ספקטרופלואורמטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור סכמטי של מערך רכיבים אופטיים בספקטרופלואורמטר טיפוסי

ספקטרופלואורמטר או ספקטרופוטומטר פלואורסצנטי הוא מכשיר בספקטרוסקופיה המשמש למדידת החתימה הפלואורסצנטית של חומר מסוים.[1]

עקרון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הספקטרופלואורמטרים הם מכשירים מתקדמים יותר מאשר פילטר הפלואורומטר בכך שהם יכולים לזהות פלואורסצנטיות ברמת דיוק גבוהה יותר ורגישות יוצאת דופן. הם מעולים בסלקטיביות באורך הגל, בגמישות ובנוחות. לעיתים קרובות מכשיר ספקטרופלואורמטר מצויד בדברים הבאים:

נורת הקסנון המשמשת כמקור לעירור, יכולה לספק רצף אנרגטי המשתרע מהאולטרה סגול לאינפרא אדום. במקום פילטרים, לספקטרופלואורומטר יש מונוכרומטורים המאפשרים לייצר אורכי גל בודדים ממקור אור בעל פס רחב. הדבר מאפשר לספקטרופלואורומטרים להקליט גם ספקטרומי עירור ופליטה. המונוכרומטורים מאפשרים לשמור על פליטה קבועה באורך גל יחיד כדי למדוד את ספקטרום העירור. גם להפך, ניתן לשמור על עירור קבוע באורך גל יחיד, כדי למדוד את ספקטרום הפליטה.

כמו בפלואורומטר, גלאי הספקטרואפלואומטר מורכב מצינורות פוטו-מכפיליים (PMT) להגברת הפליטה. לאחר מכן משתמשים במכשירים אלקטרוניים כדי לכמת את האות ולהציג אותו באופן אלקטרוני, בדרך כלל כגרף.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Friday, January 30, 2015 Tweet, Spectrofluorometers: Tools for Measuring Fluorescence Signature, www.labcompare.com (באנגלית)
  2. ^ Lakowicz, Joseph R. (1999). Principles of Fluorescence Spectroscopy. Kluwer Academic / Plenum Publishers. ISBN 978-0-387-31278-1.