נבחרת אנגליה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנגליה
England National Team.png
מידע כללי
כינוי נבחרת שלושת האריות
התאחדות התאחדות הכדורגל של אנגליה
השתייכות אופ"א
מאמן רוי הודג'סון
קפטן סטיבן ג'רארד
מלך השערים בובי צ'רלטון (49)
שיאן ההופעות פיטר שילטון (125)
אצטדיון ביתי אצטדיון ומבלי, לונדון
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
Flag of Scotland.svg סקוטלנד 0 - 0 אנגליה Flag of England.svg
(פטריק, סקוטלנד; 30 בנובמבר 1872)
הניצחון בהפרש הגבוה ביותר
Flag of Ireland.svg אירלנד המאוחדת 0 - 13 אנגליה Flag of England.svg
(בלפסט, אירלנד;
18 בפברואר 1882)
ההפסד בהפרש הגבוה ביותר
Flag of Hungary.svg הונגריה 7 - 1 אנגליה Flag of England.svg
(בודפשט, הונגריה; 23 במאי 1954)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 13 (הראשונה ב-1950)
ההישג הטוב ביותר זכייה (1966)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 8 (הראשונה ב-1968)
ההישג הטוב ביותר מקום שלישי (1968),
חצי גמר (1996)

נבחרת אנגליה בכדורגל מייצגת את אנגליה בתחרויות כדורגל בינלאומיות ומנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל של אנגליה. על אף שרוב הנבחרות הלאומיות ברחבי העולם מייצגות מדינות ריבוניות, כל אחת מבין ארבע אומות הבית (האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת) מיוצגת על ידי נבחרת לאומית נפרדת.

אנגליה זכתה במונדיאל 1966, כאשר היא הייתה המארחת, והגיעה לשלב חצי הגמר במונדיאל 1990. היא העפילה רק פעמיים לשלב חצי הגמר באליפות אירופה בכדורגל, ואף לא פעם אחת לשלב הגמר. מבין הנבחרות שזכו בגביע העולם בכדורגל, אנגליה היא הפחות מצליחה יחד עם ספרד, ושתיהן סיימו באחד מבין ארבעת המקומות הראשונים במונדיאל רק פעמיים (לשם השוואה: ברזיל, איטליה, גרמניה, ארגנטינה, צרפת ואורוגוואי סיימו כל אחת לפחות 4 פעמים באחד מארבעת המקומות הראשונים). נבחרת אנגליה היא הנבחרת המצליחה ביותר מבין ארבע הנבחרות הבריטיות, והיא זכתה באליפות הבית הבריטית 54 פעמים, בטרם בוטלה התחרות.

באופן מסורתי היריבה הגדולה ביותר של הנבחרת היא סקוטלנד. כיוון שהמשחקים הקבועים נגד סקוטלנד בוטלו בשלהי שנות ה-80, יריבות אחרות הפכו ליותר משמעותיות. לדוגמה, המשחקים נגד ארגנטינה וגרמניה הניבו מפגשים מרתקים, כאשר אחד הזכורים שבהם הוא המפגש במסגרת שמינית הגמר במונדיאל 1998 שבו כדורגלן הנבחרת דייוויד בקהאם הורחק לאחר עבירה על דייגו סימאונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת אנגליה היא נבחרת הכדורגל הוותיקה ביותר בעולם, ביחד עם סקוטלנד. הנבחרת האנגלית ערכה את משחקה הרשמי הראשון אי פעם ב-30 בנובמבר 1872, במשחק שבו אירחה ההתאחדות הסקוטית את נבחרת אנגליה באצטדיון המילטון קרסנט שבעיר פטריק שבסקוטלנד. המשחק נערך לעיני כ-4,000 צופים, והסתיים בתוצאה 0:0. במהלך 40 השנה הבאות, שיחקה הנבחרת האנגלית רק מול נבחרות מהאיים הבריטיים, משמע נגד סקוטלנד, ויילס ואירלנד. משחקים אלו נהיו לתחרותיים עם הקמת אליפות הבית הבריטית שהתקיימה בין השנים 1883 ו-1984.

