קפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק במשקה. אם התכוונתם לצמח הקפה, ראו קפה (צמח).
כוס קפה
כוס קפה

קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים המבוססים על תמציות שמנים ארומטיים, המופקים מפולי צמח הקפה. התמציות מופקות מן הפולים על ידי קלייתם וטחינתם של הפולים, וחליטה או בישול של האבקה המתקבלת במים. משקאות הקפה ידועים כמעוררים, בעיקר בגלל הקפאין המצוי בפולים.

תוכן עניינים

[עריכה] אטימולוגיה

מקור השם קפה הוא במילה הערבית קהווה (قهوة), קיצור השם קהוות אל-בּוּן – יין הפול. סוברים כי מקורו של השם בממלכת קאפא שבאתיופיה, שהיא כנראה מקורו של צמח הקפה. בקאפא עצמה מכנים את הקפה "בון" או "בונא".

[עריכה] היסטוריה

"בית קפה בפלסטינה". ב.ל. סינגלי, 1900
"בית קפה בפלסטינה". ב.ל. סינגלי, 1900

קפה ערבי (Coffea arabica), המין הנפוץ ביותר של צמח הקפה, הוא שיח ירוק עד שמקורו באתיופיה. מינים אחרים של הצמח, C. liberica וC. robusta, התגלו בטבע באזורים שונים של אפריקה.

מקור אגדי אחד לשימוש בצמח הקפה מספר על המיסטיקן הסופי התימני שייח אש-שאדילי, שראה עיזים מתנהגות באופן חיוני במיוחד בעת שסייר באתיופיה. כשטעם את הפולים שאכלו עיזים אלו, חווה גם הוא את אותה חיוניות. מקורות אחרים מספרים את אותו הסיפור על רועה עיזים אתיופי (או ערבי) בשם חאלדי.

באתיופיה היה נהוג בעבר לאכול את פולי הקפה, ולא להכין מהם משקה. נזירים אתיופים נהגו ללעוס את הפולים כדי לשמור על עירנותם. הקפה נדד עם סוחרים תימניים, שהביאו אותו לארצם והחלו לגדלו שם. ייתכן שהרופא הערבי אל ראזי התייחס לקפה באחד מכתביו עוד במאה התשיעית לספירה, אך ההתייחסות הראשונה להכנת משקה מפולים קלויים מתוארכת לכמה מאות לאחר מכן.

החשוב מבין הכותבים הראשונים על קפה הוא עבד אל קאדר אל ג'אזירי, שפרסם בשנת 1857 חיבור על ההיסטוריה והמחלוקות החוקיות סביב הקפה שנקרא "אומדת אל ספווא פי היל אל קהווה". לדבריו, המופתי של עדן, ג'מאל א דין אל דהבאני, היה הראשון שהחל להשתמש בקפה באופן המקובל היום סביב שנת 1454. אל ג'אזירי מתאר את ההתפשטות של הקפה צפונה, מתימן למכה ולמדינה, ומשם לערים הגדולות של העולם המוסלמי - קהיר, דמשק, בגדאד ואיסטנבול. בשנת 1511 נאסרה שתיית הקפה במכה, ובשנת 1532 הצטרפה קהיר לאיסור, אך לאור הפופולריות העצומה של המשקה, בוטל האיסור במהרה. בשנת 1554 נפתח בית הקפה הראשון באיסטנבול על ידי שני סוחרים סורים. מסופר כי סוחרים אלו הצליחו כל כך עד שאחד מהם צבר אחרי שלוש שנים סכום של חמשת אלפים מטבעות זהב. בשנת 1633 אסר הסולטן מורד הרביעי את הקפה ואת הטבק ואף הטיל עונשי מוות על שותי קפה, אך בשנת 1634 הוציא המופתי הגדול של האימפריה העות'מאנית מוחמד בהאי אפנדי פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.

קטיף קפה במטעים באיי הודו המערבית
קטיף קפה במטעים באיי הודו המערבית

המסחר הער בין ונציה לבין ארצות צפון אפריקה, והיבוא של מגוון סחורות אפריקאיות אליה, הביא לחדירת הקפה לוונציה, המקום הראשון בו שתו קפה באירופה. כבר במאה ה-16 הביאו חברת הודו המזרחית הבריטית וחברת הודו המזרחית ההולנדית קפה לאנגליה, ובית הקפה הראשון בה נפתח בשנת 1650 באוקספורד על ידי יהודי טורקי בשם ג'ייקוב או ג'ייקובס. הפופולריות של המשקה נסקה במהרה, ובשנת 1675 כבר היו באנגליה כ-3,000 בתי קפה. לצרפת הגיע הקפה בשנת 1669, בעקבות ביקור של השגריר הטורקי שהביא עימו כמות נכבדה של אבקת קפה ואף מספר פולי קפה לחצר המלכותית, ובכך ביסס את שתיית הקפה בפריס. לווינה הגיע הקפה כשלל בעקבות הניצחון מול הטורקים בקרב וינה (1683), ושם אף השתרש המנהג של שתייתו בליווי חלב וסוכר.

