סיליקון (תרכובת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיליקון (Silicone) הוא שם כולל לתרכובות אי אורגניות (בעיקר פולימרים) המכילות את היסוד צורן, הידוע בשם סיליקון (Silicon).

ההרכב של סיליקון מתבטא בנוסחה \ [\mathrm{R_2SiO]_n}, כאשר \ \mathrm{R} הוא קבוצה אורגנית כגון מתיל, אתיל או פניל. לתרכובות אלה יש עמוד שדרה אנאורגני המורכב מצורן וחמצן (...-Si-O-Si-O-Si-O-...), שעל אטומי הצורן שבו מתחברות הקבוצות האורגניות. לעתים הקבוצה האורגנית מתחברת לשני אטומי צורן. באמצעות שינוי אורך השרשרת -Si-O-, הקבוצה האורגנית וצורת התקשרותה לאטומי הצורן, ניתן ליצור מגוון רחב של תרכובות, בעלות מגוון רחב של תכונות. התרכובות לובשות צורה של נוזל, ג'ל, כעין גומי או פלסטיק מוצק.

פולידימתילסילוקסן

פולימר הסיליקון הנפוץ ביותר הוא פולידימתילסילוקסן.

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.