שן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שן חותכת של אדם

שן היא איבר בפה, המשמש לחיתוך ולעיסה (עיבוד ראשוני) של המזון.

מבנה השן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה השן

חלקי השן העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שן מורכבת מהחלקים הבאים:

  • הכותרת - היא חלק השן הנראה לעין.
  • הצוואר - הוא החלק המחבר בין הכותרת לשורש.
  • השורש - הוא חלק הסמוי מן העין ונמצא בתוך הלסת.

חלקי השן המשניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השורש והכותרת מורכבים מהחלקים הבאים:

  • מוך השן - הוא החלק הפנימי ביותר של השן המורכב מרקמת תאים רכה עם כלי דם ועצבים. חלק זה הוא האחראי לתחושה בשן. המוך מחולק ל-3 חלקים: כותרתי - לישכה וקרני מוך. ושורשי - תעלות המוך. (בזמן טיפול שורש מנקים את השן ואת התעלות, ובמקום המוך ממלאים בחומר המיועד לכך.) לכן במקרים מסוימים השן אינה מעוצבבת ולכן אין תחושה מהשן, כגון לאחר טיפול שורש .
  • דנטין - הוא חלק העשוי מרקמה קשיחה העוטפת את מוך השן.
  • שכבת מלט השן (צמנטום) - היא שכבה דקה העוטפת את הדנטין המשכית לשכבת האמייל הכותרתי באזור השורש. נקודת המפגש בין האמייל לצמנטום נקראת: צמנטום אמייל ג'נקשיין.
  • אמייל - הוא החומר ממנו עשויה השכבה שעוטפת את הכותרת, והיא עבה יותר מהצמנטום. אמייל השן המצפה את הכותרת הוא החומר הקשיח ביותר בגוף האדם. האמייל עשוי גבישים של הידרוקסי אפטיט Ca10(PO4)6(OH)2. החלפת חלק מיוני ההידרוקסיל -OH ביוני פלואוריד (למשל על ידי שימוש במשחת שיניים המכילה פלואור או שתיית מים מופלרים) מגדילה את יציבות האמייל להמסה בחומצה.
  • Periodontal Ligament - סיבים אלו מחברים את השן אל עצם הלסת.

סוגי השיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחצית התחתונה הימנית של המשנן הקבוע

משנן מתחלף (חלבי) - השיניים הנשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל ילדים, המשנן החלבי מורכב מ-20 שיניים. השן החותכת הראשונה בוקעת בדרך כלל כשהתינוק בן 6 - 10 חודשים, כאשר בדרך כלל החותכות התחתונות הן הראשונות לבקוע, אחר כך החותכות העליונות, כאשר בקיעת כל השיניים הנשירות צפויה להסתיים עד שתיים וחצי שנים. לאחר שכל השיניים הנשירות צמחו, בכל רבע של הפה צריכים להיות שתי שיניים חותכות, ניב אחד, ושתי שיניים טוחנות. בשיניים הטוחנות החלביות החריצים והחרירים באזור שטחי הלעיסה עמוקים מאוד, ובשילוב העובדה שילדים (עד גיל 11 בערך) מצחצחים שיניים ביעילות פחותה‏[1], הרי ששיניים אלו פגיעות במיוחד לעששת (חורים).

שיניים בקיעה בלסת עליונה בקיעה בלסת תחתונה זמן נשירה
חותכות מרכזיות 8 - 12 חודשים 6 - 10 חודשים 6 - 7 שנים
חותכות צידיות 9 - 13 חודשים 10 - 16 חודשים 7 - 8 שנים
ניבים 16 - 22 חודשים 17 - 23 חודשים 10 - 12 שנים
טוחנת ראשונה 13 - 19 חודשים 14 - 18 חודשים 9 - 11 שנים
טוחנת שנייה 25 - 33 חודשים 23 - 31 חודשים 10 - 12 שנים

משנן קבוע - השיניים הקבועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנן הקבוע מתחיל להתפתח עוד לפני הלידה, וממשיך לגדול בתוך הלסתות במשך כל הזמן שהשיניים הנשירות נמצאות בפה. השן הקבועה הראשונה שבוקעת בפה היא הטוחנת הראשונה (שן מספר 6), היא צפויה לבקוע כבר בגיל 6. השן האחרונה שצפויה לבקוע היא הטוחנת השלישית, היא מופיעה עם תום גיל ההתבגרות, בסביבות גיל 18 - 25, וקרויה "שן הבינה". במשנן הקבוע, לאחר שכל השיניים הקבועות צמחו, בכל רבע של הפה צריכות להיות שתי שיניים חותכות, ניב אחד, שתי מלתעות ושלוש טוחנות, סך הכול 32 שיניים כולל שיני הבינה.

דה-מינרליזציה ורה-מינרליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעטפת החיצונית של השן בנויה בעיקרה מסידן וזרחן, המתמוססים בחומצות. בעת האכילה נוצרות בפה חומצות כתוצאה מפירוק המזון. החומצות מפרקות את זגוגית השן בתהליך הקרוי דה-מינרליזציה (Demineralization). עלייה משמעותית של החומציות בפה יכולה לנבוע כתוצאה מאכילת מאכלים חמוצים במיוחד, כמו לימון ומשקאות קלים, או כתוצאה מהקאות מרובות שגורמות להימצאות מיצי עיכול חומציים בפה. לחיידקים המתפתחים על פני שטח השן (פלאק) יש תפקיד מרכזי בעליית החומציות. הם מפרקים פחמימות ותוך כדי כך מייצרים חומצת חלב. תהליך הדה-מינרליזציה מוביל לדילול השיכבה המגנה על השן ובהמשך לעששת ("חור" בשן).

בין הארוחות, לרוק תפקיד מכריע בסתירתן של החומצות. בעזרת חומרים בסיסיים מצליח הרוק, בתהליך אטי, לעצור את המשך פירוק פני שטח השיניים. ככל שכמות הרובד החיידקי על פני השיניים גדולה יותר, כך לבסיסי הרוק יהיה קשה לסתור את החומצות המיוצרות על ידי חיידקי הרובד. כאשר הרוק שוטף את פני השטח של הזגוגית ונוצרת סתירה מוחלטת של חומציות הרובד, מתחיל תהליך של היצמדות מינרלים הבונים את הזגוגית מחדש בתהליך הקרוי רה-מינרליזציה (Remineralization). תהליך זה מתרחש בעת חשיפת השן ליונים של סידן, זרחן ופלואור, בתנאים שאינם חומציים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מרכיבי מערכת העיכול
פה · לחיים · שפתיים · לסתות · שיניים · חניכיים · לשון · בלוטות רוק · חך · לוע · ושט · קיבה · כבד · כיס המרה · לבלב · תריסריון · מעיים · המעי הדק · המעי הגס · תוספתן · חלחולת · פי הטבעת מערכת העיכול