ספ הרברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספ הרברגר
Herberger stamp.png
מידע אישי
תאריך לידה 28 במרץ 1897
מקום לידה מנהיים שבגרמניה
תאריך פטירה 28 באפריל 1977
עמדה חלוץ
מועדונים כשחקן
1914 - 1921
1921 - 1926
1926 - 1930
וולדורף מנהיים
וי.אף.אר מנהיים
טניס בורוסיה ברלין
נבחרת לאומית כשחקן
1921-1925 גרמניה 3 (2)
קבוצות כמאמן
1930 - 1932
1936 - 1964
טניס בורוסיה ברלין
נבחרת גרמניה

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד ** המידע על מספר ההופעות (השערים) בנבחרת נכון לתאריך
פרישתו

ג'וזף "ספ" הרברגר (גרמנית: Sepp Herberger;‏ 28 במרץ 1897 - 28 באפריל 1977) היה כדורגלן ומאמן כדורגל גרמני. הרברגר ידוע בעיקר בזכות קריירת האימון הארוכה (28 שנים) שעשה בנבחרת גרמניה, עימה זכה במונדיאל 1954, בגמר שזכור כ"נס של ברן". בנוסף, הוא האדם שאליו מיוחסות קלישאות הכדורגל: "הכדור הוא עגול" ו"כדורגל משחקים 90 דקות".

ביוגרפיה [עריכה]

ספ הרברגר נולד במרץ 1897 בעיר מנהיים. כשהיה בן 14 נפטר אביו, והרברגר נשלח לעבוד באתרי בנייה ובמפעל מתכות על מנת לעזור בפרנסת המשפחה. במרץ 1916, קצת לפני יום הולדתו ה-19, גויס הרברגר לצבא הגרמני. הוא שירת בצבא כמעט שלוש שנים, ובינואר 1919 השתחרר. לאחר שהשתחרר, המשיך לשחק בקבוצת וולדורף מנהיים, בה שיחק מאז 1914. במהלך שנותיו ככדורגלן, הוא שיחק שלוש פעמים בנבחרת גרמניה וכבש שני שערים לטובתה.

ב-1930, לאחר ארבע שנים בקבוצת טניס בורוסיה ברלין, הודיע הרברגר על פרישתו ועל מעבר למשרת מאמן הקבוצה. הוא אימן בקבוצה שנתיים, וב-1932, התמנה לעוזרו של דוקטור אוטו נרץ באימון נבחרת גרמניה. שנה לאחר מכן, הפך הרברגר לחבר במפלגה הנאצית, שהחלה לצבור כוח בפוליטיקה הגרמנית.

ב-1936, לאחר שגרמניה הודחה במפתיע ברבע גמר הטורניר האולימפי על ידי נבחרת נורבגיה, התפטר נרץ והרברגר מונה למאמן הנבחרת במקומו. מרגע מינויו, החל הרברגר להקדיש את כל כולו לנבחרת הגרמנית. המבחן הראשון של הרברגר היה מונדיאל 1938, שאליו הגיעה גרמניה כאחת המועמדות לזכייה. למרות הציפיות המוקדמות, הפסידה גרמניה כבר בסיבוב הראשון לשווייץ והודחה מהטורניר. הרברגר טען שההדחה המוקדמת נבעה מכך שהשלטונות בברלין הכריחו אותו לשתף שחקנים מאוסטריה, שבאותו הזמן כבר הייתה תחת שליטה גרמנית.

למרות ההדחה המבישה, נשאר הרברגר בתפקידו, אך מלחמת העולם השנייה שיבשה את תוכניותיו וגרמה להפסקת פעיליות הכדורגל בכל אירופה. למרות זאת, המשיך הרברגר לעקוב אחר שחקני הנבחרת, שרבים מהם נשלחו להילחם ברחבי היבשת. הוא ניסה למנוע מהצבא לסכן את שחקניו יתר על המידה, ודוגמה לכך היא פריץ ואלטר - אותו דאג לשלוח לבסיס חיל האוויר שם הכיר את אחד מהקצינים הבכירים, כדי שזה ישמור עליו. עם סיום המלחמה, הוגדר הרברגר על ידי וועדה מיוחדת כחבר לשעבר במפלגה הנאצית, אבל כיוון שלא נטל חלק פעיל בפעולותיה, הוא לא יישלח למחנה עצורים בברית המועצות.

