פחמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנקן - פחמן - בורון
 

C
Si  
 
 
C-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 6
סמל כימי C
סדרה כימית אל-מתכת
צפיפות 2267 kg/m3
מראה
שחור (גרפיט); חסר צבע (יהלום)
Diamond-and-graphite-with-scale.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 12.0107 amu
רדיוס ואן דר ואלס 170 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 4
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 3823K (3550°C)
טמפרטורת רתיחה 5100K (4827°C)
לחץ אדים 0Pa ב-K
מהירות הקול 18350 מטר לשנייה בK
שונות
אלקטרושליליות 2.55
קיבול חום סגולי 710 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 0.061 × 106/m·Ω
מוליכות תרמית 129 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 1086.5 kJ/mol

פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6. בעל מספר ערכיות 4, והוא מופיע בכמות רבה בטבע. הפחמן הוא אחד ממרכיבי היסוד של כל החומרים האורגניים בגוף החי.

ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחמן טהור מופיע בשתי צורות נפוצות בטבע:

  • יהלום - המינרל הטבעי הקשה ביותר המוכר לאדם, מסודר במבנה ארבעוני (טטרההדרלי) - כל פחמן יוצר 4 משולשים תלת ממדים זהים המקושרים בקשרים קוולנטיים.
  • גרפיט - אחד מהחומרים הרכים ביותר, מסודר במבנה מישורי דו-ממדי, כל פחמן מקושר ל-3 פחמנים נוספים בקשר קוולנטי במבנים משושים (דבר היוצר את שכבות הגרפיט). גרפיט, על אף היותו אל-מתכת, מסוגל להוליך חשמל במבנה זה.

ובמספר מופעים פחות שכיחים הניתנים לייצור במעבדה:

  • פולרן - (Fullerene) הידוע גם בשם C60. בעל מבנה מולקולרי של כדור-רגל המורכב מ-60 אטומי פחמן המקושרים זה אל זה בקשרים קוולנטיים.
  • ננו-צינורית פחמן - (carbon nanotube) צינורות בעלי קוטר זעיר של ננומטרים בודדים הנוצרים כתוצאה מסגירה של משטחי גרפיט. חומר זה הוא בעל חוזק וגמישות מהחזקים הקיימים בטבע ובעל תכונות של הולכת חשמל.

לפחמן כאמור, יש מספר ערכיות 4 - דבר זה מבטא את מספר האלקטרונים הפנויים ליצירת קשר עם מולקולה אחרת. אלקטרונים אלו אינם זהים ברמתם האנרגטית - שניים מצויים באורביטל s ושנים אחרים באורביטל p (שניהם בקליפה האלקטרונית השנייה L). פחמן מסוגל ליצור ארבעה קשרים יחידים, שני קשרים כפולים ואף קשר משולש אחד. בנוסף לכך אטום הפחמן קטן יחסית ובעל זיקה חזקה לאטומים קטנים. בגלל תכונות אלה ישנן יותר מ-10 מיליון תרכובות פחמן מוכרות לאדם, אלפים מתוכן הכרחיות לקיום חיים (פחמן מהווה יסוד עיקרי בחלבונים וב-DNA). הוא במיוחד נפוץ בטבע בתרכובת פחמן דו-חמצני, המופיעה בשתי צורות: כגז באטמוספירה, ומומסת במקווי מים. תרכובת פחות נפוצה של פחמן וחמצן היא פחמן חד-חמצני. בנוסף לכך מופיע הפחמן גם בתרכובות המצויות בסלעים ובמעמקי האדמה (בצורת פחם, נפט וגז טבעי).