לפני הקמת אצטדיון ומבלי שיחקה הנבחרת במספר מגרשים אחרים ברחבי אנגליה. הנבחרת האנגלית הצטרפה לפיפ"א בשנת 1906. בשנת 1908 שיחקה הנבחרת לראשונה מול נבחרת מחוץ לבריטניה, כאשר ערכה משחק ידידות באוסטריה מול הנבחרת המקומית, משחק שנגמר בתוצאה 6:1 לנבחרת אנגליה. בשנותיה הראשונות, שיחקה הנבחרת האנגלית רק מול נבחרות אירופאיות כגון צרפת, שבדיה, הונגריה, גרמניה ואיטליה. את משחקה הראשון אי פעם מול נבחרת מחוץ לאירופה ערכה ב-6 באוגוסט 1936, במשחק באולימפיאדת 1936 כ"נבחרת בריטניה בכדורגל", אז נגד סין. המשחק נגמר בניצחון בריטי 2:0. יחסיה של הנבחרת עם פיפ"א היו קשים תחילה, תופעה שלוותה בפרישת הנבחרות הבריטיות מפיפ"א ב-1928. בשנת 1946 חזרו הנבחרות הבריטיות לפיפ"א, ולכן לא השתתפה הנבחרת האנגלית במשחקי גביע העולם בכדורגל שקדמו ל-מונדיאל 1950. בגביע העולם הראשון בו השתתפה, נוצחה הנבחרת בתוצאה 1:0 נגד ארצות הברית. הפסד זה, והפסד נוסף לספרד מנעו מאנגליה להעפיל מהסיבוב הראשון. הפסד 6:3 להונגריה בשנת 1953 הוא ההפסד הראשון של נבחרת אנגליה לנבחרת לא-בריטית באצטדיון ומבלי.

למרות העובדה שוולטר וינטרבוטום היה למנג'ר הנבחרת האנגלית הראשון שמונה לתפקיד במשרה מלאה, הנבחרת לא הגיעה לאף הישג משמעותי מחוץ לבריטניה עד לשנת 1963, שבה מונה לתפקיד אלף רמזי. תחת הנהגתו של רמזי זכתה הנבחרת האנגלית בתואר אלופת העולם בכדורגל במונדיאל 1966 בניצחון 4:2 על גרמניה המערבית לאחר הארכה. ג'ף הרסט הדהים את הנבחרת הגרמנית עם שלושער במשחק הגמר, בטורניר שנערך על אדמת אנגליה. כמו כן, זכור המשחק מול הנבחרת הסקוטית לאחר גמר המונדיאל, שבו ניצחה סקוטלנד 3:2 באצטדיון ומבלי.

נבחרת אנגליה העפילה אוטומטית למונדיאל 1970 כמגנה על התואר, אך נכשלה בשלב רבע הגמר מול נבחרת גרמניה המערבית. למונדיאל 1974 ומונדיאל 1978 לא הצליחה נבחרת אנגליה להעפיל. ב-1982 העפילה הנבחרת, תחת הדרכתו של רון גרינווד, למונדיאל 1982, לאחר 12 שנים שבהן לא העפילה לטורניר. בטורניר עצמו הודחה הנבחרת בשלב הבתים השני מבלי להפסיד ולו משחק אחד לאורך כל הטורניר.

במונדיאל 1986 תחת בובי רובסון הגיעה הנבחרת רק עד רבע הגמר, וכעבור ארבע שנים סיימה במקום הרביעי בטורניר, במונדיאל שנחשב להצלחה האנגלית הגדולה ביותר מאז 1966.

גרהאם טיילור, יורשו של רובסון, נכשל בהעפלת הנבחרת למונדיאל 1994 אך בטורניר שלאחר מכן, יורו 1996, תחת הדרכת טרי ונבלס, הגיעה הנבחרת להישג השיא שלה בגביע אירופה בכדורגל, כאשר הגיעה לשלב חצי הגמר.

