ענבר אפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ענבר אפור הינו חומר המופק על ידי מערכת העיכול של לוויתנים מסוג ראשתן גדול ראש. במהלך ההיסטוריה עשה האדם שימוש בחומר, בעיקר לצורכי תעשיית הבשמים.

גוש של ענבר אפור

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענבר אפור הוא חומר אפור-שחור, ריחני, מוצק ודמוי-שעווה. כאשר הוא טרי, לענבר האפור ריח המזכיר ים וצואה, ולעתים מעורבבים בו צואה ודם. לאחר חשיפה ארוכה לאוויר ולשמש, צבעו של החומר משתנה לאפור בהיר והוא מקבל ריח ייחודי בעל גוון מתקתק ואדמתי.

מבחינה מולקולרית עשוי הענבר האפור ב-80% ממנו מ-Ambrein, תרוכת כימית שהיא סוג של כולסטרול וחומצה בנזואית.

שימוש בגוף הלוויתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שמקורי דיונונים נמצאו בענבר האפור שבמעי הראשתנים, משערים החוקרים שהענבר האפור מסייע לראשתן לעכל את מקורם הכיטיני של הדיונונים — טרפו העיקרי. נראה כי הענבר מסייע לראשתן "לעטוף" אותם חלקים חדים בטרפו שעלולים להזיק לקיבתו.

הענבר האפור מצוי בכמויות שונות בגופם של ראשתנים שונים, החל מ-14 גרמים ועד 45 קילוגרמים.

שימוש על ידי האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מאפייניו הייחודיים וריחו, שימש הענבר האפור במהלך ההיסטוריה האנושית בתעשיית הבשמים. במצרים העתיקה שרפו את הענבר האפור כדי שישמש כקטורת. עם זאת הענבר האפור לא היה ידוע ככל הנראה ליוונים ולרומאים.

החומר היה ידוע לערבים, אשר עשו בו שימוש ברפואה, בישול ובישום וכינוהו ענבר, ומשם מגיע שמו בשפות אירופאיות, Ambergris. כמו כן ידוע שימוש בחומר על ידי הסינים. הוא החל להיחשף לאירופה רק בימי הביניים ובמהלך המגפה השחורה האמינו כי נשיאה של כדור ענבר אפור יכולה להגן על נושא הכדור מהמחלה.

מקורו של הענבר האפור היה חידה לאנושות במשך רוב השנים. רק במאה ה-19 התברר מקורו האמיתי. שמו, "ענבר אפור", הוסיף לבלבול שכן רבים חשבו שנוצר, כמו ענבר, מעצים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]