זיהום אוויר
_-_Mar2009.JPG)
זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה. המלה "זיהום" משקפת את העובדה שחומרים אלה מזיקים, במידה זו או אחרת, לחי ולצומח.
תוכן עניינים |
גורמים לזיהום אוויר [עריכה]
זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות: זיהום מעשה ידי אדם וזיהום שמקורו בתופעות טבע. מקורות זיהום עיקריים:
זיהום ממקורות טבעיים [עריכה]
- פעילות געשית [1]
- אבק ממקורות טבעיים, בעיקר אבק שנוצר על ידי הרוח באזורים צחיחים.
- גזים, כגון מתאן, הנפלטים במהלך פעולת העיכול של בעלי חיים (בעיקר בקר וצאן).
- עשן שמקורו בשריפות טבעיות.
- אינוורסיה, שהיא תופעה אקלימית שבה הטמפרטורה עולה עם הגובה, מהווה קרקע פורייה להצטברות מזהמי אוויר בבסיס האינוורסיה, התופעה משמעותית רק כאשר הרוח חלשה מאד או כשאין רוח.
(5) גידול בריכוזי האוזון, (6) גידול ברמות תחמוצות החנקן.
זיהום מעשה ידי אדם [עריכה]
- זיהום מתחנות כח כתוצאה משריפת כמויות גדולות של דלק.
- זיהום ממבני ציבור (בתי חולים, בנייני משרדים וכו') כתוצאה משריפת דלק להסקה.
- גזים ואירוסולים (כתוצאה מריסוס) שמקורם בחקלאות ושריפת פסולת חקלאית.
- שריפת מצבורי אשפה.
- זיהום ממפעלי תעשייה כתוצאה משריפת דלק ותהליכים תעשייתיים שונים.
- זיהום מכלי רכב בעלי מנועי שריפה פנימית.
- זיהום כתוצאה משריפת פחם או עצים להסקה ביתית.
- אדים רעילים, כגון אדי צבע.
זיהום האוויר בולט במיוחד בערים גדולות, עקב ריבוי כלי הרכב ומפעלי התעשייה בהן. ערים הנודעות בערפיח המכסה אותן הן לוס אנג'לס, סנטיאגו דה צ'ילה ובואנוס איירס. בישראל בולט זיהום האוויר במפרץ חיפה. עדות לכמות הזיהום הנפלטת מרכבים ומהתעשייה ניתן למצוא בנתוני ניטור איכות האוויר לפני יום הכיפורים ובמהלך יום הצום. לקראת כניסת הצום ניכרת ירידה משמעותית בריכוזי החלקיקים באוויר. אלה חוזרים להיות גבוהים ביום המחרת. כך למשל, ביום הכיפורים תשע"ג (ספטמבר 2012) ריכוזי תחמוצות החנקן שנמדדו באוויר העיר התחתית בחיפה עמדו על ערכים שבין 1 ל-4 חלקיקים לביליון (חל"ב) ובגוש דן עמדו ריכוזי החלקיקים על 1-9 חל"ב. ביום המחרת, יום עבודה רגיל במשק, הניטור הראה 203 חל"ב בעיר התחתית של חיפה ו-188 בגוש דן [2]. תופעה דומה, אם כי בשיעורים נמוכים יותר, נצפית בהשוואת הזיהום בסוף השבוע מול הנתונים מימי החול.
ארגונים ציבוריים שונים פועלים לצמצום זיהום האוויר. בין הארגונים הישראליים שפועלים בנושא נמנים מגמה ירוקה, אדם טבע ודין ואחרים. הרשות הממלכתית אשר פועלת בנושא בישראל היא אגף איכות האוויר שבמשרד להגנת הסביבה.
מזהמי אוויר נפוצים [עריכה]
מזהמי אוויר נחלקים לשני סוגים: גזים וחומר חלקיקי.