בשנות ה-90 ושנות ה-2000 הייתה הנבחרת האנגלית דרך קבע אחת מ-20 הנבחרות המובילות בעולם, אך לא השכילה לעבור את שלב רבע הגמר באף טורניר בינלאומי. סוון גוראן אריקסון השבדי מונה לתפקיד מאמן נבחרת אנגליה בשנת 2001, ובכך הפך למאמן הראשון מחוץ לאנגליה שהפך למאמן הנבחרת.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-50 השנים הראשונות מאז הקמתה, קיימה הנבחרת האנגלית את משחקיה בכל רחבי אנגליה, כאשר בתחילת שנותיה השתמשה במגרשי קריקט ומאוחר יותר החלה בשימוש מגרשים של קבוצות שונות. נבחרת אנגליה ערכה את משחקה הראשון אי פעם באצטדיון ומבלי ב-1924 נגד סקוטלנד, אך ב-27 השנים שלאחר מכן, שיחקה הנבחרת באצטדיון ומבלי רק במשחקים נגד הנבחרת הסקוטית.

במאי 1951 הפכה נבחרת ארגנטינה לנבחרת הראשונה חוץ מסקוטלנד שמשחקת באצטדיון זה, ועד שנת 1960 רוב משחקי הנבחרת החלו להיות משוחקים באצטדיון זה. בין 1966 ו-1995 שיחקה הנבחרת האנגלית את כל משחקיה הביתיים בומבלי.

משחקה האחרון של נבחרת אנגליה באצטדין ומבלי הישן היה ב-7 באוקטובר 2000 נגד גרמניה, משחק אותו הפסידה נבחרת אנגליה בתוצאה 1-0. מאז אותו משחק שיחקה הנבחרת האנגלית ב-14 אצטדיונים שונים ברחבי אנגליה, כשאצטדיון אולד טראפורד אירח את רובם. התאחדות הכדורגל האנגלית חוקקה חוק לפיו הנבחרת מחויבת לשחק באצטדיון ומבלי לפחות עד שנת 2036, כאשר המניע המוביל להחלטה זו הוא מניע כלכלי: אצטדיון ומבלי הישן לא היה בבעלות ההתאחדות האנגלית, ובשל בניית האצטדיון החדש נכנסה ההתאחדות האנגלית לחובות כבדים. החוק נועד להוציא את מירב הרווחים מאצטדיון זה כדי לכסות על החוב המקורי על האצטדיון.

המשחק הראשון באצטדיון המחודש נערך במרץ 2007, כשאנגליה עד-21 אירחה את איטליה עד-21 במשחק שמשך 55,700 צופים. הצופים במשחק זה נוכחו לתוצאת 3-3 בסיום המשחק כאשר דיויד בנטלי כובש את השער הראשון של כדורגלן אנגלי אי-פעם באצטדיון החדש. החלוץ האיטלקי ג'יאמפולו פאציני כבש את השער הראשון לאחר 29 שניות בלבד, וכן כבש את השלושער הראשון בתולדות האצטדיון.

נבחרת אנגליה מחוץ לאצטדיון ומבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבע השנים בין המשחק מול גרמניה ועד המשחק הראשון של הנבחרת האנגלית מול ברזיל במשחק ידידות בשנת 2007, שיחקה נבחרת אנגליה בסך הכל 34 משחקים ב-14 אצטדיונים שונים ברחבי אנגליה. בסך הכל ניצחה 22 משחקים, סיימה 7 בתיקו והפסידה חמישה. במשחקים רשמיים (מוקדמות גביע העולם והיורו) לאנגליה מאזן של 11 ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו מתוך 14 משחקים בסך הכל. רשימת המגרשים ומספר המשחקים ששוחקו בהם:

