נאנדור הידגקוטי
 | ||||
| הידגקוטי במדי נבחרת הונגריה בשנת 1953 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
3 במרץ 1922 בודפשט, הונגריה | |||
| פטירה |
14 בפברואר 2002 (בגיל 79) בודפשט, הונגריה  | |||
| גובה | 1.79 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
נאנדור הידגקוטי (בהונגרית: Hidegkuti Nándor; 3 במרץ 1922 – 14 בפברואר 2002) היה כדורגלן הונגרי ששיחק בעמדת החלוץ או הקשר התקפי, ושיחק את רוב הקריירה שלו בקבוצת מ.ט.ק הונגריה. היה חלק מ"נבחרת הזהב" של הונגריה בשנות החמישים. כבש שלושער ב-3–6 המפורסם נגד אנגליה בומבלי.
הידגקוטי נפטר ב-14 בפברואר 2002 לאחר שסבל מבעיות לב וריאות זמן מה לפני מותו. קבוצתו לשעבר מ.ט.ק הונגריה שינו את שמו של אצטדיונם, לשמו של הידגקוטי לכבודו.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הידגקוטי החל לשחק במ.ט.ק הונגריה בשנת 1946. מועדון זה שינה את שמו כמה פעמים. בהתחלה נקרא טקסטיל, אחר כך שונה השם לבאסטייה ואחר כך גם לוורוס לובוגו. לבסוף הוחזר השם לשמו המקורי. שנות החמישים הוכיחו עידן מוצלח עבור המועדון, ובאותה עת מ.ט.ק הונגריה והידגקוטי זכו בשלושה תארים של הליגה ההונגרית, גביע הונגרי וגביע מיטרופה. בשנת 1955, בתור וורוס לובוגו, הם שיחקו גם בטורניר גביע אירופה לאלופות הראשון אי פעם. הידגקוטי כבש פעמיים בניצחון 10–4 על אנדרלכט במצטבר בסיבוב הראשון. בשנת 1958 עזב את הקבוצה ופרש מכדורגל מקצועי.
נבחרת הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1945–1958 ערך הידגקוטי 69 הופעות בנבחרת וכבש 39 שערים עבור הונגריה. הוא כבש פעמיים בבכורה שלו ב-30 בספטמבר 1945 בניצחון 2–7 על רומניה. שנתיים לאחר מכן, ב-17 באוגוסט 1947, הוא כבש שלושער נגד בולגריה. ב-18 בנובמבר 1951 רשם שלושער נוסף נגד פינלנד. הוא הפך לשחקן מרכזי ב"נבחרת הזהב" של תחילת ואמצע שנות החמישים. במהלך תקופה זו סיפקו פרנץ פושקש, שנדור קוצ'יש והידגקוטי להונגרים בסך הכל 198 שערים.
הידגקוטי שיחק בעמדת הקשר ההתקפי בנבחרת ולבש את החולצה מספר 9. כשמחצית מרכז הגנה השחקנים היריבים ניסו לעצור את הידגקוטי, הם עזבו את עמדתם, מה שאיפשר לשאר השחקנים ההונגרים לנצל את המרחב. באותה תקופה זו הייתה טקטיקה מהפכנית, המחייבת את השחקן להיות בעל שליטה מצוינת בכדור, מיומנויות חלוקה ומודעות מיקום.
המנהל לשעבר של אנגליה ולדס יונייטד, דון רווי, חלק כבוד להשפעתו של הידגקוטי על המשחק באוטוביוגרפיה שלו: "בקיץ 1954 הודחו אנגליה וסקוטלנד מגביע העולם בשווייץ. את התחרות הזו ניצחה גרמניה, אך נשלטה על ידי הונגריה, ונאנדור הידגקוטי ששלט במרכז המגרש. לצדו היו שניים מגדולי החלוצים בעולם בזמן זה: שנדור קוצ'יש ופרנץ פושקש. אבל כל מה שאנשים טוענים על קוצ'יש ופושקש, הידגקוטי היה זה שניצח את המשחק בוומבלי בנובמבר 1953. זה היה שוב הידגקוטי שהביס את אנגליה במשחק השני בבודפשט במאי 1954, כשהובסנו 7-1."
ספ הרברגר, מנהל הקבוצה של גרמניה המערבית שניצחה את הונגריה בגמר מונדיאל 1954, זיהה את הידגקוטי כשחקן החשוב ביותר בנבחרת הונגריה (אף על פי שפושקש משך את מירב תשומת הלב בציבור) והתאים כמה טקטיקות לקראת הגמר כדי למנוע ממנו לשחק את המשחק שלו. הידגקוטי זכה עם הונגריה במדליית זהב אולימפית בשנת 1952 וגם בגביע מרכז אירופה בשנת 1953. במונדיאל 1954 שבו הונגריה הייתה הפייבוריטית לזכייה, הפסידה בגמר לגרמניה המערבית 2–3 וסיימה במקום השני. הידגקוטי פרש מהנבחרת בשנת 1958 לאחר 13 שנים בה.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדליית זהב אולימפית: 1952
- גביע מרכז אירופה: 1953
- סגנית גביע העולם: 1954
- אליפות הונגריה (3): 1951, 1953, 1958
- הגביע ההונגרי: 1952
- גביע מיטרופה: 1953
- אישיים
- השחקן ההונגרי של השנה: 1953
- הנבחרת המצטיינת בגביע העולם: 1954
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- נאנדור הידגקוטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| נבחרת הונגריה – מונדיאל 1954 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 גרושיץ' • 2 בוזאנסקי • 3 גיולה לורנט • 4 לאנטוש • 5 בוז'יק • 6 זקריאש • 7 טוט • 8 קוצ'יש • 9 הידגקוטי • 10 פושקש • 11 ציבור • 12 קארפאטי • 13 וארהידי • 14 קובאץ' • 15 סויקה • 16 בודאי • 17 מצ'וש • 18 צ'ורדאש • 19 פלוטאס • 20 טוט • 21 גלר • 22 גויאש • מאמן: שבש |
| |