לעולם החדש הגיע הקפה בעקבות הקולוניזציה הצרפתית, ראשית למרטיניק ואיי הודו המערבית, בהם הקימו הצרפתים מטעי קפה. בשנת 1787 הבריח סגן אלוף פרנסיסקו דה מלו פאלטה פולי קפה מגיניאה הצרפתית לברזיל, הברחה ששינתה את ההיסטוריה של הקפה. השימוש הנרחב בכוח עבודה של עבדים במטעי הקפה של ברזיל הביא לעלייה ניכרת בתפוקת הקפה העולמית במהלך המאה ה-19 ולהפיכתו ממשקה של האצולה למשקה עממי. במהלך רוב המאה ה-19 והמאה ה-20 הייתה ברזיל היצרנית העיקרית של קפה בעולם ומונופול-למעשה, אך מדיניותה, שגרסה שמירה על מחירים גבוהים, הביאה לכניסת יצרניות חדשות לשוק, ביניהן קולומביה, גווטמלה ואינדונזיה

פולי קפה
פולי קפה

[עריכה] הכנת קפה

ישנן מספר דרכים להפיק את תמצית הקפה מהפולים הטחונים, ובהתאם להן מספר דרכים להכנת משקאות המבוססים על קפה.

[עריכה] קפה טורקי

הדרך הבסיסית והעתיקה ביותר של הכנת קפה, שמקורה במזרח התיכון. שיטה זו מבוססת על טחינה ידנית של הפולים באמצעות מכתש ועלי, ובישול האבקה המתקבלת בצורה מבוקרת. הבעיה בשיטה זו היא שהשמנים הארומטיים נוטים להתנדף בעת הבישול ולכן נדרשים כלים מיוחדים ומידה רבה של מיומנות לביצוע נכון של התהליך. יחד עם זאת, הכנת משקה קפה בצורה זו ממצה מהאבקה את המידה הרבה ביותר של השמנים הארומטיים וכך מתקבל המשקה בעל הטעם והארומה החזקים ביותר.

[עריכה] קפה "בוץ"

דרך פשוטה יותר להכין משקה קפה היא לחלוט את הפולים הטחונים במים, בטמפרטורה של מעל 90 מעלות צלזיוס. שיטה זו מבוססת על תהליך של דיפוזיה. השמנים הארומטיים מפעפעים מתוך שברי הפולים אל תוך המים, ובסופו של דבר האבקה, שנעשית כבדה יותר, שוקעת לתחתית הכלי. יתרונה של שיטה זו הוא שהיא אינה דורשת כלים מיוחדים; ניתן לבצע את החליטה ישירות בכוס שממנה שותים. עם זאת, התוצאה המתקבלת פחות ארומטית מאשר על ידי בישול מיומן של האבקה.

[עריכה] פרקולטור

שיטה משוכללת יותר לביצוע הדיפוזיה, המונעת את היווצרות משקע ה"בוץ", נעשית על ידי הנחת האבקה בכלי מיוחד שתחתיתו היא מעין פילטר (מסנן) עשוי נייר. מניחים את הכלי על הכוס ומוזגים את המים החמים לתוכו, והטיפות של המים החמים עם השמנים הארומטיים שפעפעו לתוכם מטפטפים לתוך הכוס, כאשר המשקע נשאר בפילטר.

[עריכה] אספרסו

הדרך המודרנית והמשוכללת ביותר להכנת קפה היא שימוש במכונת האספרסו. למעשה, מדובר בשני תהליכים שונים במקצת המפיקים תוצאה דומה. בשיטה המקובלות יותר שהומצאה בצרפת בשנת 1922, מזרימים קיטור בלחץ גבוה (כ-9 אטמוספירות לפחות), דרך אבקה דחוסה של פולי קפה טחונים במשך זמן של כ-25 שניות. את האבקה מניחים בתוך מסננת המותאמת למידה אחת של אספרסו (כ-7 גרם) או לשתי מידות. הקיטור מתעבה על האבקה ובתוך כך מתקרר מ-100 לכ-90 מעלות וממצה מהאבקה את השמנים הארומטיים. לעומת זאת במכונת האספרסו שהומצאה על ידי אקילה גאג'ה האיטלקי (שרשם פטנט עליה בשנת 1938), הקיטור מעובה באמצעות בוכנת לחץ לפני המגע עם הקפה. בשתי השיטות התוצאה היא תמצית חזקה וארומטית, המכוסה בשכבת קצף המכונה "קרמה". את התמצית ניתן לשתות ישירות, או להשתמש בה כבסיס להכנת משקאות קפה אחרים, כמו קפוצ'ינו ולאטה.