גזים [עריכה]
- פחמימנים - תרכובות בנזן
- פחמן חד-חמצני CO
- פחמן דו-חמצני CO2
- תחמוצות גפרית SO3, SO2
- אוזון O3
- תחמוצות חנקן NOx
חומר חלקיקי [עריכה]
פעילות למניעת זיהום אוויר [עריכה]
הגידול בזיהום האוויר הביא להגברת המודעות לבעיה זו, ולנקיטת צעדים לצימצומה. עם צעדים אלו נמנים:
- העלאת המודעות הציבורית: למשל, הצגת מפות במקומות ציבוריים בהן מוצגות בזמן אמת רמות זיהום האוויר באזורים שונים.
- תסקירי השפעה על הסביבה: לפני הקמה או הרחבה של גורם היכול לגרום לזיהום אוויר (מפעל, תחנת כח, כביש וכדומה) יגיש היזם תסקיר לגופים הרלוונטיים (הוועדה המחוזית/המקומית לבנין ערים, המשרד להגנת הסביבה. ועוד) תסקיר בו ימנה את האלמנטים בהם יכול להשפיע המיזם שלו על הסביבה, כולל זיהום אוויר, ועל הדרכים שבהם ינקוט לצמצם את הפגיעות הצפויות. את התסקיר יערוך מומחה לעניין, מוסמך מטעם המשרד לאיכות הסביבה.
- הרחבת 'הריאות הירוקות': הרחבת השטחים המיוערים בתוך הערים ומחוצה להן. העצים סופגים כידוע פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן וכך מקטינים את זיהום האויר.
- עידוד תחבורה ציבורית: אוטובוסים ורכבות על מנת להקטין את השימוש ברכב הפרטי (60%[1] מכלל הזיהום בישראל נגרם כתוצאה ממכוניות. מעבר לתחבורה ציבורית ועידוד השימוש ברכב חשמלי מונע מצבר יכול להקטין את הזיהום).
- הגבלת כניסה למרכזי ערים במכוניות פרטיות, לונדון וסינגפור, למשל.
- איסור יצור תוספים לדלק (להעלאת האוקטן) על בסיס עופרת.
- איסור השימוש בגזים מזיקים כפריאון במזגנים ומקררים.
- התקנת ממירים קטליטיים בכלי-רכב חדשים ובדיקת תקינותם בפרקי זמן קבועים.
- מעבר לשימוש בדלק מזהם פחות, למשל הסבה של תחנות כוח הפועלות על מזוט או פחם להפעלתן בגז טבעי (מזהם, אך פחות).
- עידוד חימום בתים פרטיים ומבני ציבור על ידי שימוש באנרגיה חשמלית (מזגנים) ולא על ידי שריפת דלק.
- איסור שימוש בפחם לצורכי הסקה ביתית: ראה - Clean Air Act, בריטניה 1951 .
- עידוד השימוש בכלי רכב המשתמשים במקורות אנרגיה חלופיים - רכבות חשמליות, אוטובוסים הפועלים על גז, רכב חשמלי וכיוצא בזה.
- הגברת השימוש במקורות "אנרגיה ירוקה" (שמש, רוח, מים).
- שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים כגון: התקנת משקעים אלקטרוסטטיים ו/או קולטנים בארובות תחנות כח ומפעלי תעשייה ללכידת מזהמים והגבהת ארובות לפיזור ומיהול טוב יותר של המזהמים באוויר נקי, כך שריכוזם יורד מתחת לרמה התקנית.
- הרכבת ציקלונים במפעלי תעשייה ללכידת חלקיקים.
- איסור הקמת מזבלות קטנות ומקומיות. (מלבד הפגיעה באיכות האוויר המזבלות מזהמות גם את מי התהום) וחיסול הישנות.
- אכיפת תקני זיהום אויר: למשל, הפעלת ניידת משטרתית שבודקת כלי רכב ומורידה מהכביש רכבים שמזהמים מעל לתקן.
- הקמת אזורי תעשייה מבודדים. הקוץ שבאליה - אזורי תעשייה מושכים אליהם דיירים חדשים. ראה אזור התעשייה רמת חובב ליד באר שבע, שהיה אמור להיות מבודד ונספחו אליו דיירים בסמיכות.
