ניב (שן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניביו הארוכים של הסמילודון.

ניבים הם קבוצה של שיניים חדות הקיימות בקרב יונקים, המשמשות לשיסוע המזון ולביתורו, כדי להקל על אכילתו.

אצל בעלי חיים רבים משמשים הניבים גם כנשק או אמצעי הרתעה, וצמחו לגדלים מרשימים, בין עם המין טורף או צמחוני. לדוגמה, קבוצת בעלי ניבי חרב התאפיינה בניבי ארוכים ששימשו אותו כטורפים, ואילו אצל הניבתן והחדשן חדקרן הם משמשים לתפקידים אחרים.

לבני האדם ולמרבית היונקים ארבעה ניבים בפיהם, המסודרים בקדמת הפה בצידי השיניים החותכות, כך שבכל רבע של הפה קיים ניב אחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניבים בוויקישיתוף
Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.