B-1 לנסר
| B-1 לנסר | |
|---|---|
 B-1B לנסר מעל האוקיינוס השקט |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מפציץ אסטרטגי על-קולי |
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
| יצרן | רוקוול |
| טיסת בכורה | 23 בדצמבר 1974 |
| תקופת שירות | 1 באוקטובר 1986 |
| צוות | 4 אנשי צוות: קברניט, טייס משנה, קצין מערכות תקיפה וקצין מערכות התגוננות |
| יחידות שיוצרו | B-1A: 4, B-1B: 100 |
| משתמש ראשי | חיל האוויר האמריקני |
| דגמים | B-1A, B-1B |
| מחיר | 283.1 מיליון דולר |
| ממדים | |
| אורך | 44.5 מטר |
| גובה | 10.4 מטר |
| מוטת כנפיים | משוכות: 24.1 מטר. פרוסות: 41.8 |
| שטח כנפיים | 181.2 מטר רבוע |
| משקל ריק | 87.1 טון |
| משקל טעון | 148 טון |
| משקל המראה מרבי | 216.4 טון |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 1.25 מאך בגובה רב. 0.92 מאך בגובה פני הים |
| טווח טיסה מרבי | 11,998 ק"מ |
| סייג רום | 18 ק"מ |
| עומס כנף | 816 ק"ג למטר רבוע |
| דחף | יחס דחף-משקל: 0.38 |
| חימוש | |
| טילים | טילי שיוט |
| פצצות | פצצות שימוש כללי אמריקניות מודרניות ('פצצות ברזל'), פצצות JDAM, נשק גרעיני |
| הנעה | |
| ארבעה מנועים מדגם F101-GE-102, מתוצרת ג'נרל אלקטריק | |
המטוס B-1B לנסר, מתוצרת חברת רוקוול הוא מפציץ אסטרטגי סילוני על קולי בעל ארבעה מנועים. פיתוח המטוס החל ב-1960 עבור הדרישות של חיל האוויר האמריקאי למפציץ על קולי שיחליף את הB-52. המטוס מגיע למהירות של כשני מאך ויכול לשאת עד 57 טון חימוש כולל מספר פצצות גרעיניות (למרות שאלו כבר לא נישאות עליו כי אם על הB-2).
פיתוח המטוס התעכב מסיבות שונות. אב הטיפוס המריא לטיסת הבכורה ב-1974. בהמשך נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, ביטל את המיזם בטענה שמדובר במיזם שאפתני ויקר מדי. רונלד רייגן חידש את המיזם ואישר בנייה של עוד 100 יחידות. בסך הכול יוצרו 104 יחידות: 4 מדגם B-1A ו100 מדגם B-1B.
ב-1985 נכנס הB-1, באיחור רב, לשירות בחיל האוויר האמריקאי - עשרים וחמש שנים אחרי שהוזמן. הוא שירת את החיל כעשר שנים בלבד, עד שבאמצע שנות ה-90 הופיעו המפציצים החמקניים מסוג B-2 ספיריט שהצטרפו אליו. השימוש הראשון במטוס זה היה במהלך מבצע "שועל במדבר" במסגרת מלחמת המפרץ הראשונה, ובהמשך שימש גם במלחמת עיראק ובמלחמת אפגניסטן (2001-).
קישורים חיצוניים [עריכה]
