תרכובת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים של מבנה התרכובת המולקולרית אספירין

תרכובת היא חומר הבנוי משני סוגי יסודות או יותר, הקשורים ביניהם בקשר כימי כלשהו וביחס קבוע של כמויותיהם. לתרכובת תכונות כימיות משל עצמה, השונות מתכונות מרכיביה. למשל, מלח בישול בעלת שטוזים הנוסחה האמפירית NaCl, הוא תרכובת של המתכת, נתרן, והאל מתכת, כלור. לתרכובת הרכב קבוע ומוגדר של אטומים; הרכב זה ניתן על ידי הנוסחה האמפירית של החומר. מספר התרכובות הידועות למדע הוא עצום. נכון ל-2006 ידועות למדע מעל ל-30 מיליון תרכובות שונות [1].

יש להבדיל בין תרכובת לבין תערובת, המכילה מספר אטומים או תרכובות יחדיו, אך ללא קשר כימי ביניהם, כך שכל חומר שומר על תכונותיו הכימיות והיחס בין מרכיביה אינו בהכרח קבוע. תמיסה, למשל, היא תערובת. הדגים, לדוגמה, אינם נושמים את החמצן המהווה חלק מן התרכובת מים - הם נושמים את החמצן המומס במים.

כמו כן, יש להבחין בין סגסוגת לבין תרכובת. סגסוגת היא תערובת של מתכות ולא תרכובת. בסגסוגת מתיכים מתכות שונות באופן כזה שהמבנה היסודי של המתכת, גביש המשתרע לכל גודלו של גרעין מתכת, נשאר ללא פגיעה.

תהליך היצירה של תרכובת נקרא בעברית התרכבות.

סוגי תרכובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בין מספר טיפוסי תרכובות, על פי סוג הקשרים הכימיים המתקיימים בהן. למשל:

  • תרכובת יונית או מלח - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר יוני בין מתכת ואל מתכת.
  • תרכובת מולקולרית - תרכובת המורכבת מאוסף של מולקולות זהות. ישנם שני טיפוסים אפשריים של תרכובות מולקולריות:

ייצוג וקטלוג תרכובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לתאר כל תרכובת על ידי כתיב כימי סטנדרטי המפרט את האטומים המרכיבים אותה, מטענם החשמלי, אופן הקישור ביניהם והמבנה המרחבי של התרכובת כולה. כמו כן, לכל תרכובת ידועה קיים מספר זיהוי יחיד במינו הניתן על ידי שירות התקצירים בכימיה (CAS) של האגודה האמריקנית לכימיה, הנקרא מספר CAS. מטרת המספור להקל על חיפושים במסדי נתונים, שכן אותו חומר מופיע לעתים קרובות בשמות שונים. מרבית מסדי הנתונים של מולקולות בעולם תומכים היום בחיפוש לפי מספר CAS.