- הקטנת תרבות הצריכה, על ידי שימוש חוזר במוצרים וכך צמצום הייצור המזהם במפעלים.
- מערך התרעה המודיע מתי רמות הזיהום עלולות לחרוג מהתקן ומזהיר אוכלוסיות בסיכון מלצאת מהבית ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת.
תקינה [עריכה]
קיימות מספר מערכות תקנים למניעת זיהום אוויר: בכל תקן מוגדרת שיטת המדידה והיחידות בהן נמדדת רמת הזיהום.
- רמת ריכזי מזהמים בסביבה רגילה: כמות המזהם המקסימלית ליח' נפח - ייחודית לכל סוג מזהם. הרמה שממנה אסור לחרוג רוב הזמן וכן, כמה מהזמן מותר לחרוג מהתקן (בדרך כלל 1%)ולאיזו רמה.
- רמת ריכוזי מזהמים בסביבת עבודה: בהנחה שהמצויים בסביבה זו הם אנשים בוגרים, צעירים ובריאים. לדוגמה: תקני Threshold Limit Values) TLV ).
- רמות פליטה: רמת תכולת המזהם בגזי הפליטה: נמדדת במוצא הפליטה. למשל, רמות פחמימנים ופחמן החד-חמצני במפלט המכונית. בדיקה שעוברים מידי שנה במבחן השנתי של הרכב.
- כמות הזיהום: גישה חדשה המבוססת על העקרונות: "המזהם - ישלם" ו"האטמוספירה אינה משאב בלתי-מוגבל". לכל מפעל יש רשות לזהם עד כמות מסוימת. אם יחרוג -ייקנס. מצד שני אם רמת הזיהום לא מגיעה לתקן, אפשר למכור את כמות הזיהום השייורית למפעל שמזהם. גישה זו מעודדת הפחתת זיהומים ומענישה את המזהמים החמורים.
- צו אישי: כאשר מפעל מהווה מפגע סביבתי ניתן להוציא צו נגד מנהל המפעל המחייב אותו אישית לנקוט באמצעי מניעה מתאימים ואם המפעל יחרוג - יענש אותו המנהל אישית.
תקינה ישראלית: דיגום אוויר [עריכה]
- ת"י 1971: פליטה ממקור נייח: קביעת הריכוז וספיקת המסה של חומר חלקיקי במובלי גז - שיטה גרווימטרית ידנית.
- ת"י 2208: איכות אוויר: היבטים כלליים - יחידות מדידה.
- ת"י 2209: אוויר במקומות עבודה: קביעת ריכוז חלקיקי עופרת ותרכובות עופרת - שיטה ספקטרומטרית של בליעה אטומית בלהבה.
- ת"י 2272: פליטה ממקור נייח - דגימה לקביעה אוטומטית של ריכוזי גז.
- ת"י 2276: נוהל תקני לבדיקת מיקרואורגניזמים באוויר במתקנים עירוניים לעיבוד פסולת מוצקה.
- ת"י 5097-7-5: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות תחמוצות חנקן ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
- ת"י 5097-10: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות פחמן חד-חמצני בפליטות ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אוויר, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ד"ר נועם גרסל זיהום אוויר- אפשר למות מזה
- על זיהום אויר בישראל באקו-ויקי
- שמואל רב-זיו, זהירות נחנקים [2]
- בריטניה: כל הטיסות בוטלו בגלל ענן אפר וולקני, באתר ynet
- איתי גל, איום משמיים: הסיכונים הבריאותיים של ענן האבק, באתר ynet
- חלקיקים עדינים ובריאות - מרכז ידע הקרן לבריאות וסביבה
- עלון בריאות וסביבה, אוויר ובריאות
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ראה התפרצות ההר אייאפיאטלאייקוטל בשנת 2010
- ^ יום הכיפורים - איכות אוויר טובה מאד בערים הגדולות - הודעת דובר המשרד, באתר המשרד להגנת הסביבה, 27 בספטמבר 2012