נבחרת אנגליה במונדיאלים ובמשחקי היורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי גביע העולם בכדורגל (המונדיאל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
Flag of Uruguay.svg 1930 לא נכנסה - - - - - -
Flag of Italy (1861-1946).svg 1934 לא נכנסה - - - - - -
Flag of France.svg 1938 לא נכנסה - - - - - -
Flag of Brazil.svg 1950 סיבוב 1 3 1 0 2 2 2
Civil Ensign of Switzerland.svg 1954 רבע גמר 3 1 1 1 8 8
Flag of Sweden.svg 1958 סיבוב 1 4 0 3 1 4 5
Flag of Chile.svg 1962 רבע גמר 4 1 1 2 5 6
Flag of England.svg 1966 אלופה 6 5 1 0 11 3
Flag of Mexico.svg 1970 רבע גמר 4 2 0 2 4 4
Flag of Germany.svg 1974 לא העפילה - - - - - -
Flag of Argentina.svg 1978 לא העפילה - - - - - -
Flag of Spain.svg 1982 שלב הבתים 2^ 5 3 2 0 6 1
Flag of Mexico.svg 1986 רבע גמר 5 2 1 2 7 3
Flag of Italy.svg 1990 חצי גמר 7 3 3 1 8 6
Flag of the United States.svg 1994 לא העפילה - - - - - -
Flag of France.svg 1998 שמינית גמר 4 2 1 1 7 4
Flag of South Korea.svg Flag of Japan.svg 2002 רבע גמר 5 2 2 1 6 3
Flag of Germany.svg 2006 רבע גמר 5 3 2 0 6 2
Flag of South Africa.svg 2010 שמינית גמר 4 1 2 1 3 5
Flag of Brazil.svg 2014 העפילה - - - - - -
סה"כ - 59 26 19 14 77 52
  • משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו על ידי פנדלים.
^מקביל לרבע הגמר, בקירוב.

משחקי היורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
Flag of France.svg 1960 לא נכנסה - - - - - -
Flag of Spain.svg 1964 לא העפילה - - - - - -
Flag of Italy.svg 1968 מקום שלישי 2 1 0 1 2 1
Flag of Belgium (civil).svg 1972 לא העפילה - - - - - -
Flag of SFR Yugoslavia.svg 1976 לא העפילה - - - - - -
Flag of Italy.svg 1980 סיבוב 1 3 1 1 1 3 3
Flag of France.svg 1984 לא העפילה - - - - - -
Flag of Germany.svg 1988 סיבוב 1 3 0 0 3 2 7
Flag of Sweden.svg 1992 סיבוב 1 3 0 2 1 1 2
Flag of England.svg 1996 חצי-גמר 5 2 3 0 8 3
Flag of Belgium (civil).svg Flag of the Netherlands.svg 2000 סיבוב 1 3 1 0 2 5 6
Flag of Portugal.svg 2004 רבע-גמר 4 2 1 1 10 6
Flag of Austria.svg Civil Ensign of Switzerland.svg 2008 לא העפילה - - - - - -
Flag of Poland.svg Flag of Ukraine.svg 2012 רבע-גמר 4 2 2 0 5 3
סה"כ 8/14 27 9 9 9 36 31
  • משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו על ידי פנדלים.

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת לקראת משחקי שלב המוקדמות במונדיאל 2014 נגד פולין ומונטנגרו באוקטובר 2013.

