סלסה (ריקוד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטודנטים מתאמנים בריקוד סלסה בבית ספר לסלסה במקסיקו
זוג רוקד סלסה

סלסה היא סגנון ריקוד לטיני שהתפתח בתחילת המאה ה-20 בקולומביה של לפני המהפכה הקומוניסטית. בתחילת דרכה הושפעה הסלסה מיוצרים פורטוריקנים, והיא הופצה לכל העולם המערבי מניו יורק. הסלסה התפתחה במקור מצעדי הבסיס של ריקוד הסון הקולומביאני והוואוואנקו האפרו-קובני בשילוב אלמנטים מריקוד הסווינג, הממבו, הצ'ה צ'ה צ'ה, ומגוון ריקודים אפרו-קובניים אחרים.

הריקוד נרקד על מוזיקה לטינית במקצב 4 רבעים, מבוססת על סון, טימבה או ממבו.

סגנונות סלסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר סגנונות עיקריים, שהתפתחו במקומות שונים.

קסינו - סלסה קובנית זוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלסה בסגנון "קסינו" (מוכרת בישראל בשם 'סלסה קובנית') מאופיינת בצעדים בתנועה מעגלית בשילוב תנועות אגן זורמות של שני בני הזוג, הידועות בשם "דספלוטה". הרקדנים נוטים להתרכז בתנועת גוף זורמת, ולא במימוש וריאציות מסובכות. קיים דגש חזק על תנועת כתפיים ואגן, והריקוד הוא מיני במובהק. המהגרים הקובנים במיאמי פיתחו סגנון ריקוד שונה במקצת, בסגנון זה ישנו דגש חזק על וריאציות מסובכות המבוצעות תוך כדי תנועה במעגל של בן זוג אחד יחסית לשני. וריאציות אלו מבוצעות כאשר ידי המובלת והמוביל אחוזות, ולכן הן מכונות לעתים "קשירות", לאור האסוציאציות שהן מעלות. הריקוד נקרא "קסינו" משום שהוא התגבש בתור סגנון קליט וקל עבור תיירי הימורים מערביים שהגיעו להוואנה, ונרקד מחוץ לבתי ההימורים.

רואדה דה קסינו (מעגל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רואדה

הרואדה (או רואדה דה קסינו) הוא צורת ריקוד של קסינו שמתבצעת במעגל של זוגות כל הזוגות מבצעים את אותן הווריאציות המסומנות באמצעות איתותי ידיים וצעקות של אחד המשתתפים, המשמש כקאנטנטה (בתרגום: זמר) - ומוביל את הרואדה. משמעות המושג "רואדה דה קסינו" היא "גלגל הקסינו" הגלגל שמוכר בשם "רולטה". הריקוד דורש מהמשתתפים ידע של הסימנים המוסכמים ושל שמות התרגילים, ובמהלכו בני הזוג מתחלפים אחד עם השני.

Cross Body Lead Style[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון זה מקורו בארצות הברית, ומאופיין בהשפעות סלוניות שחדרו לריקוד הקובני. כמו כן, בני הזוג מקפידים בריקוד על היצמדות לקו ישר, כאשר הווריאציות מבוצעות לרוב תוך כדי העברה של הבחורה מצד אחד של הקו לצדו השני, כך שהיא חולפת לאורך הגבר (על שם צעד זה נקרא הסגנון). הסגנון יותר כוריאוגרפי מהסגנונות המרכז-אמריקאיים, ומאפשר ביטוי חופשי של בני הזוג על ידי תנועת גוף וידיים (ליידי-סטייל ומן-סטייל).

סלסה בסגנון L.A.[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלסה זו היא צורת ריקוד הדומה לסגנון הקודם, אך שמה דגש רב יותר על הריקוד בתור מופע. מאופיינת בביצוע רוטינות מורכבות של עבודת רגליים הקרויות "שיינס", שבמהלכם בני הזוג אינם שומרים על קשר עין אלא מסתכלים לכיוון הקהל הצופה בהם. בסגנון ריקוד זה בני הזוג מקפידים להישאר על קו ישר, וקיימת החלפת מקומות מדויקת בין הבחור לבחורה. התנועות חדות ומוקצנות, ולווריאציות מצטרפות "הפלות" של הבחורה.

סלסה קולומביאנית / פורטוריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונות ריקוד אלו שמים דגש על ביצוע של רקיעה מיוחדת בספירת ה-3 וה-7 בכל תיבה. הריקוד כמעט נטול וריאציות, כאשר בני הזוג רוקדים זה מול זה בתנועה של משיכה ודחיפה, לעתים כאשר כפות הידיים מונחות אנכית זו על זו.

סלסה בסגנון ניו-יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו סגנון המאופיין בדגש על ספירת ה-2 במקום ה-1, שונה מהסגנונות האחרים. התנועה רכה וזורמת, תוך ניסיון לשמור על קו, אך ללא הקפדה מוחלטת. התנועה נראית יותר רגועה ונמתחת על פני זמן רב יותר מאשר בסגנונות אחרים. לרוב, סגנון זה נרקד על מוזיקת ממבו ניו-יורקית.

מקצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהסלסה נבנתה מתהליכים היסטוריים וחברתיים רבים, קשה לקבוע מה מייחד אותה מסגנונות מוזיקה שונים הדומים לה. המשותף בין שירי הסלסה הם שלוש תבניות מוזיקליות: טומבאו, הקלאווה, והמונטונו. מקצב ה- Clave, הקלאווה, מנוגן על ידי 2 מקלות עץ המשמיעים בדרך כלל מקצב ספציפי איתו אפשר בקלות למצוא את קצב הסלסה. נקישות העץ נשמעות על ה-2,3,5,6.5,8 (מתוך 8 רבעים).

מקצב ה- Tumbao, הטומבאו, מנוגן בדרך כלל על ידי תופי הקונגס והבס המדגישים בעיקר את הפעמות 4 ו-8 (מתוך 8 רבעים).

מקצב ה- montuno, המונטונו, מנוגן לרוב על ידי קלידים, גיטרות ובהתאמה כלי הנשיפה וקובעים לרוב את צורת הריקוד (אם הדגש על ה-2 אז ירקדו ניו יורק, ואילו על ה-1 ירקדו לדוגמה L.A או קובני). המונטונו מבוסס על חזרתיות של אקורדים בשמיניית הסלסה כאשר הדגש לרוב הוא על ה-1, אך מנוגן על כל פעמה שהנגן יבחר.

כאשר שלוש התבניות המוזיקליות מתקיימות בו זמנית בשיר, נשייך אותו לסגנון הסלסה, והניואנסים השונים בתוך התבניות המוזיקליות והדגשים המוזיקליים יקבעו את סגנון הריקוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלסה (ריקוד) בוויקישיתוף