק מנתחה של הממשלה הגרמנית בחברה החל להיסחר בשוק המניות, שונה שמה של החברה ל-Volkswagenwerk Aktiengesellschaft (פירוש המונח "Aktiengesellschaft" המקוצר לעיתים ל-AG הוא "חברה ציבורית"). ב-4 ביולי 1985 שונה השם ל-Volkswagen AG, המשקף את אופייה המגוון והגלובלי של החברה, ולא רק את מפעלה הראשי ומפקדתה, ה-Volkswagenwerk בוולפסבורג, גרמניה.

תוכנית למיזוג עם פורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני היצרנים הגרמניים הרבו לשתף פעולה לאורך ההיסטוריה. החל מתכנון הגרסה הראשונה של פולקסווגן (ה"חיפושית") על ידי פרדיננד פורשה, עוד לפני שפורשה ייצר מכוניות בעצמו. הדגמים הראשונים של פורשה היו מבוססים על דגם פולקסווגן (החיפושית) וחלקו רכיבים רבים. מכוניות פורשה רבות בנויות עד היום בתצורה הייחודית של החיפושית: הנעה אחורית ומנוע מקורר-אוויר מאחור. שיתוף הפעולה המשיך לאורך השנים כאשר פולקסווגן היה מותג עממי ופורשה מותג יוקרה,וב-2002 הציגו שתי החברות פיתוח משותף לרכב הכביש-שטח הקאיין של פורשה, יחד עם הטוארג של פולקסווגן. לשני כלי הרכב שלדה זהה, ומיוצרים באותו מפעל, אך העיצוב והכיול שונים.

ב-2005 רכשה יצרנית רכבי הספורט הגרמנית פורשה 20% ממניותיה של קבוצת פולקסווגן. היא המשיכה לרכוש נתחים נוספים מהחברה ובמרץ 2008, כשהיא מחזיקה ביותר מ-31% מהמניות, הכריזה פורשה כי היא מתכוונת לרכוש יותר מ-50% ממניותיה של פולקסווגן. בהקשר זה הוזכר כי מהלך ההשתלטות נבע גם מכוונה להגן על פולקסווגן מפני השתלטות מחוץ לגרמניה. כמו כן, שוער כי על ידי המיזוג, תוכל פורשה להימנע מקנסות שערכם מוערך בכ-400 מיליון אירו בשנה בגין פליטת מזהמים מכלי הרכב שהיא מייצרת על פי התקינה שתדרש על ידי האיחוד האירופי בשנת 2011. ממוצע פליטת המזהמים של דגמי פורשה, שהם בעלי משקל גבוה ומנועים גדולים הנוטים לזיהום אוויר, הוא גבוה, ומיזוג בין החברות ישקלל את כלל דגמי פולקסווגן ויוביל לתוצאות טובות יותר. ממוצע פליטת המזהמים של דגמי פולקסווגן עמד כבר ב-2008 קרוב לתקן המיועד.

עד לינואר 2009 הגדילה פורשה את החזקותיה בקבוצה ל-50.8% והודיעה שבכוונתה להגדיל את החזקותיה ל-75% עד לסוף השנה. בחודש מאי באותה שנה, לאחר שמנהלי פורשה נוכחו לדעת שההון שבידם לא יספיק להשלמת הרכישה, החליטו שתי החברות בישיבה משותפת ב-6 במאי 2009 על מיזוג עתידי בין קבוצת פולקסווגן לפורשה החזקות רכב.[4] הודגש שתישמר העצמאות של חטיבות קבוצת פולקסווגן ובמיוחד עצמאות פורשה.

באוגוסט 2009 רכשה קרן האחזקות הקטארית, "קטאר הולדינגס" (השייכת לרשות ההשקעות הקטארית)[5][6], 17% מפולקסווגן ב-10 מיליארד דולר. המניות נרכשו מפורשה וכחלק מהעסקה הותנה שיוקם מרכז מו"פ בדוחא. גם הקרן הזו התנתה קודם את ההשקעה בחברה במיזוג בין פורשה לפולקסוואגן. ואכן הוכרז על המיזוג. הכוונה בהמשך של "קטאר הולדינגס" היתה לרכוש את מניות פולקסווגן מהבעלים של פורשה, משפחות פורשה ופיש, ב-17 מיליארד דולר.[7]

המיזוג תוכנן להתבצע במהלך 2011. עם זאת, בספטמבר אותה שנה נודע על ביטול המיזוג עקב סיבוכים משפטיים,[8] והוא בוצע באופן שונה בשנתיים שלאחר מכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבוצת פולקסווגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]