זיהום אוויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עשן מעכיר את שמי הלילה מעל למפעלי ים המלח בישראל
אירוע זיהום אויר מבתי הזיקוק במפרץ חיפה

זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה. המלה "זיהום" משקפת את העובדה שחומרים אלה מזיקים, במידה זו או אחרת, לחי ולצומח.

גורמים לזיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות: זיהום מעשה ידי אדם, כלומר כזה הנגרם מתיעוש, תחבורה, ועוד (בלועזית, זיהום אנתרופוגני), וזיהום שמקורו בתופעות טבע (התפרצויות הר געש, שריפות טבעיות).

מקורות זיהום עיקריים:

זיהום ממקורות טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעילות געשית [1]
  • אבק ממקורות טבעיים, כדוגמה של אבק חול המגיע מהסהרה גם לישראל, בעזרת הרוח.
  • גזים, כגון מתאן, הנפלטים במהלך פעולת העיכול של בעלי חיים (בעיקר בקר וצאן).
  • עשן שמקורו בשריפות חורש ועשביה טבעיות.
ציור סכימטי, הסיבות וההשפעות של זיהום אוויר: (1) תוצא החממה, (2) חלקיקים, (3) התגברות הקרינה האולטרה-סגולה, (4) גשם חומצי,
(5) גידול בריכוזי האוזון, (6) גידול ברמות תחמוצות החנקן.

זיהום מעשה ידי אדם (אנתרופוגני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיהום מתחנות כח כתוצאה משריפת כמויות גדולות של דלק.
  • זיהום ממתקני תעשייה שונים, מפעלי מתכת, מפעלי פלסטיקה, מפעלים פטרוכימיים מפעלים לייצור חומרי הדברה ועוד. הרבב הזיהום משתנה בהתאם לתהליך בכל מפעל.
  • זיהום ממבני ציבור (בתי חולים, בנייני משרדים וכו') כתוצאה משריפת דלק להסקה.
  • גזים ואירוסולים (לדוגמה, כתוצאה מריסוס חומרי הדברה) שמקורם בחקלאות ושריפת פסולת חקלאית. ריסוס חומרי הדברה מייצר בסופו של דבר גם מזהמים משניים, כאשר חומרי ההדברה מייצרים חומרים מזיקים לא פחות במורד הרוח.
  • שריפת מצבורי אשפה, לרבות זבל עירוני, מוצרי פלסטיקה ומחשבים ישנים, ניילונים, כאבלים ואחרים.
  • זיהום מכלי רכב בעלי מנועי שריפה פנימית.
  • זיהום כתוצאה משריפת פחם או עצים להסקה ביתית.
  • פעילויות של האדם המייצרות אדים רעילים: אדי צבע בעת צביעה, רעלנים בעת הכנת אספלט, ואחרים.
  • תופעה מטאורולוגית שמקצינה את זיהום האוויר שהאדם מייצר, היא אינוורסיה, זוהי תופעה אקלימית בה הטמפרטורה עולה עם הגובה, וזו מהווה קרקע פורייה להצטברות מזהמי אוויר בבסיס האינוורסיה, כלומר קרוב לקרקע. התופעה משמעותית כשהרוח חלשה, ובתקופות כמו הסתיו, והאביב, בבוקר המוקדם ובערב המאוחר.

זיהום האוויר בולט במיוחד בערים גדולות, עקב ריבוי כלי הרכב ומפעלי התעשייה בהן. ערים הנודעות בערפיח המכסה אותן הן לוס אנג'לס, סנטיאגו דה צ'ילה ובואנוס איירס. בישראל בולט זיהום האוויר במפרץ חיפה, אך דווקא שם עיקר הזיהום נובע מהפעילות התעשייתית העניפה לרבות זיקוק נפט ויצירת חשמל [3]. מתקני תעשייה ויצור חשמל בולטים נוספים, הם הפארק התעשייתי ברמת חובב, ליד באר שבע. מלבד אלו, קיימים גם בית הזיקוק באשדוד, שם גם מזקקים גז טבעי, וכן גם תחנות כח כגון בחדרה, באליקים, באלון תבור, ובאשקלון.

