סטיבן וילסון (קצין)
 | |
| לידה |
1959 או 1960 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| השכלה |
אוניברסיטת טקסס A&M |
| השתייכות | חיל האוויר של ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1981–2020 (כ־39 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין של חיל האוויר (2) מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה לגיון ההצטיינות (2) כוכב הארד (2) מדליית האוויר (2) | |
  | |
סטיבן וו. "סיב" וילסון (באנגלית: Stephen W. "Seve" Wilson) הוא קצין בדימוס בדרגת גנרל, בתפקידו האחרון שירת כסגן ראש מטה חיל האוויר של ארצות הברית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילסון סיים ב-1981 לימודי תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה מאוניברסיטת טקסס A&M. התגייס לחיל האוויר של ארצות הברית ושירת כמדריך טיסה וטייס B-1 לנסר.
בשנים 2002–2004 פיקד על להק 608 בחיל האוויר השמיני, בשנים 2004–2006 שימש מפקד כנף האימונים 14 בבסיס קולומבוס שבמיסיסיפי. שימש קצין מטה בפיקוד החינוך והאימונים של חיל האוויר ובפיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה. בשנים 2009–2010 מונה למפקד כוח המשלוח האווירי 379 המוצב בקטר. לאחר תפקיד מטה במפקדת חיל האוויר מונה ביוני 2011 למפקד חיל האוויר השמיני וקודם לדרגת מייג'ור גנרל. באוקטובר 2013 קודם לדרגת לוטננט גנרל ומונה למפקד פיקוד התקיפה הגלובלית של חיל האוויר. ביולי 2015 מונה לסגן מפקד הפיקוד האסטרטגי של ארצות הברית.
ביולי 2016 קודם לדרגת גנרל ומונה לסגן ראש מטה חיל האוויר. הוא כיהן בתפקיד עד שדייוויד אולווין מונה במקומו בשנת 2020.
במהלך שירותו צבר מעל 4,700 שעות טיסה על מטוסי T-38 טאלון, ססנה T-37 טוויט, B-1 לנסר ו-B-52 סטרטופורטרס. מתוכם מעל 680 שעות טיסה מבצעיות.
וילסון בעל תואר שני בניהול הנדסי מבית הספר לכרייה וטכנולוגיה של דקוטה הדרומית, בוגר המכללה לפיקוד ומטה של חיל האוויר, בעל תואר שני בלימודי אסטרטגיה ממכללת המלחמה של חיל האוויר, השתתף בתוכנית המנהיגות לקבלת ההחלטות של אוניברסיטת הרווארד ובוגר קורס הפסגה של האוניברסיטה לביטחון לאומי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר חיל האוויר של ארצות הברית