חשיבותו של הפחמן כמרכיב יסוד בחי ובצומח באה לידי ביטוי בתחום הכימיה האורגנית, שהיא ענף מיוחד של הכימיה העוסק בחקר תרכובות אורגניות, שהן תרכובות המכילות פחמן.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזוטופי פחמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל (p)‏Z (n)‏N מסה איזוטופית (u) זמן מחצית חיים ספין גרעיני שכיחות האיזוטופ
שבר מולרי מהיסוד)
טווח השינוי הטבעי
(כשבר מולרי מהיסוד)
התרגשות אנרגטית
8C ‏6 2 8.037675(25) [KeV‏ (50)230] E-21 s‏(4)2.0 0+
9C 3 9.0310367(23) ms‏ (9)126.5 (3/2-)
10C 4 10.0168532(4) s‏ (12)19.290 0+
11C 5 11.0114336(10) min‏ (24)20.334 3/2-
12C 6 12 לפי הגדרה יציב 0+ 0.9893(8) 0.98853-0.99037
13C 7 13.0033548378(10) יציב 1/2- 0.0107(8) 0.00963-0.01147
14C 8 14.003241989(4) E+3 a‏(3)5.70 0+
15C 9 15.0105993(9) s‏ (5)2.449 1/2+
16C 10 16.014701(4) s‏ (8)0.747 0+
17C 11 17.022586(19) ms‏ (5)193 (3/2+)
18C 12 18.02676(3) ms‏ (2)92 0+
19C 13 19.03481(11) ms‏ (23)46.2 (1/2+)
20C 14 20.04032(26) [ms‏ (6-5+)14] ms‏ (3)16 0+
21C 15 21.04934(54)# ns‏ 30> (1/2+)#
22C 16 22.05720(97)# [ms‏ (14-12+)6.1] ms‏ (13)6.2 0+

היסטוריה ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם האנגלי - carbon בא מהמילה הלטינית carbo, שפירושה פחם ופחם עץ.‏‏‏[1] מכאן גם בא המקור לשם הצרפתי של הפחמן - charbon, שפירושו פחם עץ. בגרמנית, הולנדית ודנית, הפחמן נקרא koolstof, Kohlenstoff ו-kulstof בהתאמה, כולן בעלות משמעויות דומות המתפרשות כחומר-פחם.

קרל וילהלם שלה
אנטואן לבואזיה בצעירותו

הפחמן התגלה בתקופה הפרהיסטורית והיה ידוע לציוויליזציה האנושית בצורות של פיח ופחם עץ. היהלומים כנראה היו ידועים בסין כבר בתחילת האלף השני לפה"ס. הפחמן בצורת פחם העץ היה מיוצר בתקופת הרומאים על-ידי חימום עץ בפירמידה המכוסה בחרסית למניעת כניסת האוויר.‏‏‏[2][3]

בשנת 1722, רנה אנטואן פרשו דה ראומיר הראה כי ברזל הופך לפלדה באמצעות קליטת חומרים מסוימים, הידועים כיום כפחמנים.‏‏‏[4] בשנת 1772, הראה אנטואן לבואזיה כי יהלומים הם צורה של פחמן בכך ששרף דוגמיות פחמן ויהלום והראה כי אף אחד מהחומרים לא הפיק מים וששניהם משחררים את אותה הכמות לגרם אחד של פחמן דו-חמצני. קרל וילהלם שלה גילה שגרפיט, שהיה ידוע כצורת עופרת, הוא בעצם סוג של פחמן.‏‏‏[5] בשנת 1779, הוכיחו המדענים הצרפתים קלוד לואי ברטולה, גספאר מונז' וא. ונדרמונד כי חומר זה הוא פחמן.‏‏‏[6] בפרסומם הם הציעו את השם carbone (בלטינית: carbonum) ליסוד זה. אנטואן לבואזיה רשם את הפחמן כיסוד בספר הלימוד שכתב בשנת 1789.‏[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיארוך פחמן-14

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏המילון האנגלי המקוצר של אוקספורד‏
  2. ^ הסינים היו הראשונים שעשו שימוש ביהלום‏, חדשות BBC, 17 במאי 2005.
  3. ^ ואן דר קרוגט, פיטר. פחמן באלמנטימולוגיה.
  4. ^ ‏Ferchault de Réaumur, R-A (1722). L'art de convertir le fer forgé en acier, et l'art d'adoucir le fer fondu, ou de faire des ouvrages de fer fondu aussi finis que le fer forgé (English translation from 1956).‏
  5. ^ 5.0 5.1 ‏Senese, Fred. "Who discovered carbon?". Frostburg State University.‏
  6. ^ ‏Federico Giolitti (1914). The Cementation of Iron and Steel. McGraw-Hill Book Company, inc..‏