נבחרת אנגליה בכדורגל
![]() |
|||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | נבחרת שלושת האריות | ||
| התאחדות | התאחדות הכדורגל של אנגליה | ||
| השתייכות | אופ"א | ||
| מאמן | |||
| קפטן | ריו פרדיננד | ||
| מלך השערים | בובי צ'רלטון (49) | ||
| שיאן ההופעות | פיטר שילטון (125) | ||
| אצטדיון ביתי | אצטדיון ומבלי, לונדון | ||
| תלבושת | |||
|
|
|||
| משחקים היסטוריים | |||
| משחק בינלאומי ראשון (פטריק, סקוטלנד; 30 בנובמבר 1872) |
|||
| הניצחון בהפרש הגבוה ביותר (בלפסט, אירלנד; 18 בפברואר 1882) |
|||
| ההפסד בהפרש הגבוה ביותר (בודפשט, הונגריה; 23 במאי 1954) |
|||
| גביע העולם בכדורגל | |||
| הופעות | 13 (הראשונה ב-1950) | ||
| ההישג הטוב ביותר | זכייה (1966) | ||
| אליפות אירופה בכדורגל | |||
| הופעות | 7 (הראשונה ב-1968) | ||
| ההישג הטוב ביותר | מקום שלישי (1968), חצי גמר (1996) |
||
נבחרת אנגליה בכדורגל מייצגת את אנגליה בתחרויות כדורגל בינלאומיות ומנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל של אנגליה. על אף שרוב הנבחרות הלאומיות ברחבי העולם מייצגות מדינות ריבוניות, כל אחת מבין ארבע אומות הבית (האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת) מיוצגת על ידי נבחרת לאומית נפרדת.
אנגליה זכתה במונדיאל 1966, כאשר היא הייתה המארחת, והגיעה לשלב חצי הגמר במונדיאל 1990. היא העפילה רק פעמיים לשלב חצי הגמר באליפות אירופה בכדורגל, ואף לא פעם אחת לשלב הגמר. מבין הנבחרות שזכו בגביע העולם בכדורגל, אנגליה היא הפחות מצליחה יחד עם ספרד, ושתיהן סיימו באחד מבין ארבעת המקומות הראשונים במונדיאל רק פעמיים (לשם השוואה: ברזיל, איטליה, גרמניה, ארגנטינה, צרפת ואורוגוואי סיימו כל אחת לפחות 4 פעמים באחד מארבעת המקומות הראשונים). נבחרת אנגליה היא הנבחרת המצליחה ביותר מבין ארבע הנבחרות הבריטיות, והיא זכתה באליפות הבית הבריטית 54 פעמים, בטרם בוטלה התחרות.
באופן מסורתי היריבה הגדולה ביותר של הנבחרת היא סקוטלנד. כיוון שהמשחקים הקבועים נגד סקוטלנד בוטלו בשלהי שנות ה-80, יריבות אחרות הפכו ליותר משמעותיות. לדוגמה, המשחקים נגד ארגנטינה וגרמניה הניבו מפגשים מרתקים, כאשר אחד הזכורים שבהם הוא המפגש במסגרת שמינית הגמר במונדיאל 1998 שבו כדורגלן הנבחרת דייוויד בקהאם הורחק לאחר עבירה על דייגו סימאונה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
נבחרת אנגליה היא נבחרת הכדורגל הוותיקה ביותר בעולם, ביחד עם סקוטלנד. הנבחרת האנגלית ערכה את משחקה הרשמי הראשון אי פעם ב-30 בנובמבר 1872, במשחק מול אותה סקוטלנד במשחק שבו אירחה ההתאחדות הסקוטית את נבחרת אנגליה באצטדיון המילטון קרסנט שבעיר פטריק שבסקוטלנד. המשחק נערך לעיני כ-4,000 צופים, והסתיים בתוצאה 0-0. במהלך 40 השנה הבאות, שיחקה הנבחרת האנגלית רק מול נבחרות מהאיים הבריטיים, משמע נגד סקוטלנד, ויילס ואירלנד. משחקים אלו נהיו לתחרותיים עם הקמת אליפות הבית הבריטית שהתקיימה בין השנים 1883 ו-1984.