על פי הספרות, מזהמי האוויר המזיקים ביותר לבריאות, הם החלקיקים (אלו שקוטרם מגיע עד 2.5 מיקרון, PM2.5) והתרכובות האורגניות הנדיפות. באשר למזהמים אחרים, קיים דיון נרחב בספרות, כשהתובנות מהשנים האחרונות, הן שהמזהמים האחרים מהווים סמנים עבור מזהמים מזיקים יותר שאינם נמדדים (NOX הם למשל סמנים לחומרים שנפלטים מהתחבורה, אך אינם מנוטרים).

בימי השנה מזהמים עיקריים הם תהליכים תעשייתיים שונים, ויצור חשמל. תחנות כח לדוגמה, ידועות כפולטות מתכות מזיקות שונות (כספית, ארסן, ועוד), גם כאשר הדלק הנשרף בהם הוא גז טבעי. [6]

ביום כיפור, כאשר מכוניות ומשאיות חדלות לנסוע, אכן יורדות כמויות הזיהום מהNOX, שהם המזהמים המזוהים יותר עם תחבורה. במהלך יום הכיפורים לקראת כניסת הצום ניכרת ירידה משמעותית בריכוזי הנוקסים, כך למשל, ביום הכיפורים תשע"ג (ספטמבר 2012) ריכוזי תחמוצות החנקן שנמדדו בתחנת הניטור התחבורתית הצמודה לכביש בעיר התחתית בחיפה עמדו על ערכים שבין 1 ל-4 חלקיקים לביליון (חל"ב) ובגוש דן עמדו ריכוזי החלקיקים על 1-9 חל"ב. ביום המחרת, יום עבודה רגיל במשק, הניטור הראה 203 חל"ב בעיר התחתית של חיפה ו-188 בגוש דן [2]. תופעה דומה, אם כי בשיעורים נמוכים יותר, נצפית בהשוואת הזיהום בסוף השבוע מול הנתונים מימי החול.

ארגונים ציבוריים שונים פועלים לצמצום זיהום האוויר. בין הארגונים הישראליים המובילים שפועלים בנושא נמנים: "הקואליציה לבריאות הציבור", "מגמה ירוקה", "אדם טבע ודין" ואחרים. פעיל בולט במיוחד בתחום זיהום האוויר בישראל, היה ד"ר ג'אמס קריקון, שניהל מאבק עיקש למען תושבי מפרץ חיפה והקריות.

הרשות הממלכתית אשר פועלת בנושא בישראל היא אגף איכות האוויר שבמשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה מפעיל את מערך הניטור האוויר הארצי, פורטל אינטרנטי בו ניתן ללמוד על זיהום האוויר בתחנות רבות בישראל.

שמש "שוקעת" בעיר שנחאי. השמש לא הגיעה לקו האופק אלא לקו הערפיח

מזהמי אוויר נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזהמי אוויר נחלקים לשני סוגים: גזים וחומר חלקיקי.

גזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומר חלקיקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלקיקים מסוג PM2.5 (שקוטרם אינו עולה על 2.5 מיקרון)
  • חלקיקים מסוג PM10 (שקוטרם אינו עולה על 10 מיקרון)
  • TSP - סה"כ החלקיקים באוויר
  • אבק (בדרך כלל מתואר טוב על ידי מדד החלקיקים PM10)
  • תוצרי פליטות משריפת דלקים יצור החשמל
  • תוצרי שריפה בלתי מושלמת כפיח וומתכות כמו עופרת, קדמיום, ארסן, מנגן, וכו'.
אירוע זיהום אויר במפרץ חיפה

נזקי בריאות מזיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים של המאה הקודמת, החל גל של מחקרי אורך, אשר ניסו להתחקות אחרי הנזקים הנגרמים עקב חשיפה לזיהום האוויר. במחקרים אלו, כדוגמת מחקר "ששת הערים" נעשה תקנון למשתנים שעשויים לבלבל, כגון עישון, גיל, מצב סוציואקונומי ועוד. מאז ועד הלום, מחקרים רבים הוכיחו את הקשרים הבאים:

קשר בין זיהום אוויר לבין תחלואה לבבית [5], ]10[

קשר בין זיהום אוויר וסרטן הריאה [5] [11] .