[עריכה] מקינטה

אפשרות נוספת להכנת קפה הינה "מקינטה". מקינטה היא קומקום המחולק לשלושה חלקים: החלק התחתון הוא מיכל לחץ אליו מכניסים כמות מדודה של מים קרים (בצידו מצוי (תמיד) שסתום חרום לשחרור לחץ ולמניעת פיצוץ במקרה של סתימה). החלק האמצעי הינו דמוי משפך, שבבסיסו מסננת. את מסננת זו ממלאים קפה הטחון טחינה גסה. חשוב מאוד שלא לדחוס את הקפה שבמסנן. החלק העליון הוא המיכל אליו נשפך הקפה המוכן, ובמרכזו צינור המגיע אל רום הכלי ותחתיתו פתוחה אל פילטר הקפה (אל החלק האמצעי). את המקינטה שופתים על הגז. המיים מתחממים והלחץ במיכל התחתון עולה. המים במקינטה רותחים בטמפרטורה גבוהה ממאה מעלות, דבר שיכול להתקיים בשל היותם כלואים בתא לחץ (בחלק התחתון). כאשר לחץ האדים מספיק חזק כדי לחדור את שכבת הקפה שעל הפילטר (בחלק האמצעי) יעלו המים כאדים בלחץ, כלומר כקיטור בטמפרטורה גבוהה במיוחד ובכך נוצרת חליטה יעילה של השמנים האתריים של הקפה ומתקבל משקה ארומטי במיוחד. קפה הנרקח במקינטה נחשב לקפה איכותי ויוקרתי.

טעות נפוצה היא לחשוב כי מקינטה מפיקה אספרסו. המקינטה מפיקה משקה מקינטה. כמו כן יש הקוראים למשקה המקינטה מוקה, בעוד שמוקה היא תערובת פולי קקאו וקפה.

[עריכה] קפה נמס

קפה נמס הוא משקה קפה המוכן מערבוב של אבקה עם מים או חלב, קפה נמס ידוע גם בשם "נס קפה", שנגזר משם המותג "נסקפה" של חברת נסטלה. הקפה הנמס הומצא בשנת 1900 בשיקגו. האבקה מיוצרת מפולי קפה קלויים. הללו נטחנים עד דק ואחר מבושלים. בעזרת לחץ נמוך וטמפרטורה גבוהה, מתאדים המים בחלקם ונותר נוזל קפה בריכוז גבוה. מכאן עשוי הנוזל לעבור אחד משני תהליכים שונים:

  • ייבוש בריסוס - הנוזל מרוסס לתוך מגדלי ייבוש ויוצר חלקיקים בגודל של 0.3 מ"מ.
  • ייבוש בהקפאה - הנוזל מוקפא לגבישים המיובשים בתוך ואקום. שיטה זו יוצרת קפה נמס איכותי יותר מזו המתקבלת בשיטת הריסוס, אך היא איטית ויקרה יותר.


[עריכה] משקאות קפה מפורסמים

קפוצ'ינו
קפוצ'ינו
  • אספרסו (קצר) - 7 גרם קפה ב 30 מ"ל מים
  • אספרסו ארוך - 7 גרם קפה ב 60 מ"ל מים
  • אספרסו כפול - 14 גרם קפה ב 60 מ"ל מים
  • אספרסו כפול ארוך - 14 גרם קפה ב 120 מ"ל מים
  • מקיאטו - אספרסו עם כתם חלב מוקצף (פרוש המילה מקיאה macchia באיטלקית הוא כתם)
  • קפוצ'ינו - מקובל להכינו משליש אספרסו, שליש חלב ושליש קצף חלב
  • לאטה - מנת אספרסו בתוספת חלב (חלש יחסית להפוך או לקפוצ'ינו)
  • לאטה מקיאטו - חצי מנת קפה חלב וקצף חלב. נהוג לשפוך את הקפה על החלב והקצף
  • אספרסו קון פנה - מנת אספרסו וקצפת
  • אמריקנו - מנת אספרסו בתוספת מים חמים
  • קפה אירי - קפה המכיל ויסקי אירי
  • קפה הפוך - השם הישראלי למשקאות קפה שהם שילוב מסוים של אספרסו וחלב. בדרך כלל בבתי קפה המונח "הפוך" מתייחס לקפוצ'ינו או ללאטה