לפני הקמת אצטדיון ומבלי שיחקה הנבחרת במספר מגרשים אחרים ברחבי אנגליה. הנבחרת האנגלית הצטרפה לפיפ"א בשנת 1906. בשנת 1908 שיחקה הנבחרת לראשונה מול נבחרת מחוץ לבריטניה, כאשר ערכה משחק ידידות באוסטריה מול הנבחרת המקומית, משחק שנגמר בתוצאה 6-1 לנבחרת אנגליה. בשנותיה הראשונות, שיחקה הנבחרת האנגלית רק מול נבחרות אירופאיות כגון צרפת, שבדיה, הונגריה, גרמניה ואיטליה. את משחקה הראשון אי פעם מול נבחרת מחוץ לאירופה ערכה ב-6 באוגוסט 1936, במשחק באולימפיאדת 1936 כ"נבחרת בריטניה בכדורגל", אז נגד סין. המשחק נגמר בניצחון בריטי 2-0. יחסיה של הנבחרת עם פיפ"א היו קשים תחילה, תופעה שלוותה בפרישת הנבחרות הבריטיות מפיפ"א ב-1928. בשנת 1946 חזרו הנבחרות הבריטיות לפיפ"א, ולכן לא השתתפה הנבחרת האנגלית במשחקי גביע העולם בכדורגל לפני 1950, שבהם נוצחה בתוצאה 1-0 נגד ארצות הברית. ההפסד מנע מאנגליה להעפיל מהסיבוב הראשון. הפסד 6-3 להונגריה בשנת 1953 הוא ההפסד הראשון של נבחרת אנגליה לנבחרת לא-בריטית באצטדיון ומבלי.
למרות העובדה שוולטר וינטרבוטום היה למנג'ר הנבחרת האנגלית הראשון שמונה לתפקיד במשרה מלאה, הנבחרת לא הגיעה לאף הישג משמעותי מחוץ לבריטניה עד לשנת 1963, שבה מונה לתפקיד אלף רמזי. תחת הנהגתו של רמזי זכתה הנבחרת האנגלית בתואר אלופת העולם בכדורגל במונדיאל 1966 בניצחון 4-2 על גרמניה המערבית לאחר הארכה. ג'ף הרסט הדהים את הנבחרת הגרמנית עם שלושער במשחק הגמר, בטורניר שנערך על אדמת אנגליה. כמו כן, זכור המשחק מול הנבחרת הסקוטית לאחר גמר המונדיאל, שבו ניצחה סקוטלנד 3-2 באצטדיון ומבלי.
נבחרת אנגליה העפילה אוטומטית למונדיאל 1970 כמגנה על התואר, אך נכשלה בשלב רבע הגמר מול נבחרת גרמניה המערבית. למונדיאל 1974 ומונדיאל 1978 לא הצליחה נבחרת אנגליה להעפיל. ב-1982 העפילה הנבחרת, תחת הדרכתו של רון גרינווד, למונדיאל 1982, לאחר 12 שנים שבהן לא העפילה לטורניר. בטורניר עצמו הודחה הנבחרת בשלב הבתים השני מבלי להפסיד ולו משחק אחד לאורך כל הטורניר.
במונדיאל 1986 תחת בובי רובסון הגיעה הנבחרת רק עד רבע הגמר, וכעבור ארבע שנים סיימה במקום הרביעי בטורניר, במונדיאל שנחשב להצלחה האנגלית הגדולה ביותר מאז 1966.
גרהאם טיילור, יורשו של רובסון, נכשל בהעפלת הנבחרת למונדיאל 1994 אך בטורניר שלאחר מכן, יורו 1996, תחת הדרכת טרי ונבלס, הגיעה הנבחרת להישג השיא שלה בגביע אירופה בכדורגל, כאשר הגיעה לשלב חצי הגמר.
בשנות ה-90 ושנות ה-2000 הייתה הנבחרת האנגלית דרך קבע אחת מ-20 הנבחרות המובילות בעולם, אך לא השכילה לעבור את שלב רבע הגמר באף טורניר בינלאומי. סוון גוראן אריקסון השבדי מונה לתפקיד מאמן נבחרת אנגליה בשנת 2001, ובכך הפך למאמן הראשון מחוץ לאנגליה שהפך למאמן הנבחרת.
[עריכה] אצטדיון
ב-50 השנים הראשונות מאז הקמתה, קיימה הנבחרת האנגלית את משחקיה בכל רחבי אנגליה, כאשר בתחילת שנותיה השתמשה במגרשי קריקט ומאוחר יותר החלה בשימוש מגרשים של קבוצות שונות. נבחרת אנגליה ערכה את משחקה הראשון אי פעם באצטדיון ומבלי ב-1924 נגד סקוטלנד, אך ב-27 השנים שלאחר מכן, שיחקה הנבחרת באצטדיון ומבלי רק במשחקים נגד הנבחרת הסקוטית.
במאי 1951 הפכה נבחרת ארגנטינה לנבחרת הראשונה חוץ מסקוטלנד שמשחקת באצטדיון זה, ועד שנת 1960 רוב משחקי הנבחרת החלו להיות משוחקים באצטדיון זה. בין 1966 ו-1995 לא שיחקה הנבחרת האנגלית משחק אחד באצטדיון אחר מלבד ומבלי.
