עומדים על כתפי ענקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ננסים עומדים על כתפי ענקים או ננסים יושבים על כתפי ענקיםלטינית: nanos gigantum humeris insidentes) היא מטפורה מערבית שמתייחסת להכרה בהישגים החשובים של העבר כבסיס להתקדמות האינטלקטואלית בהווה.

מקור ושימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן המאה ה-12, ומיוחס על פי ג'והן מסולסברי לפילוסוף הצרפתי הנאו-פלטוני, ברנאר משארטר. הנוסח הממלא הוא:

ברנרד משרטר היה נוהג לומר, כי "אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לא דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי"

– ioannis saresberiensis, metalogicus, lib III


החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"תוספות רי"ד‏‏"[1] השתמש בביטוי (אותו שמע בסביבתו הנוצרית) כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר בתורה "כך אנו ננסים רוכבים על צווארי ענקים מפני שראינו חכמתם"[2]. גם בהקדמה לספר "שיבולי הלקט", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "מגילת אסתר" לספר המצוות להרמב"ם, שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא שלמה אלמולי" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".

בסמליות האמנותית בנצרות משויכת התמונה של ילד הרוכב על גבי ענק לכריסטופורוס הקדוש, הנושא את ישו התינוק על כתפיו.

שימוש מפורסם במטפורה הוא של אייזק ניוטון במאה ה-17 שכתב לעמיתו‏‏[3] רוברט הוק: "מה שדקארט עשה היה צעד טוב. אתה הוספת רבות בכיוונים שונים, במיוחד כשלקחת בחשבון את הצבעים של צלחות דקות בהקשר פילוסופי. אם אני הצלחתי לראות קצת רחוק יותר, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים"‏‏[4]. הציטוט מניוטון מופיע בשוליו של המטבע הבריטי בן שתי לירות, שמעוצב כסמל להתקדמות הטכנולוגית‏‏[5].

כותבים מסוימים מתייחסים לאמירה זו של ניוטון, כהערה סרקסטית המופנית כלפי הוק. פירוש זה אמנם ספקולטיבי; ניוטון והוק החליפו ביניהם מכתבים רבים בעלי נימה של הערכה הדדית. הוק לא היה נמוך קומה במיוחד אמנם, אך היה בעל מבנה גוף רזה ומצעירותו סבל מעקשת. בשלב מסוים בו רוברט הוק ביקר את רעיונותיו של ניוטון בקשר לאופטיקה, ניוטון כ"כ נפגע עד שפרש מהדיון הציבורי. ניוטון והוק נשארו אויבים עד למותו של הוק.[דרוש מקור]

בניגוד לעמדה המוצגת במטפורה, סיפר ניטשה בספרו "כה אמר זרתוסטרא‏‏"[6] כי טיפס על הר גבוה עם גמד על כתפיו, אולם, כשהגיעו לפסגה, הגמד לא הצליח לראות את החזון שנשקף ממנה. במקום אחר ניטשה כותב כי אם יש התקדמות כלשהי בפילוסופיה, היא נעשית באמצעות אותם ענקים, נדירים שבבני האדם, הצועקים אחד לשני מעבר לתהום הדורות.

חברת גוגל משתמשת בביטוי כסיסמה של מנוע החיפוש האקדמי שלה (Google Scholar).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על כתפי ענקים, תולדות הפולמוס בין אחרונים לראשונים בהגות היהודית בימי הביניים ובראשית העת החדשה, אברהם מלמד. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, ינואר 2003
  • On The Shoulders of Giants: A Shandean Postscript, Free Press 1965, מאת רוברט קינג מרטון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏שו"ת הרי"ד, סימן סב‏
  2. ^ ‏ראו ירידת הדורות
  3. ^ ‏5 בפברואר 1676‏
  4. ^ ‏היו שראו זאת כעקיצה אירונית המתייחסת להוק שהיה בעל חטוטרת
  5. ^ http://www.royalmint.gov.uk/Corporate/BritishCoinage/CoinDesign/TwoPoundCoin.aspx‏
  6. ^ בפרק שכותרתו "‏על חזון וחידה"