ב-1950, לאחר מסע יחסי ציבור רחב היקף, הוחזר הרברגר למשרת מאמן הנבחרת בה החזיק לפני המלחמה. באותה שנה, הוחרמו שני חלקיה של גרמניה מהשתתפות בגביע העולם, והרברגר החל להכין את נבחרתו לגביע העולם שייערך ארבע שנים לאחר מכן. גרמניה בראשות הרברגר אכן העפילה למונדיאל 1954 שנערך בשווייץ, ורשמה את אחת ההפתעות הגדולות בתולדות גביע העולם, כאשר זכתה בתואר על חשבון הונגריה החזקה שהייתה המועמדת הבולטת לזכייה. בשלב הבתים המוקדם נפגשו שתי הנבחרות, ונבחרת גרמניה הובסה בתוצאה 8-3. שני ניצחונות על טורקיה העלו את גרמניה לרבע הגמר. בשלב רבע הגמר ניצחה גרמניה את יוגוסלביה 0-2, ובחצי הגמר ניצחה את אוסטריה 1-6. במשחק הגמר שוב פגשה גרמניה את הונגריה, שלא נוצחה ב-32 משחקיה הקודמים. ההונגרים עלו ליתרון 2-0 בתוך שמונה דקות, אך שער של מקס מורלוק וצמד שערים של הלמוט ראן, האחרון שבהם שש דקות לסיום המשחק, קבעו מהפך 2-3 והכתירו את הגרמנים לאלופי עולם בפעם הראשונה. ההצלחה בטורניר נקראה "הנס של ברן" ויצרה תחושת אוטופיה בגרמניה שלאחר המלחמה.

תחת שרביטו של הרברגר, המשיכה גרמניה המערבית להתבסס בצמרת העולמית של עולם הכדורגל. במונדיאל 1958 העפילה אלופת העולם לחצי הגמר, אך הפסידה לשבדיה ולצרפת וסיימה במקום הרביעי. ארבע שנים לאחר מכן, במונדיאל 1962, הודחה גרמניה ברבע הגמר על ידי יוגוסלביה. משחקו האחרון של הרברגר כמאמן הנבחרת היה ב-7 ביוני 1964, בניצחון על נבחרת פינלנד, כשאחריו העביר את שרביט המאמן לעוזרו, הלמוט שן.

הוא נפטר מדלקת ריאות באפריל 1977 בויינהיים, הסמוכה לעיר הולדתו מנהיים.

לקריאה נוספת [עריכה]

  • Karl-Heinz Schwarz-Pich, Der Ball ist rund. Eine Seppl-Herberger-Biographie, Verlag Regionalkultur, 1996, ISBN 3929366398
  • Jürgen Leinemann, Sepp Herberger. Ein Leben, eine Legende, Heyne, 2004, ISBN 3453879864

קישורים חיצוניים [עריכה]


מאמני הנבחרת הזוכה במונדיאל

1930: סופיצ'י | 1934: פוצו | 1938: פוצו | 1950: לופז פונטנה | 1954: הרברגר | 1958: פאולה | 1962: מוריירה | 1966: ראמזי | 1970: זגאלו | 1974: שן | 1978: מנוטי | 1982: ביארזוט | 1986: בילארדו | 1990: בקנבאואר | 1994: פריירה | 1998: ז'אקה | 2002: סקולארי | 2006: ליפי | 2010: דל בוסקה

מאמני נבחרת גרמניה בכדורגל (סדר כרונולוגי)

אוטו נרץ (1936-1926) · ספ הרברגר (1936 - 1964) · הלמוט שן (1964 - 1978) · יופ דרוול (1978 - 1984) · פרנץ בקנבאואר (1984 - 1990)
ברטי פוגטס (1990 - 1998) · אריך ריבק (1998 - 2000) · רודי פלר (2000 - 2004) יורגן קלינסמן (2004 - 2006) · יואכים לב (2006 - הווה)