משחקה האחרון של נבחרת אנגליה באצטדין ומבלי הישן היה ב-7 באוקטובר 2000 נגד גרמניה, משחק אותו הפסידה נבחרת אנגליה בתוצאה 1-0. מאז אותו משחק שיחקה הנבחרת האנגלית ב-14 אצטדיונים שונים ברחבי אנגליה, כשאצטדיון אולד טראפורד אירח את רובם. התאחדות הכדורגל האנגלית חוקקה חוק לפיו הנבחרת מחויבת לשחק באצטדיון ומבלי לפחות עד שנת 2036, כאשר המניע המוביל להחלטה זו הוא מניע כלכלי: אצטדיון ומבלי הישן לא היה בבעלות ההתאחדות האנגלית, ובשל בניית האצטדיון החדש נכנסה ההתאחדות האנגלית לחובות כבדים. החוק נועד להוציא את מירב הרווחים מאצטדיון זה כדי לכסות על החוב המקורי על האצטדיון.
המשחק הראשון באצטדיון המחודש נערך במרץ 2007, כשאנגליה עד-21 אירחה את איטליה עד-21 במשחק שמשך 55,700 צופים. הצופים במשחק זה נוכחו לתוצאת 3-3 בסיום המשחק כאשר דיויד בנטלי כובש את השער הראשון של כדורגלן אנגלי אי-פעם באצטדיון החדש. החלוץ האיטלקי ג'יאמפולו פזיני כבש את השער הראשון לאחר 29 שניות בלבד, וכן כבש את השלושער הראשון בתולדות האצטדיון.
[עריכה] נבחרת אנגליה מחוץ לאצטדיון ומבלי
בשבע השנים בין המשחק מול גרמניה ועד המשחק הראשון של הנבחרת האנגלית מול ברזיל במשחק ידידות בשנת 2007, שיחקה נבחרת אנגליה בסך הכל 34 משחקים ב-14 אצטדיונים שונים ברחבי אנגליה. בסך הכל ניצחה 22 משחקים, סיימה 7 בתיקו והפסידה חמישה. במשחקים רשמיים (מוקדמות גביע העולם והיורו) לאנגליה מאזן של 11 ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו מתוך 14 משחקים בסך הכל. רשימת המגרשים ומספר המשחקים ששוחקו בהם:
- אולד טראפורד - 14
- אצטדיון סנט ג'יימס פארק - 3
- אנפילד - 3
- וילה פארק - 3
- אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר - 2
- אצטדיון האור - 2 (1 במשחק נגד בלגיה כונה ומבלי "הישן")
- אצטדין ריברסייד - 1
- פורטמן רואד - 1
- פרייד פארק - 1
- אצטדיון וולקרס - 1
- סנט מאריס - 1
- אלנד רואד - 1
- אפטון פארק - 1
- וויט הארט ליין - 1
[עריכה] נבחרת אנגליה במונדיאלים ובמשחקי היורו
[עריכה] משחקי גביע העולם בכדורגל (המונדיאל)
| שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לא נכנסה | - | - | - | - | - | - | |
| לא נכנסה | - | - | - | - | - | - | |
| לא נכנסה | - | - | - | - | - | - | |
| סיבוב 1 | 3 | 1 | 0 | 2 | 2 | 2 | |
| רבע גמר | 3 | 1 | 1 | 1 | 8 | 8 | |
| סיבוב 1 | 4 | 0 | 3 | 1 | 4 | 5 | |
| רבע גמר | 4 | 1 | 1 | 2 | 5 | 6 | |
| אלופה | 6 | 5 | 1 | 0 | 11 | 3 | |
| רבע גמר | 4 | 2 | 0 | 2 | 4 | 4 | |
| לא העפילה | - | - | - | - | - | - | |
| לא העפילה | - | - | - | - | - | - | |
| שלב הבתים 2 | 5 | 3 | 2 | 0 | 6 | 1 | |
| רבע גמר | 5 | 2 | 1 | 2 | 7 | 3 | |
| חצי גמר | 7 | 3 | 3 | 1 | 8 | 6 | |
| לא העפילה | - | - | - | - | - | - | |
| שמינית גמר | 4 | 2 | 1 | 1 | 7 | 4 | |
| רבע גמר | 5 | 2 | 2 | 1 | 6 | 3 | |
| רבע גמר | 5 | 3 | 2 | 0 | 6 | 2 | |
| שמינית גמר | 4 | 1 | 2 | 1 | 3 | 5 | |
| סה"כ | - | 59 | 26 | 19 | 14 | 77 | 52 |
-
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו על ידי פנדלים.
