סנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סנוב הנו כינוי לאדם המתנשא על סביבתו, ורואה עצמו כשייך לקבוצה נעלה מסיבה כלשהי, למשל מוצא, מעמד כלכלי, אינטלקט, אנינות טעם ומומחיות בתחום כלשהו, (כמו יין, קפה, או מוזיקה), חינוך, צורת דיבור ועוד. סנוביות נחשבת למהותית במיוחד כאשר הבסיס לתחושת העליונות רעוע במיוחד.

מקורה של המילה באנגלית. לראשונה נעשה בה שימוש במשמעותה הנוכחית בחלק הראשון של המאה ה-19 בבריטניה, אך מקורה אינו לגמרי ברור. אפשר שהתפתחה בדרך כלשהי מ-snab שמופיעה במילון מ-1781 במשמעות "סנדלר סקוטי". ככל הנראה אין רגליים לסברה כי המקור הוא בראשי התיבות sine nobilitate, היינו, "ללא אצולה", שבהם כונו תלמידים בבית הספר היוקרתי איטון שהוריהם לא היו אצילים.

המילה זכתה לפופולריות בעקבות ספרו של ויליאם מקפיס ת'אקרי "The complete book of snobs" - אסופה של טורים סאטיריים שפורסמו בעיתון פאנץ' ויצאה לאור ב-1848. הספר מונה סוגים שונים של סנובים ושל התנהגויות סנוביות בחברה בת הזמן, ומבוסס על ניסיונו העשיר של ת'אקרי בחברתם של סנובים.

בחברה של ימינו, שבה הריבוד למעמדות מעורפל יותר מאשר בחברה הוויקטוריאנית, לובשת תופעת הסנוביזם צורות שונות והדינמיקה שלה מורכבת יותר מאשר זרימה של אופנות מחוגי האצולה מטה.