[עריכה] משקאות קפה קרים

  • אייס אמריקנו/אספרסו - משקה המיוצר בעזרת אספרסו, מים וקרח. לעתים המשקה מגיע לאחר עירבול בבלנדר.
  • אייס קפוצ'ינו - משקה המיוצר בעזרת אספרסו, חלב וקרח. לעתים המשקה מגיע לאחר עירבול בבלנדר.
  • גרניטה - משקה קפה, אשר הופך לברד במכונה מיוחדת.

[עריכה] קפה ובריאות

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לנשים הרות ומניקות להגביל את שתיית הקפה לשלוש עד ארבע כוסות ביום בלבד, כיוון שהקפאין פוגע בספיגת ברזל בגוף [1].

הקפאין בעייתי גם למי שלוקה בכיס המרה או חסר אותו. לעומת זאת,קפה מכיל גם נוגדי חמצון (אנטי- אוקסידנטים) שפועלים נגד רדיקלים חופשיים. בנוסף, מחקרים הראו כי לקפה השפעה מונעת נגד מחלות שונות כגון גאוט[2](שיגדון), סוכרת[3] מסוג 2 ומחלות נוספות.

[עריכה] איסור שתיית הקפה

בפולי הקפה קיים סם ממריץ בשם קפאין. למרות ששתיית הקפה תופסת מקום נכבד בארצות ערב הקפידו חכמי דת מוסלמים לאסור במשך מאות שנים את שתיית הקפה משום שלהגדרתם הוא "חומר משכר".

גם באירופה הייתה שתיית הקפה אסורה בתקופות שונות. היו שהאמינו כי זהו משקה רעיל וכל הלוגם ממנו עתיד למות בייסורים קשים.איסור שתיית קפה בשבדיה נמשך עד שנת 1822. ההתנגדות לקפה לובתה על ידי סוחרי היין והשיכר, שראו בקפה תחרות לפרנסתם.

צ'ארלס השני, מלך בריטניה, אסר בצו, בשנת 1675, את שתיית "משקה הממזרים השחור". המהומה שקמה בעקבות הצו הביאה לביטולו כעבור 11 ימים. גוסטב השלישי, מלך שבדיה, היה בין שליטי אירופה שאסרו על עמם את שתיית הקפה. הוא ערך ניסוי כדי לבדוק את השפעת הקפה: הוא אילץ שני נידונים למוות לשתות משקה יחיד עד מותם, אחד קפה ומשנהו תה. הוא מינה את שני רופאיו הבכירים לעקוב אחר תוצאות הניסוי ולדווח לו מי מבין שני האסירים ימות ראשון. שני הרופאים נפטרו קודם. המלך נרצח בשנת 1792. כעבור שנים רבות מת אחד האסירים. היה זה דווקא האסיר שהושקה תה בלבד. שותה הקפה הגיע לגיל מופלג.

הפילוסוף הצרפתי שארל מונטסקיה, שנודע בהתנגדותו לשלטון מלוכני, טען כי ניסיונות בתי המלוכה השונים לאסור על שתיית הקפה נובעים מהיותו "משקה המעורר את השכל" ומתוך פחד שהוא יגרום לשינוי הסדר החברתי הקיים. "לו אני הייתי המלך", טען מונסטקייה, "הייתי אוסר על המעמדות הנמוכים אפילו לגימת קפה אחת. המשקה הזה מחדד את השכל ועלול לגרום ליצורים נמוכים לגלגל מחשבות מסוכנות נגד השליטים. מוטב ששפלי המעמד ילכו לבתי היין ויסבאו לשוכרה, כדי שמוחם ישתבש, מחשבותיהם לא יהיו צלולות והם יידעו את מקומם הנכון והנחות בסדר הציבור".

המורמונים אוסרים לשתות קפה עד היום.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קפה

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ תזונה בריאה בעת הריון והנקה, מאתר ארגון הבריאות העולמי
  2. ^ Coffee consumption and risk of incident gout in men: a prospective study PMID 17530645
  3. ^ Coffee consumption and the decreased risk of diabetes mellitus type 2 PMID 16967592

כלים אישיים