בושם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בושם הוא שם כולל לנוזל, קרם או שמן המפיץ ריח, מופק בדרך כלל מצמחים או באופן סינתטי, ומפיץ ריח נעים. בושם הוא מוצר אפנתי ויקר, ומתיזים אותו על העור כחלק מתהליך התקשטות. ניתן להתיזו גם באוויר או על בגדים, שטיחים ווילונות, בעיקר כמשקל נגד לריחות לא נעימים.

בשמים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של הבשמים עתיקה כדברי ימי האדם. הבשמים הראשונים הופקו משרף עצים, וריחם היה כה עז עד כי הקדמונים השתמשו בהם להרחקת יתושים, פרעושים ושאר מיני חרקים. בשמים אחרים הופקו מצוף ומפרחים. בושם סייע לאנשים לעבוד את האלים, להתרפא, ואף כהכנה למוות.

ייצור בשמים, בעיקר כקטורת, החל במסופוטמיה ובמצרים. לאחר מכן יוצרו בשמים על ידי הפרסים, הרומאים, תושבי עמק האינדוס וארצות נוספות במזרח אסיה. המצרים הקדמונים השתמשו בבשמים ובמשחות ריחניות דומיננטיות מטעמי דת ומרחו בהם את מתיהם כדי שהגעתם לעולם הבא תתקבל בברכה. בתנ"ך מוזכרים בשמים שהופקו ממור ומלבונה.

בעין גדי התגלתה בחפירות ארכאולוגיות מעבדת בשמים צמודה אל שרידי בית כנסת עתיק מהמאה ה-6 לספירה. ריחות מוכרים יותר נוצרו בתקופה הרומית וכונו לראשונה פרפיום.

במאה ה- 17 השתמשו בבשמים להרחקת ריחות לא נעימים בבתים. גברים ונשים נהגו להסתיר בשיפולי בגדיהם שקיות קטנות מבושמות והרופאים בתקופה זאת טענו שהבשמים מרחיקים מחלות מבני אדם. מלכי צרפת במאה ה-18 נחשבו לצרכני בשמים באופן לא מבוקר. על המלכה מרי אנטואנט סופר שאי אפשר היה להתקרב לחדריה מבלי שתיעצר הנשימה מהריח הכבד.‏‏‏[1]

פרפיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבשמים מחולקים למספר סוגים ודרך הפקתם, משפיעה על משך השהות על עור הגוף:

  • פרפיום - מכיל 100 אחוז תמציות בושם טהורות המכוהלות ב-96 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 20-40 אחוז.
  • או דה פרפיום - מכונה לפעמים גם פרפיום דה טואלט. מכיל 100 אחוז תמציות בושם המכוהלות ב-86 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 10-20 אחוז.
  • או דה טואלט - מכיל 100 אחוז תמציות בושם טהורות, המכוהלות ב-80 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 5-10 אחוז.
  • או דה קולון - מכיל 100 אחוז תמציות המכוהלות ב-60 אחוז אלכוהול, מה שמעניק למי קולון ריכוז סופי של 2-3 אחוז.

בדומה לפירמידה בושם מורכב משלוש שכבות: תווים עליונים, תווים מרכזיים ותווים בסיסיים.

התווים העליונים, המכונים גם תווי ראש, מתנדפים תוך 20 דקות מרגע ההתזה, בדרך כלל ריחות קלילים המופקים מפרי הדר. התווים המרכזיים, המכונים לב הבושם, מתפתחים עם הזמן והם יאפיינו, יגדירו את משפחת הבושם, עמידים במשך שעתיים עד ארבע שעות. התווים הבסיסיים, המכונים נשמת הבושם, העשירים העמידים ביותר ומעניקים לבושם את העומק. בדרך כלל מתבלינים, פטריות, טחב ועוד. עמידים לאורך שעות.

בעת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמים מופקים ממגוון מקורות, ביניהם: שרף עץ, שמנים אתריים, בלוטות (למשל של איילי מושק).