קשר בין זיהום האוויר וסוגי סרטן אחרים

קשר בין זיהום האוויר ותחלואת ילדים לרבות החמרת אסתמה, יותר ברונכיטיס, יותר דלקות בדרכי הנשימה העליונות (אוזניים וגרון) והתחתונות (דלקות ריאות) [4].

לאורך המחקרים השונים, קבוצות החוקרים שבו והדגישו כי אפקטים אלו נצפו גם מתחת לרמות של התקנים, וכי אין באמת סף בטוח עבור זיהום האוויר.

בעוד שבמדינות המערב קיימת ספרות נרחבת על אודות זיהום האוויר, בישראל הגוף המרכזי שתרגם וריכז מידע בנושא זה, היה עמותת "הקואליציה לבריאות הציבור". מובאות לעיל הפניות לדו"חות על נזקי הבריאות של זיהום האוויר מטעם העמותה. גוף נוסף שעסק במתן תקציבי מחקר למטרות מחקרי בריאות סביבה בישראל, הוא "הקרן לבריאות הסביבה בישראל". קרן זו, מימנה חוקרים הרוצים להתמחות בנושאי זיהום הסביבה והאוויר.

במדינות העולם נהוגה חקיקה במטרה להגן מפני זיהום האוויר, וגם ישראל אינה יוצאת דופן. בישראל נחקק "חוק אוויר נקי" בשנת 2009. יחד עם הצדדים הטובים בחוק, המסדירים את הרמות הסביבתיות המותרות ל28 חומרים, קיימים גם חסרונות לחוק הישראלי: נעדרים בו חומרים רבים אחרים שנחשבים למסרטנים וודאיים לאדם, ואשר כן הוזכרו במסמך מקדים המכונה "דו"ח אלמוג", המוכר בשמו המלא: "דין וחשבון הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר" [15] שהווה בסיס לתקנות חוק אוויר נקי [13]. יש לזכור, כי תקנות הסביבה, שנקבעו לפי "תקני אלמוג", מדברות על כך שחשיפה למזהמים, כל אחד לחוד, ברמת התקן שהם קבעו תביא על כל 100,000 איש חשופים לאורך 70 שנה, מקרה סרטן אחד. במציאות, אין אנשים נחשפים למזהמים לחוד, אלא לכמה מזהמים יחד, וחשיפות אלו מצטרפות לחשיפותיהם התעסוקתיות והאישיות האחרות. בנוסף, תקני האוויר מבוססים על מחקרי עובדים, ואלו לא תמיד כללו בהם נשים [5]. בנוסף, מחקרים רבים משני העשורים האחרונים מלמדים כי אין באמת רמות בטוחות למזהמים, כך שהתקנים הקיימים בישראל כיום, הנם פשרה טובה יותר או פחות בין הרצוי למצוי, ולווא דווקא חומת מגן אמיתית בפני תחלואה.

בנוסף, היישום של החוק לוקה בחסר [12]. עם זאת, לאחרונה אושרה בישראל "התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר" , וזהו צעד חיובי בכיוון הלוחמה בזיהום האוויר.

פעילות למניעת זיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגידול בזיהום האוויר בחברה המודרנית המתועשת, הביא להגברת המודעות לבעיה זו, ולנקיטת צעדים לצימצומה.בישראל צעדים אלו כללו:

  • העלאת המודעות הציבורית: למשל, הצגת מפות במקומות ציבוריים בהן מוצגות בזמן אמת רמות זיהום האוויר באזורים שונים.
  • בהקשר של קידום מדיניות בריאות סביבה מניעתית, עסקה רבות עמותת "הקואליציה לבריאות הציבור", אשר מטעמה נכתבו דו"חות רלוונטיים לזיהום אוויר בישראל בכלל ובמפרץ חיפה בפרט. מטרת הדו"חות האלו הייתה לקדם מדיניות של מניעת תחלואה על רקע סביבתי, לטובת בריאות ילדים ונשים. בהקשר זה ראו: "לראות את הנולד, מה ידוע על זיהום אוויר ותחלואת ילדים", "מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים" [4-5].
  • תסקירי השפעה על הסביבה: לפני הקמה או הרחבה של גורם היכול לגרום לזיהום אוויר (מפעל, תחנת כח, כביש וכדומה) יגיש היזם תסקיר לגופים הרלוונטיים (הוועדה המחוזית/המקומית לבנין ערים, המשרד להגנת הסביבה. ועוד) תסקיר בו ימנה את האלמנטים בהם יכול להשפיע המיזם שלו על הסביבה, כולל זיהום אוויר, ועל הדרכים שבהם ינקוט לצמצם את הפגיעות הצפויות. את התסקיר יערוך מומחה לעניין, מוסמך מטעם המשרד לאיכות הסביבה.
  • תסקירי השפעה על הבריאות - במדינות אחרות נהוגים תסקירי השפעה על הבריאות המלווים כל פרויקט בעל פוטנציאל להשפיע על בריאות הציבור. בישראל, תסקירים אלו עדיין אינם מחויבים, וקיימת יוזמת חקיקה של חה"כ דב חנין למען הכנסת תסקירים מסוג זה לתוכניות עתידיות בישראל.
  • הרחבת 'הריאות הירוקות': הרחבת השטחים המיוערים בתוך הערים ומחוצה להן. העצים סופגים כידוע פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן וכך מקטינים את זיהום האויר.
  • עידוד תחבורה ציבורית: אוטובוסים ורכבות על מנת להקטין את השימוש ברכב הפרטי (60%[1] מכלל הזיהום בישראל נגרם כתוצאה ממכוניות. מעבר לתחבורה ציבורית ועידוד השימוש ברכב חשמלי מונע מצבר יכול להקטין את הזיהום).
  • הגבלת כניסה למרכזי ערים במכוניות פרטיות, לונדון וסינגפור, למשל.
  • איסור יצור תוספים לדלק (להעלאת האוקטן) על בסיס עופרת.
  • איסור השימוש בגזים מזיקים כפריאון במזגנים ומקררים.
  • התקנת ממירים קטליטיים בכלי-רכב חדשים ובדיקת תקינותם בפרקי זמן קבועים. יש לדעת, כי גם הממירים הקטליטיים, לאחר ביצוע פעילותם עדיין פולטים אל סביבתם דיוקסינים[7] .
  • מעבר לשימוש בדלק מזהם פחות, למשל הסבה של תחנות כוח הפועלות על מזוט או פחם להפעלתן בגז טבעי (מזהם, אך פחות) [6].
  • עידוד חימום בתים פרטיים ומבני ציבור על ידי שימוש באנרגיה חשמלית (מזגנים) ולא על ידי שריפת דלק.
  • איסור שימוש בפחם לצורכי הסקה ביתית: ראה - Clean Air Act, בריטניה 1951 .
  • עידוד השימוש בכלי רכב המשתמשים במקורות אנרגיה חלופיים - רכבות חשמליות, אוטובוסים הפועלים על גז, רכב חשמלי וכיוצא בזה.
  • הגברת השימוש במקורות "אנרגיה ירוקה" (שמש, רוח, מים).
  • שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים כגון: התקנת משקעים אלקטרוסטטיים ו/או קולטנים בארובות תחנות כח ומפעלי תעשייה ללכידת מזהמים והגבהת ארובות לפיזור ומיהול טוב יותר של המזהמים באוויר נקי, כך שריכוזם יורד מתחת לרמה התקנית. בנוסף, יישום של שיטת LDAR לגילוי דליפות בצנרת של מפעלים, ולתיקונן.
  • הרכבת ציקלונים במפעלי תעשייה ללכידת חלקיקים.
  • איסור הקמת מזבלות קטנות ומקומיות. (מלבד הפגיעה באיכות האוויר המזבלות מזהמות גם את מי התהום) וחיסול הישנות.
  • אכיפת תקני זיהום אויר: למשל, הפעלת ניידת משטרתית שבודקת כלי רכב ומורידה מהכביש רכבים שמזהמים מעל לתקן.
  • הקמת אזורי תעשייה מבודדים. הקוץ שבאליה - אזורי תעשייה מושכים אליהם דיירים חדשים. ראה אזור התעשייה רמת חובב ליד באר שבע, שהיה אמור להיות מבודד ונספחו אליו דיירים בסמיכות.
  • הקטנת תרבות הצריכה, על ידי שימוש חוזר במוצרים וכך צמצום הייצור המזהם במפעלים.
  • מערך התרעה המודיע מתי רמות הזיהום עלולות לחרוג מהתקן ומזהיר אוכלוסיות בסיכון מלצאת מהבית ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת.
סערת אבק מעל סטרטפורד, טקסס 1935

תקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר מערכות תקנים למניעת זיהום אוויר: בכל תקן מוגדרת שיטת המדידה והיחידות בהן נמדדת רמת הזיהום.

  • רמת ריכזי מזהמים בסביבה רגילה: כמות המזהם המקסימלית ליח' נפח - ייחודית לכל סוג מזהם. הרמה שממנה אסור לחרוג רוב הזמן וכן, כמה מהזמן מותר לחרוג מהתקן (בדרך כלל 1%)ולאיזו רמה.
  • רמת ריכוזי מזהמים בסביבת עבודה: בהנחה שהמצויים בסביבה זו הם אנשים בוגרים, צעירים ובריאים. לדוגמה: תקני Threshold Limit Values) TLV ).
  • רמות פליטה: רמת תכולת המזהם בגזי הפליטה: נמדדת במוצא הפליטה. למשל, רמות פחמימנים ופחמן החד-חמצני במפלט המכונית. בדיקה שעוברים מידי שנה במבחן השנתי של הרכב.
  • כמות הזיהום: גישה חדשה המבוססת על העקרונות: "המזהם - ישלם" ו"האטמוספירה אינה משאב בלתי-מוגבל". לכל מפעל יש רשות לזהם עד כמות מסוימת. אם יחרוג -ייקנס. מצד שני אם רמת הזיהום לא מגיעה לתקן, אפשר למכור את כמות הזיהום השייורית למפעל שמזהם. גישה זו מעודדת הפחתת זיהומים ומענישה את המזהמים החמורים.
  • צו אישי: כאשר מפעל מהווה מפגע סביבתי ניתן להוציא צו נגד מנהל המפעל המחייב אותו אישית לנקוט באמצעי מניעה מתאימים ואם המפעל יחרוג - יענש אותו המנהל אישית.
השפעותיו של הגשם החומצי על הר איזרה בצ'כיה.

תקינה ישראלית: דיגום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ת"י 1971: פליטה ממקור נייח: קביעת הריכוז וספיקת המסה של חומר חלקיקי במובלי גז - שיטה גרווימטרית ידנית.
  • ת"י 2208: איכות אוויר: היבטים כלליים - יחידות מדידה.
  • ת"י 2209: אוויר במקומות עבודה: קביעת ריכוז חלקיקי עופרת ותרכובות עופרת - שיטה ספקטרומטרית של בליעה אטומית בלהבה.
  • ת"י 2272: פליטה ממקור נייח - דגימה לקביעה אוטומטית של ריכוזי גז.
  • ת"י 2276: נוהל תקני לבדיקת מיקרואורגניזמים באוויר במתקנים עירוניים לעיבוד פסולת מוצקה.
  • ת"י 5097-7-5: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות תחמוצות חנקן ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
  • ת"י 5097-10: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות פחמן חד-חמצני בפליטות ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).

מרכזים אקדמיים בישראל העוסקים בחקר זיהום האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב
  • הטכניון, הפקולטה להנדסה סביבתית
  • אוניברסיטת חיפה, בית הספר לבריאות הציבור
  • בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש "פורטר", אוניברסיטת תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]