תקן זיהום אוויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקן זיהום אוויר הינו שם כולל לכל מגבלה או תקן חוקיים או מנהלתים המטילים גבולות ספציפיים לכמות זיהום האוויר הנפלטת לסביבה. אופי התקן, הגבולות שהוא מציב ואופן אכיפתו של התקן משתנים בהתאם למדינה האוכפת אותו.

בעוד רבים מתקני זיהום האוויר הקיימים כיום מתמקדים ברגולציה של פליטת זיהום אוויר מכלי רכב, קיימים גם תקנים העוסקים ברגולציה של פליטת זיהום אוויר ממפעלים ותעשייה כבדה, תחנות כוח, משרפות וגנראטורים.

תקני זיהום אוויר באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיחוד האירופי היה קיים תקן בשם "euro-2" המווסת את כמות זיהום האוויר המותרת לפליטה מכלי רכב. תקן זה השפיע גם על התקינה הישראלית ומיושם גם במדינות אחרות בעולם שאינן באירופה.

על פי החלטת הפרלמנט האירופי בשנת 2006 נכנס לתוקף תקן חדש בשם "euro-3" (דומה לתקן שנקבע על ידי ארגון EPA האמריקאי). התקן החדש דורש שינויים מפליגים בכלי רכב חדשים ואכיפתו צפויה לגרום להפסקת הייצור של דגמי מנועים בעלי מחזור שתי פעימות וכן של כלי רכב רבים בעלי מנוע דיזל .

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]