קבוצות בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר בַּשָּׂם (בשפה המקצועית: “Nose” – אף), מפיק בושם חדש, הוא משתמש בקבוצות ובתת־הקבוצות הבאות על פי טעמו:

שם הקבוצה תת-קבוצה אופי חומרי גלם
Chypre Woody ריחות יער, עצים ושורשי עצים פצ'ולי, ארז, וטיבר וסנדלווד
  Green ריחות של עלים ירוקים גלבנין, עלי סיגליות, זרעי לנטסיק
  Moss ריח טחב - דומיננטי בקבוצת ה"שיפרה" אזוב עץ אלון מיוגוסלביה ומרוק
  Resinous Balsamic שרף המופק מעצים, נותן לבושם חום ועומק וניל, אקליפטוס, לפטיניום וקטורת
Oriental Animal ריחות חייתים, ריח עורות אמבר, מושק, סיואט, קסטור
  Aromatic ריחות דומיננטיים, ארומטיים לבנדר, גרניום, בזיליקום, מנטה, אניס
Floral Powdery Floral ריחות פרחים דומיננטיים המוסווים על ידי אבקה שמקורה באורז כמו אבקן מימוזה, סיגליות, נרקיס ואיריס.
  White Floral פרחים אקזוטיים (הפרחים הלבנים ידועים בריחם החזק) יסמין מהרי ההימליה, יילנג-יילנג, נרולי, גרדיניה ופרזיות
  Green Floral ריח פריחת האביב נרקיס, שקדיה
Spicy Hot Spicy תבלינים "חמים" פלפל שחור, קינמון, ציפורן, הל
  Fresh Spicy ריחות תבלינים המפיצים "קור" ו"חום" ביחד קרדמון, ג'ינג'ר, קוריאנדה, קארי
Aldehydic Aldehydic ריחות "תואמים" לטבע - חיקוי מושלם ברובו מתמציות סינתטיות בשילוב עם תמציות טבעיות
  Fruity ריח פירות לא ניתן להפיק ריח מפרי, הפקה סינתטית
Tabasco Tabasco בסיס לבשמים גבריים (ריח גברי עז) ערבוב הטבק מתקשר לריחות צמח השרך, לבנדר, עצים.
Fresh Odeon/Aqua הריחות ה"ימיים" הופקו בשנת 1990 מעניקים רעננות וארומה מיוחדת של ריח האוויר הלח בחוף הים.
  Hesperidins ריחות לימוניים לימון, מנדרינה, תפוז, אשכולית ותפוז ברגמוט.

הבושם בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא ה'בשם' נזכר שלושים פעמים, על פי רוב כשם כללי לסממנים ריחניים שהופקו בדרך כלל מצמחים. אך אפשר שבכמה מהמקרים מדובר בשם צמח מסוים. דוגמה אפשרית לכך היא תיאור המתנות שהעניקה מלכת שבא לשלמה: "וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה"‏[2].

בכל התרגומים הקדומים מתורגמים 'בשם' ו'בשמים' כשם כללי, אולם מהקשר הפסוק בו מפורטים מתנות מלכת שבא לשלמה ניתן לכאורה להבין שבתחילתו ה'בשמים' הם שם כללי, אולם בהמשך הפסוק מדובר בבשם מסוים יוקרתי מיוחד: "לא בא כבשם ההוא". הבושם היוקרתי והמוכר ביותר של תקופת בית שני היה האפרסמון (Commiphora gileadensis) שמוצאו במזרח אפריקה וחצי האי ערב, מוצאה של מלכת שבא. לצמח זה שמות רבים, ביניהם: balsamon ביוונית, בלסאן ובשאם בערבית. כולם כנראה נגזרים מהמילה העברית-כנענית בָּשָֹם, אחותה של בֹּשֶׂם. תעתיק השֹי"ן ברצף ls מעיד על מבטאו הצדי של עיצור זה בתקופה קדומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בושם, באנציקלופדיה ynet
בשמים חדשים - מידע בפורטל "הבושם" על בשמים חדשים וחדשות על בשמים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הד לאותה תקופה ניתן למצוא בספר "הבושם" מאת פטריק זיסקינד.‏
  2. ^ ספר מלכים א', פרק י', פסוק י' וספר דברי הימים ב', פרק ט', פסוק ט'