[עריכה] משחקי היורו
| שנה | סיבוב |
|---|---|
| לא נכנסה | |
| לא העפילה | |
| מקום שלישי | |
| לא העפילה | |
| לא העפילה | |
| סיבוב 1 | |
| לא העפילה | |
| סיבוב 1 | |
| סיבוב 1 | |
| חצי-גמר | |
| סיבוב 1 | |
| רבע-גמר | |
| לא העפילה | |
| העפילה |
[עריכה] סגל הנבחרת למונדיאל 2010
להלן הסגל בן 23 השחקנים ששלחה הנבחרת למונדיאל 2010 (מספרי ההופעות והשערים נכונים ל-16 ביוני 2010):
| מס' | עמדה | שם | תאריך לידה | הופעות | שערים | מועדון |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | שוער | דייוויד ג'יימס | 1 באוגוסט 1970 | 50 | 0 | |
| 2 | הגנה | גלן ג'ונסון | 23 באוגוסט 1984 | 23 | 1 | |
| 3 | הגנה | אשלי קול | 20 בדצמבר 1980 | 79 | 0 | |
| 4 | קשר | סטיבן ג'רארד (קפטן) | 30 במאי 1980 | 81 | 17 | |
| 5 | הגנה | מייקל דוסון | 18 בנובמבר 1983 | 0 | 0 | |
| 6 | הגנה | ג'ון טרי | 7 בדצמבר 1980 | 61 | 6 | |
| 7 | קשר | ארון לנון | 16 באפריל 1987 | 18 | 0 | |
| 8 | קשר | פרנק למפארד | 20 ביוני 1978 | 79 | 20 | |
| 9 | חלוץ | פיטר קראוץ' | 30 בינואר 1981 | 39 | 21 | |
| 10 | חלוץ | ויין רוני | 24 באוקטובר 1985 | 61 | 25 | |
| 11 | קשר | ג'ו קול | 8 בנובמבר 1981 | 54 | 10 | |
| 12 | שוער | רוברט גרין | 18 בינואר 1980 | 11 | 0 | |
| 13 | הגנה | סטיבן ורנוק | 12 בדצמבר 1981 | 1 | 0 | |
| 14 | קשר | גארת' בארי | 23 בפברואר 1981 | 36 | 2 | |
| 15 | הגנה | מתיו אפסון | 18 באפריל 1979 | 19 | 1 | |
| 16 | קשר | ג'יימס מילנר | 4 בינואר 1986 | 9 | 0 | |
| 17 | קשר | שון רייט-פיליפס | 25 באוקטובר 1981 | 32 | 6 | |
| 18 | הגנה | ג'יימי קראגר | 28 בינואר 1978 | 37 | 0 | |
| 19 | חלוץ | ג'רמיין דפו | 7 באוקטובר 1982 | 39 | 11 | |
| 20 | הגנה | לדלי קינג | 12 באוקטובר 1980 | 21 | 2 | |
| 21 | חלוץ | אמיל הסקי | 11 בינואר 1978 | 59 | 7 | |
| 22 | קשר | מייקל קאריק | 28 ביולי 1981 | 22 | 0 | |
| 23 | שוער | ג'ו הארט | 19 באפריל 1987 | 3 | 0 |
[עריכה] שחקנים מפורסמים
[עריכה] מאמנים לפי סדר כרונולוגי
וולטר וינטרבוטום (1946 - 1962)
אלף רמזי (1963 - 1974)
דון ריווי (1974 - 1977)
רון גרינווד (1977 - 1982)
בובי רובסון (1982 - 1990)
גרהאם טיילור (1990 - 1993)
טרי ונבלס (1994 - 1996)
גלן הודל (1996 - 1999)
קווין קיגן (1999 - 2000)
סוון גוראן אריקסון (2000 - 2006)
סטיב מקלארן (2006 - 2007)
פאביו קאפלו (2007 - 2012)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יעקב זיו, הג'וב האיטלקי: קאפלו ואנגליה מוכנים להילחם בסטיגמה, באתר nrg מעריב, 19/5/2010
| כדורגל באנגליה |
||
|---|---|---|
| ניהול |
התאחדות הכדורגל האנגלית • קבוצות • אצטדיונים • רשימת תחרויות |
|
| תחרויות ליגה |
פרמייר ליג • הפוטבול ליג • פוטבול קונפרנס • הפרמייר ליג הצפונית • הליגה הדרומית • הליגה האיסטמיאנית • מבנה הליגות |
|
| תחרויות גביע |
גביע ה-FA • גביע הפוטבול ליג • מגן הקהילה • פרס הפוטבול ליג • פרס ה-FA • גביע ליגת קונפרנס • אגרטל ה-FA • הגביע הבין-ליגתי של ה-FA |
|
| נבחרות |
הנבחרת הלאומית • הנבחרת הצעירה |
|
| כדורגל נשים |
פרמייר ליג הנשים • גביע ה-FA לנשים • גביע הליגה לנשים • מגן הקהילה לנשים • נבחרת הנשים |
|
| נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א) | ||
|---|---|---|
|
