סיליה קסטין

סיליה קסטין
Silyah Kestin
לידה	12 במרץ 1951 (בת 73); סאו פאולו, ברזיל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת חיפה
שפות היצירה	עברית

סיליה קסטין (נולדה ב-12 במרץ 1951) היא משוררת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיליה קסטין נולדה בסאו פאולו שבברזיל. כשהייתה בת 14 עלתה יחד עם אימה לישראל והם עברו לגור בקיבוץ געש,^[1] בעקבות אח שלה שעלה שנתיים לפנייהם והשתייך לחברת הנוער בקיבוץ. קסטין התחנכה ב"מוסד חינוכי חוף השרון" שבקיבוץ יקום.

לאחר שירותה הצבאי סיימה תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטת חיפה, דרך סמינר הקיבוצים אורנים. הייתה מורה ומחנכת ב"מוסד חינוכי רמות חפר" שבקיבוץ מעברות. לאחר מכן למדה תקשורת קהילתית, יותר מאוחר הפכה לסוכנת ביטוח.^[2]

בקיבוץ עבדה קסטין בבית התוכנה וכתבה תוכנות למאפיות ולהתאחדות לספורט. בנוסף הייתה מנהלת של החינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ, וגם עורכת של התוכנית "וידאו בקיבוצים" שהעלתה כל יום שישי תוכנית פנימית לחברים. משנת 2000 היא אחראית ביטוח של הקיבוץ ומטפלת בכל נושא של החברים מול ביטוח לאומי.

קסטין היא בין היוזמים ומקימי הגינה הקהילתית הקיבוצית, פעילה בשי"ל (שרות ייעוץ לאזרח) של המועצה בנושא ביטוח לאומי ומתנדבת בעמותת "אור למשפחות". היא נשואה ואם לחמישה בנים ובת, כולם חברי קיבוץ געש.

קריירה כמשוררת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטין החלה לכתוב בגיל צעיר, אך ספריה החלו לצאת לאור החל משנת 1997, יצירותיה התפרסמו בכתבי העת "מאזניים",^[3]^[4] "פסיפס", "סלונט"^[5] ועוד. כמה משיריה הולחנו.^[6]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבה שקופה,^[7] הוצאת סער, 1997.
לשקר רגליים יחפות^[8],^[9] הוצאת עקד, 2008.

נבטי חמלה,^[10] הוצאת ספרא,2020.
התנים שותקים הלילה, הוצאת עקד 2023.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דליס, לשקר רגליים יחפות. מאזנים, כרך פ"ב, גיליון 1 ספטמבר 2008, עמ' 63.
חנה יעוז, שיחה עם סילביה קסטין על ספרה "לשקר רגלים יחפות". פסיפס, גיליון 75 עמ' 50–51.
דורון בראונשטיין. "נבטי חמלה" מאת סיליה קסטין: חכם, אירוני, מעורר מחשבה, חי תרבות
סיליה קסטין, אורנים זקנים מספרים . אתר סלונט, 17 במרץ 2021
עיתון הקיבוץ. סיליה מחזירה את האור לחיי המשפחות השכולות - קיבוצניקים עם החברה ,14 בפברואר 2019
אלי אשד. ציפי שחרור נפרדת מ"מאזניים", יקום תרבות, 10 באפריל 2013
סיליה קסטין באתר הספרייה הלאומית.
סיליה קסטין באתר סימניה
ניקולא יוזגוף אורבך, 'סלון דיזנגוף' מארח את המשוררים אריה רגב וסיליה קסטין, קול ההמון, 21 ביולי 2021
סיליה קסטין, בצל הקורונה. ניבים, עלון קיבוץ געש, 23 באפריל 2020

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מתוך הערך על סיליה קסטין בלקסיקון הספרות העברית
^ סיליה מחזירה את האור לחיי המשפחות השכולות - קיבוצניקים עם החברה. אתר התנועה הקיבוצית. 14 בפברואר 2019
^ סיליה קסטין במגזין "החוטם" לשירה, ספרות ואמנות
^ מאזניים. גיליון דצמבר 2007
^ סלונט. אורנים זקנים מספרים לי מאת סיליה קסטין
^ יוטיוב, רחלי וולשטיין, "שלוותי". ו"יש לי ילד" מאת סיליה קסטין.
^ אהבה שקופה באתר הספרייה הלאומית
^ דליס, לשקר רגליים יחפות. מאזנים, כרך פ"ב, גיליון 1 ספטמבר 2008, עמ' 63.
^ הספר באתר הספרייה הלאומית
^ ציפי ארצי. הספר באתר "הספרייה המתחדשת"

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סיליה קסטין".

[1] מתוך הערך על סיליה קסטין בלקסיקון הספרות העברית

[2] סיליה מחזירה את האור לחיי המשפחות השכולות - קיבוצניקים עם החברה. אתר התנועה הקיבוצית. 14 בפברואר 2019

[3] סיליה קסטין במגזין "החוטם" לשירה, ספרות ואמנות

[4] מאזניים. גיליון דצמבר 2007

[5] סלונט. אורנים זקנים מספרים לי מאת סיליה קסטין

[6] יוטיוב, רחלי וולשטיין, "שלוותי". ו"יש לי ילד" מאת סיליה קסטין.

[7] אהבה שקופה באתר הספרייה הלאומית

[8] דליס, לשקר רגליים יחפות. מאזנים, כרך פ"ב, גיליון 1 ספטמבר 2008, עמ' 63.

[9] הספר באתר הספרייה הלאומית

[10] ציפי ארצי. הספר באתר "הספרייה המתחדשת"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]