סטרפטומיצין

סטרפטומיצין
שם IUPAC
	5-(2,4-diguanidino-; 3,5,6-trihydroxy-cyclohexoxy)- 4-[4,5-dihydroxy-6-(hydroxymethyl); -3-methylamino-tetrahydropyran-2-yl] oxy-3-hydroxy-2-methyl; -tetrahydrofuran-3-carbaldehyde
נתונים כימיים
כתיב כימי	C21H39N7O12
מסה מולרית	581.574g/mol
בטיחות
מעמד חוקי	תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון	קטגוריית סיכון D
מזהים
קוד ACT	J01GA01, A07AA04, J01GA
מספר CAS	57-92-1
PubChem	19649
ChemSpider	18508

סטרפטומיצין היא תרופה אנטיביוטית, הראשונה ממשפחת ה'אמינו-גליקוזידים' שנתגלתה, והתרופה הראשונה שהופקה למחלת השחפת.

התרופה מסונתזת באופן טבעי מהחיידק Streptomyces griseus, ופועלת על ידי מניעת תהליכי ייצור חלבונים בתאי החיידקים, ללא פגיעה בתהליכי יצור אלה בתאי האדם המטופל. הסטרפטומיצין מתקשר לRNA 16S של החיידק, מונע את התקשרות הRNA השליח פורמיל מתיאניל tRNA ליחידת 30S שלו, בכך נמנע אתחול של יצירת חלבונים, ובסופו של דבר מוביל למותו של החיידק. לאדם מבנה RNA שונה, ולכן הוא מושפע פחות מחומר זה. את הסטרפטומיצין יש לקבל בזריקה, ואי אפשר לקבלו בבליעה.

תופעת לוואי חמורה משימוש יתר היא פגיעה זמנית בשמיעה.

הסטרפטומיצין נתגלתה על ידי פרופ' אלברט שץ, ב-19 באוקטובר 1943, אז סטודנט באוניברסיטת ראטגרס, בהנחייתו של זלמן אברהם וקסמן^[1].

הסטרפטומיצין משמש גם כחומר הדברה.