ניבתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgניבתן
Noaa-walrus22.jpg
מצב שימור
מצב שימור: אין מספיק נתונים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
על־משפחה: טורפים ימיים
משפחה: ניבתניים
סוג: ניבתן
מין: ניבתן
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Odobenus rosmarus
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Odobenus rosmarus distribution.png

ניבתן (שם מדעי: Odobenus rosmarus) הוא יונק ימי-למחצה גדול, החי במימיו הקרים של האוקיינוס הארקטי. לעתים נקרא בטעות "אריה ים". בַ‏סדרה טורפים (Carnivora), הוא שני בממדיו רק לפיל הים.

הניבתן הוא המין היחיד במשפחת הניבתניים, Odobenidae, ששמה, המורכב (ביוונית) מן המילים odous ("שן") ו- baino ("הולך"), נובע ממנהגם של ניבתניים למשוך את עצמם מן המים תוך שהם נעזרים בחטיהם. במין זה קיימים שני תת-מינים: הפסיפי, Odobenus rosmarus divergens, והאטלנטי, Odobenus rosmarus rosmarus. תת-המין הראשון גדול במעט, ומשקלו מגיע ל-1,800 קילוגרם. שם המין מגיע משמו השבדי של בעל החיים, והסיומת divergens של תת-המין המתאים מתייחסת לכיוון צמיחתם של החטים, המתרחקים כלפי חוץ.

מחזור החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניבתנים מזדווגים במים וממליטים על הקרקע או על קרחונים. הם מאכילים את צאצאיהם בתוך המים. צלילתם במים, עד לעומק של 90 מטר, עשויה להימשך עד מחצית השעה. מזונם כולל בעיקר צדפות ורכיכות אחרות. הזכרים מתחרים על טריטוריה, ונלחמים זה בזה לעתים קרובות. המנצחים בקרבות אלה שולטים על הרמון משלהם, ומזדווגים עם נקבות רבות. ניבתנים בוגרים נושאים צלקות עמוקות מן הקרבות הרבים, שרק לעתים רחוקות הם קטלניים. ידועים מקרים שבהם ניבתנים הרגו דובי קוטב.

הניבתנים הפסיפיים מבלים את הקיץ בצפון מיצר ברינג בין צ'וקוטה ואלסקה, לאורך החוף הצפוני של מזרח סיביר, בים Beaufort לאורך החוף הצפוני של אלסקה, ובמים שבין אתרים אלה. באביב ובסתיו הם מתאספים במיצר ברינג, סמוך לחופים המערביים של אלסקה, ובזרם Anadyr. בחורף הם יורדים לדרומו של ים ברינג, לאורך החופים המזרחיים של סיביר, מדרום לחלקו הצפוני של חצי האי קמצ'טקה, ולאורך החופים הדרומיים של אלסקה.

עונת הייחום של הניבתנים היא באמצע החורף. הזכרים מפגינים את יכולתם במים, לפני הנקבות הצופות בהם מן החוף. הזכרים מתחרים באגרסיביות על תחום משלהם באזור שבו מצויות הנקבות. לאחר ההפריה, המתרחשת כאמור במים, הביצית המופרית נשארת רדומה במשך מספר חודשים, ואז מתחיל הריון של כ-11 חודשים. כשהגור נולד, אורכו כמטר אחד, והוא כשיר לשחות. הגורים יונקים במשך כשנתיים, ואז שוהים עם אמהותיהם משנה ועד לשלוש שנים נוספות. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 6, ואילו הזכרים בגיל 9 או 10. הניבתן חי כ-50 שנה.

הניבתנים עושים מחצית מחייהם במים, ואת המחצית השנייה על החוף ובין הקרחונים, שם הם מתאספים בעדרים גדולים. הם רועים על קרקעית הים בחיפוש אחר רכיכות, ואינם בוחלים גם בדגים מזדמנים. החטים משמשים להעלאת הצדפות מקרקעית הים, ולא לחפירה. סילוני מים שהם יורים מפיהם, מסייעים להפוך את הצדפות ולהעלות אותן אל המים. בשעת רעב, ניבתנים עשויים לתקוף גם חדשנים חדי קרן או כלבי ים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצויים כ-200,000 ניבתנים פסיפיים. לניבתן יש שני אויבים טבעיים, מלבד האדם: האורקה ודוב הקוטב. דובי הקוטב מתפרצים אל תוככי העדר, מבהילים את הבוגרים, וחוטפים גורים או פרטים חלושים אחרים.

ילידי אלסקה צדים כ-3,000 פריטים מדי שנה. חוקי ארצות הברית וקנדה מגבילים ציידים שאינם מן הילידים, ואוסרים על יצוא השנהב, המשמש ליצירת פסלונים וחריטים. בעצם העוקץ של הזכר משתמשים הילידים להכנת סכינים. באתרים שונים אפשר לקנות שנהב, כביכול מן התקופה שלפני איסור הציד.

מן הניבתנים האטלנטיים נותרו כ-15,000 פריטים, החיים במימי אוקיינוס הקוטב בקנדה ורוסיה, ובמימי גרינלנד. בעבר היו מצויים במספרים גדולים בהרבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]