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער ג'ו הארט 19 באפריל 1987 39 0 Flag of England.svg מנצ'סטר סיטי
13 שוער בן פוסטר 3 באפריל 1983 5 0 Flag of England.svg וסט ברומיץ' אלביון
22 שוער פרייזר פורסטר 17 במרץ 1988 0 0 Flag of Scotland.svg סלטיק
3 הגנה אשלי קול 20 בדצמבר 1980 105 0 Flag of England.svg צ'לסי
2 הגנה גלן ג'ונסון 23 באוגוסט 1984 46 1 Flag of England.svg ליברפול
5 הגנה ג'ולאון לסקוט 25 באוקטובר 1981 26 1 Flag of England.svg מנצ'סטר סיטי
14 הגנה לייטון באיינס 11 בדצמבר 1984 15 1 Flag of England.svg אברטון
6 הגנה כריס סמולינג 22 בנובמבר 1989 6 0 Flag of England.svg מנצ'סטר יונייטד
12 הגנה קייל ווקר 29 במאי 1990 5 0 Flag of England.svg טוטנהאם הוטספר
15 הגנה סטיבן קאולקר 29 בדצמבר 1991 1 1 Flag of Wales.svg קארדיף סיטי
24 הגנה סטיבן טיילור 23 בינואר 1986 0 0 Flag of England.svg ניוקאסל יונייטד
4 קשר סטיבן ג'רארד (קפטן) 30 במאי 1980 107 21 Flag of England.svg ליברפול
8 קשר פרנק למפארד 20 ביוני 1978 102 29 Flag of England.svg צ'לסי
7 קשר ג'יימס מילנר 4 בינואר 1986 34 1 Flag of England.svg מנצ'סטר סיטי
20 קשר אשלי יאנג 9 ביולי 1985 28 7 Flag of England.svg מנצ'סטר יונייטד
16 קשר מייקל קאריק 28 ביולי 1981 27 0 Flag of England.svg מנצ'סטר יונייטד
17 קשר סקוט פארקר 13 באוקטובר 1980 18 0 Flag of England.svg טוטנהאם הוטספר
19 קשר אלכס אוקסלייד-צ'מברלאיין 15 באוגוסט 1993 10 2 Flag of England.svg ארסנל
11 קשר טום קלברלי 8 בדצמבר 1989 9 0 Flag of England.svg מנצ'סטר יונייטד
18 קשר לאון אוסמן 17 במאי 1981 2 0 Flag of England.svg אברטון
10 חלוץ ויין רוני 24 באוקטובר 1985 86 38 Flag of England.svg מנצ'סטר יונייטד
21 חלוץ ג'רמיין דפו 7 באוקטובר 1982 53 19 Flag of Canada.svg טורונטו
9 חלוץ דני וולבק 26 בנובמבר 1990 16 5 Flag of England.svg מנצ'סטר יונייטד
23 חלוץ דניאל סטארידג' 1 בספטמבר 1987 5 1 Flag of England.svg ליברפול

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

# שם שנים בנבחרת הופעות שערים
1 פיטר שילטון 1970–1990 125 0
2 דייוויד בקהאם 1996–2009 115 17
3 בובי מור 1962–1973 108 2
4 סטיבן ג'רארד 2000– 107 21
5 בובי צ'רלטון 1958–1970 106 49
6 בילי רייט 1946–1959 105 3
אשלי קול 2001– 105 0
8 פרנק למפארד 1999– 102 29
9 בריאן רובסון 1980–1991 90 26
10 מייקל אואן 1998–2008 89 40

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

# שם שנים בנבחרת שערים הופעות ממוצע למשחק
1 בובי צ'רלטון 1958–1970 49 106 0.4623
2 גארי לינקר 1984–1992 48 80 0.6000
3 ג'ימי גריבס 1959–1967 44 57 0.7719
4 מייקל אואן 1998–2008 40 89 0.4494
5 ויין רוני 2003 - 38 86 0.4418
6 טום פיני 1946–1958 30 76 0.3947
נאט לופטהאוס 1950–1958 30 33 0.9091
אלן שירר 1992–2000 30 63 0.4762
9 ויויאן וודוורד 1903–1911 29 23 1.2609
פרנק למפארד 1999– 29 102 0.2929

מאמנים לפי סדר כרונולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א)

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן · איטליה · איי פארו · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנגליה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה · בולגריה · בוסניה והרצגובינה · בלארוס · בלגיה · גאורגיה · גיברלטר · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · ויילס · טורקיה · יוון · ישראל · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סקוטלנד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צ'כיה · צפון אירלנד · צרפת · קזחסטן · קפריסין · קרואטיה · רומניה · רוסיה · שבדיה · שווייץ